קטגוריה:שמות לב כט
נוסח המקרא
ויאמר משה מלאו ידכם היום ליהוה כי איש בבנו ובאחיו ולתת עליכם היום ברכה
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה מִלְאוּ יֶדְכֶם הַיּוֹם לַיהוָה כִּי אִישׁ בִּבְנוֹ וּבְאָחִיו וְלָתֵת עֲלֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה.
וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה מִלְא֨וּ יֶדְכֶ֤ם הַיּוֹם֙ לַֽיהֹוָ֔ה כִּ֛י אִ֥ישׁ בִּבְנ֖וֹ וּבְאָחִ֑יו וְלָתֵ֧ת עֲלֵיכֶ֛ם הַיּ֖וֹם בְּרָכָֽה׃
וַ/יֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה מִלְא֨וּ יֶדְ/כֶ֤ם הַ/יּוֹם֙ לַֽ/יהוָ֔ה כִּ֛י אִ֥ישׁ בִּ/בְנ֖/וֹ וּ/בְ/אָחִ֑י/ו וְ/לָ/תֵ֧ת עֲלֵי/כֶ֛ם הַ/יּ֖וֹם בְּרָכָֽה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר מֹשֶׁה קָרִיבוּ יְדֵיכוֹן יוֹמָא דֵין קוּרְבָּנָא קֳדָם יְיָ אֲרֵי גְּבַר בִּבְרֵיהּ וּבַאֲחוּהִי וּלְאֵיתָאָה עֲלֵיכוֹן יוֹמָא דֵין בִּרְכָן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר משֶׁה קְרִיבוּ קוּרְבָּנֵכוֹן עַל שְׁפִיכוּת אַדְמָא דִי בִידֵיכוֹן וְיִתְכַּפֵּר לְכוֹן קֳדָם יְיָ אֲרוּם נְגַעֲתּוּן גְּבַר בִּבְרֵיהּ וּבְאָחוֹי וּלְאַיְיתָאָה עֲלֵיכוֹן יוֹמָא דֵין בִּרְכָתָא: |
רש"י
"כי איש" - מכם ימלא ידו בבנו ובאחיו
מפרשי רש"י
[כד] כי איש מכם. לא כל איש, דהא לא אמר רק לבני לוי (פסוק כח), לא לכל איש:
[כה] כי איש בבנו ובאחיו וגו'. ואם תאמר, ולמה לא אמר בשעת מעשה 'הרגו איש את בנו', ולמה אמר "הרגו איש את אחיו" (פסוק כז), ונראה אם היה אומר 'הרגו איש את בנו' לא יהיו סוברים כי פירוש "בנו" היינו בן בנו, ויהיו סבורים בנו ממש, ויסברו שיש לוים שעבדו את העגל, לכך לא אמר להרוג את בנו, שלא יטעו בזה:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
כִּי אִישׁ – מִכֶּם יְמַלֵּא יָדוֹ בִּבְנוֹ וּבְאָחִיו.
רשב"ם
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
" כי איש בבנו ובאחיו" כי כל אחד מכם כבר הוקדש לה' בבנו, בענין המילה שעשיתם במדבר, ובאחיו, בהריגת היום ולכן מלאו ידכם בטוב הכונה והשלימו הכנתכם לה' לעבודתו:
" ולתת עליכם היום ברכה" ומלאו ידכם גם כן באופן שיתן השם יתברך עליכם היום ברכה, וזה שתהיה מגמת פניכם לשמור משפטו ובריתו, כאמרו כי שמרו אמרתך ובריתך ינצורו. יורו משפטיך ברך ה' חילו ופעל ידיו תרצה:מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
עוד נתכוין לומר בדקדוק תיבת עליכם ולא אמר לכם שיכוין לומר גם כן שהחסרון שנחסר על ידם אינו קרוי חסרון אלא אדרבה ברכה גרמו במעשיהם, והרי זה דומה לאילן שזומרין אותו להצלחתו בהסרת ענפים הרעים כמו כן באמצעות הריגת עושי רשע מבני ישראל שנמשלו לגפן (תהלים, פ) והוא אומרו ולתת עליכם פירוש על סיבתכם היום ברכה פירוש לישראל שבהם היה החסרון שזולת זה היה בית מיחוש לכל ישראל, וכפי זה טעם שאמרו בית דין ההורגת א' לע' שנה וכו' הוא במציאות שאינו דומה מציאות שלפנינו מב' טעמים, הא' כי כאן הרגו חביביהם וזה יגיד בחינת הפלגת אהבתם בבורא, ועוד שהיה מציאות שזולת זה תדבק הרעה לכל ישראל ובאמצעות זה שב ה' מחרון אפו:
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמות לב כט.
