שולחן ערוך אבן העזר קכז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

השולחן ערוך בויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחץ כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן בשולחן ערוך יחד עם נושאי כליו. וראה גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · אבן העזר · סימן קכז | >>

ראו סימן זה בתוך: טור אבן העזר · לבוש · ערוך השולחן
מפרשי שו"ע על הסימן:    חלקת מחוקק · בית שמואל · באר היטב · פתחי תשובה · ט"ז
שו"ע באתרים אחרים:    alhatorah.org Sefaria.org

שצריך להזכיר הזמן בגט, ודין קדימה ואחור
ובו שלושה עשר סעיפים:
אבגדהוזחטייאיביג

סעיף א[עריכה]

צריך לכתוב זמן, בגט. ואם נתגרשה בגט שאין בו זמן, לא תנשא; ואם נשאת, לא תצא, אפילו אין לה בנים:

סעיף ב[עריכה]

אם היה מוקדם, או נכתב ביום ונחתם בלילה שלאחריו, פסול, אפילו היו עסוקים באותו ענין. ויש אומרים דנכתב ביום ונחתם בלילה שלאחריו, בשעת הדחק כשר.

הגה: וגט מוקדם, אף על פי שפסול, אם קדשה אחר, צריכה גט משני ואסורה לחזור לראשון (פסקי מהרא"י סימן י"ג לדעת הרמב"ם, ובית יוסף בשם הר"ן והרשב"א):

סעיף ג[עריכה]

נכתב ביום, ולא הספיקו לחתמו עד הלילה, אם כתבו בו קודם חתימה: גטא דנן אכתוב ביום פלן ולא הספיקו סהדי למחתמה עד ליליא, וחתמו העדים אחר כך, כשר:

סעיף ד[עריכה]

השולח גט ממקום למקום, אף על פי שמקדים הזמן, שהרי כותבין הזמן מיום הכתיבה ואינו מגיע לידה עד אחר זמן, כשר, משום דאית לה קלא:

סעיף ה[עריכה]

גט שלא נמסר ביום הכתיבה, אין תקנה להכשירו, אלא שישלחנו לה על ידי שליח.

הגה: מיהו, נהגו להחמיר ולכתוב אחר (כן משמע מדברי הר"פ שהביא הארחות חיים). וסתם גט שיצא מיד אשה, אמרינן שנמסר ביום שנכתב, ואינה צריכה ראיה, אלא אם כן היה בו רעותא כגון שהיה מושלך (טור והתוספות והרא"ש):

סעיף ו[עריכה]

אמר לשנים לכתוב גט ולחתום ולתנו לאשתו, ונתאחר הדבר ימים או שנים, או שנמצא הגט (פסול) [בטל] והוצרכו לכתוב לה גט אחר, כשכותבין הזמן והמקום אין כותבין לא הזמן שאמר להם הבעל לכתוב בו, ולא אותו המקום. כיצד, היו בירושלים כשאמר להם הבעל, והיו עומדים בתשרי, ונתאחר עד ניסן. והרי הם בלוד, כותבין הזמן מניסן ובלוד:

סעיף ז[עריכה]

גט שלא כתב בו שם היום, אלא בשבת ראשונה או שניה מחדש פלוני, או בחדש פלוני, או בשנה פלונית ולא הזכיר החדש, אפילו כתב בשבוע פלוני, כשר. וכן אם כתב בו: היום גרשתיה, כשר, שמשמעו היום הזה שיצא בו הגט:

סעיף ח[עריכה]

כתב בו זמן, וחתך ממנו הזמן ואחר כך נתנו לה, כשר. ויש פוסלים:

סעיף ט[עריכה]

גט שזמנו מאוחר, כשר לגרש בו. ואפילו נתנו לה מיד, אין הגרושין חלין עד הזמן הכתוב בו. ויש פוסלין גט מאוחר:


סעיף י[עריכה]

אם דלג הסופר "לבריאת עולם" כשר.

סעיף יא[עריכה]

אם דלג האלפים והמאות, רק שכתב "בכך וכך לפרט" כשר, ואפילו אם דלג גם בריאת עולם:

סעיף יב[עריכה]

אם דלג חמשה, ולא כתב אלא אלפים, כשר:

סעיף יג[עריכה]

אם כתב הכלל והפרט הקטן, ודלג הפרט האמצעי, כגון שכתב: חמשת אלפים ושבע עשרה, ודלג ושלש מאות, פסול; ואם נשאת, לא תצא. ויש מי שאומר, שמצריכין לה גט כשר מבעלה הראשון, ותשב תחת השני: