קטגוריה:שמות לב כח
נוסח המקרא
ויעשו בני לוי כדבר משה ויפל מן העם ביום ההוא כשלשת אלפי איש
וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי לֵוִי כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיִּפֹּל מִן הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא כִּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ.
וַיַּֽעֲשׂ֥וּ בְנֵֽי־לֵוִ֖י כִּדְבַ֣ר מֹשֶׁ֑ה וַיִּפֹּ֤ל מִן־הָעָם֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא כִּשְׁלֹ֥שֶׁת אַלְפֵ֖י אִֽישׁ׃
וַ/יַּֽעֲשׂ֥וּ בְנֵֽי־לֵוִ֖י כִּ/דְבַ֣ר מֹשֶׁ֑ה וַ/יִּפֹּ֤ל מִן־הָ/עָם֙ בַּ/יּ֣וֹם הַ/ה֔וּא כִּ/שְׁלֹ֥שֶׁת אַלְפֵ֖י אִֽישׁ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וַעֲבַדוּ בְנֵי לֵוִי כְּפִתְגָמָא דְּמֹשֶׁה וּנְפַל מִן עַמָּא בְּיוֹמָא הַהוּא כִּתְלָתָא אַלְפִין גּוּבְרָא׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְעָבָדוּ בְנֵי לֵוִי הֵי כְּפִתְגָמָא דְמשֶׁה וּנְפָלוּ מִן עַמָּא דַּהֲוָה סִימָן בְּאַפֵּיהוֹן בִּקְטִילַת סָיְיפָא בְּיוֹמָא הַהוּא כְּמִנְיַן תְּלָתָא אַלְפִין גַּבְרָא: |
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
כדבר משה. פירוש כי דברי משה לבד יספיק למה שעשאוהו, או ירצה שלא נשתהו אלא ככלותו לדבר סמוך לגמר דבריו עשו:
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמות לב כח.
וַיִּפֹּל מִן הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא כִּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ
כִּדְבַר מֹשֶׁה
"כִּדְבַר" - אמירה, פקודה, ציווי - "וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר" (שמות כ א).
היה צריך להיות כתוב: 'כדבר אדוני', ולא 'כדבר משה'. הן משה אמר לבני שבט לוי שבאו: "כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות לב כז).
כותב התורה היה מודע שמשה השתמש בשם אדוני לצרכיו הפרטים, ולכן ההרג הזה לא היה 'דבר אדוני', אלא 'דבר משה'.
וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי לֵוִי כִּדְבַר מֹשֶׁה
משה אמר להם: "שִׂימוּ אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ עִבְרוּ וָשׁוּבוּ מִשַּׁעַר לָשַׁעַר בַּמַּחֲנֶה וְהִרְגוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וְאִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת קְרֹבוֹ" (שמות לב כז), ואת זה בני לוי עשו:
- הם עברו במחנה מקצה לקצה, משער לשער.
- הם התרכזו בעיקר בשערים בהם ישבו מנהיגי העם.
- הם הגיעו לשער ודרשו מהמורדים במשה להזדהות.
- הם הרגו את המורדים בחרב (לא בסקילה, לא ברעל, לא בחניקה ולא בכל צורה אחרת).
- הם לא הציגו את הגופות לבזיון.
בני לוי לא רדפו אחרי אנשים במחנה, ולא הרגו נשים וטף, כי משה הגביל אותם לגברים בלבד (ביאור:שמות לב כז).
המורדים לא ניסו להלחם כי הם ידעו שאנשיו של משה לא יהססו להרוג את משפחתם, אם המשפחה תעזור ותגן על המורדים. לא היה למורדים לאיפה לברוח במדבר, עם המשפחה.
וַיִּפֹּל מִן הָעָם
מי כלול בעם:
- סביר שאנשי שבט לוי השתתפו במרד, כשם שקרח משבט לוי ינסה בהמשך לקחת את המנהיגות ממשה (במדבר טז א).
- אפשרי שהיו מורדים נוספים, משבטים אחרים, כשם שבני ראובן הצטרפו למרד של קרח (במדבר טז א).
אולם כיוון שמשה מדגיש לאנשי שבט לוי: "אִישׁ אֶת אָחִיו וְאִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת קְרֹבוֹ"(שמות לב כז), ולאחר ההרג משה מברך ומנחם את חיליו: "מִלְאוּ יֶדְכֶם הַיּוֹם לַיהוָה כִּי אִישׁ בִּבְנוֹ וּבְאָחִיו וְלָתֵת עֲלֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה" (שמות לב כט), והדגש הוא על בנים, אחים, חברים וקרובים, ניתן להבין שההרוגים גם הם, ברובם, היו משבט לוי, ולכן משה מנחם אותם על אובדן בניהם.
כִּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ
במרד של קרח היו 250 נכבדים, ככתוב: "וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה, וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם, נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם" (במדבר טז ב). בתאור המוות של קרח ועדתו נאמר: "וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֵת כָּל הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח וְאֵת כָּל הָרְכוּשׁ" (במדבר טז לב), כלומר נשים וטף, שלא יצאו מהבתים של קרח, מתו יחד איתו. אולם כאן פקודת משה הגבילה לגברים בלבד (ביאור:שמות לב כז), ואכן הכתוב מדגיש את המילה "אִישׁ", כדי להראות שגברים בלבד מתו.
שבט לוי לא נספר ביציאת מצרים, ככתוב: "וְהַלְוִיִּם לְמַטֵּה אֲבֹתָם לֹא הָתְפָּקְדוּ בְּתוֹכָם" (במדבר א מז), אולם סביר שהיו לשבט לוי בערך כחמישים אלף גברים, כמו לראובן, שמעון ויהודה. אם רוב המתים היו משבט לוי אז נהרגו בערך 5% מהגברים בשבט לוי. בכל משפחה היה מת, וכל השבט בכה והצטער, לכן משה מברך אותם על המעשה: "מִלְאוּ יֶדְכֶם הַיּוֹם לַיהוָה כִּי אִישׁ בִּבְנוֹ וּבְאָחִיו וְלָתֵת עֲלֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה" (שמות לב כט). שבט לוי למד לקח חשוב ונעשה טהור יותר.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שמות לב כח"
קטגוריה זו מכילה את 3 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 3 דפים.