מִלְאוּ יֶדְכֶם הַיּוֹם לַיהוָה
בני שבט לוי הקימו מליציה ובאו לקריאותו של משה: "מִי לַיהוָה אֵלָי" (שמות לב כו). הלוחמים, בקבוצות קטנות, התפזרו במחנה, עברו משער לשער במחנה ופגעו במנהיגים שאירגנו וחגגו את עגל הזהב כאלוהי ישראל. הלוחמים הרגו כשלושת אלפים גברים. ההריגה נמשכה עד הערב, יום אחד בלבד.
המנהיגים ידעו שמשה שלח חילים להוציא אותם להורג. המנהיגים היו מבוגרים בגילם ולא ניסו לברוח למדבר עם המשפחה. המשפחות לא ניסו להגן על בני משפחתם, כי אז החילים היו הורגים גם אותם.
למרות שנאמר: "וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כָּל בְּנֵי לֵוִי" (שמות לב כו), סביר שרוב שבט לוי באו, אבל כאשר משה פקד: "שִׂימוּ אִישׁ חַרְבּוֹ" (שמות לב כז), רק גברים יוצאי-צבא מעל גיל 20 גויסו למליציה (במדבר א כ), ולא ילדים צעירים ואנשים מבוגרים וזקנים. שבט לוי לא נספר, אבל סביר ששבט לוי היה בערך בגודל של שבט ראובן, שמעון ויהודה, כחמישים אלף גברים. ניתן לשער שרבע משבט לוי גויס, כ12,000 לוחמים.
בסוף היום הלוחמים חזרו מההרג ומשה מנחם אותם, ומאשר שהם עשו עבודה חשובה לאדוני, ומילאו את המשימה בהצלחה, ככתוב: "מִלְאוּ יֶדְכֶם הַיּוֹם לַיהוָה".
כִּי אִישׁ בִּבְנוֹ וּבְאָחִיו
קרח ועדתו עשו מרד דומה נגד משה ומנהיגותו. קרח היה משבט לוי, כך שסביר שגם כאן מנהיגי המרד היו משבט לוי, והם כעסו שמשה לקח את כל השלטון לעצמו. לכן רק שבט לוי בא כי זאת היתה חובתו של שבט לוי להרוג את אחיהם ובניהם ולנקות את השבט מאנשים חוטאים. שבט לוי ידע מי חטא וידעו איפה למצוא אותו ולספק את העדים הדרושים לזהות ולהוכיח את חטאו, ולהוציא אותו להורג.
וְלָתֵת עֲלֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה
שבט לוי הצטערו מאוד שהם הרגו באחיהם ובבניהם. בכל משפחה היה מת, ובכל משפחה היה אדם שהרג את קרוביו.
משה היה צריך להרגיע אותם שהם עשו מעשה חשוב ונחוץ. משה הודיע להם שהם עשו את זה לאדוני, ושאדוני מביא עליהם ברכה.
רק החוטאים הומתו אבל משפחתם וזרעם שרדו. שמות ההרוגים, ושמות ההורגים לא פורסמו כדי לא לזהות את החוטאים ולגרום למשפחתם נזק לצמיתות. גם ה' מדגיש: "מִי אֲשֶׁר חָטָא לִי אֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִי" (שמות לב לג) ואכן שמם נמחה מהספר. כך אין כתם של חטא העגל מוצמד למשפחות בבני ישראל, והחטא הוצמד לכל עם ישראל. במקרה של קרח, כל הקבוצה הוזהרה אבל הם זילזלו בכוחו של ה' ולכן גברים, נשים וטף מתו ולא נשאר להם זרע.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "שמות לב כט"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.