שולחן ערוך אבן העזר קכד ז

היה הגט חקוק על הטבלא, והעדים עליו, והוא יוצא מתחת ידה, ואומרת שנתנתו לו וחזר ונתנו לה, אף על פי שהם מוחזקים בטבלא שהיא שלה, הרי זו מגורשת, שהאשה עצמה כותבת את גיטה:

מפרשים

חלקת מחוקק

עריכה

(כא) אף על פי שהם מוחזקים בטבלא וכו': כלומר ולא אמרינן איתתא לא ידעה לאקנויי בדבר שהוא מחזיר לה ואינה נותנת לו רק דרך שאלה וא"כ אין הבעל נותן לה כלום:

(כב) שהאשה עצמה כותבת את גיטה: כלומר על קלף שלה ויודעת שפיר להקנות לבעל בקנין גמור ולא בדרך שאלה אעפ"י שיודעת שיחזיר לה הגט:

(יט) הטבלא: כבר כתבתי בכה"ג כל שהוא דבר שאינה גודרת אפי' אם הוא מוחזק שהוא שלו מ"מ כיון שהוא עכשיו בידה מגורשת ולא חיישינן שמא לקחה ממנו אלא בטבל' יש לחוש שמא א"י להקנות לו אלא נתן לה /נתנה לו/ בדרך שאלה ואינה מגורשת קמ"ל דהוא יודע להקנות לה ואמרי' הקנ' לו, ואם ידוע דלא הקנה לו אינה מגורשת ולא אמרי' בזה דחז"ל הקנוהו לו כמ"ש בסי' ק"ך ובת' רש"ך כתב דהרשב"א ס"ל אפי' בכה"ג הקנוהו לה בעל' חז"ל גם כתב דהרמב"ם ס"ל ג"כ כן ואנ"ל:

(כ) ה"ז מגורשת: ונתקבל' כתובתה ולא אמרי' אם הטס נתן לכתובה הוי כאלו האותיות פורחות באויר די"ל דהוי כאלו אמר לה מחול לי כדי שוי' הטס ואיירי דמגרש אותה לדעתה כ"כ הרשב"א ולכאורה משמע מזה לא כרש"ך מ"ש בשמו בסמוך:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}