קטגוריה:בראשית מז כא

בהתאם לתוכניתו להציל את מצרים ממות ברעב, ולהעשיר את פרעה, יוסף עשה שני צעדים חשובים:

1. קנה את כל אדמת מצרים לפרעה. כל המצרים הפכו לאריסים, ושלמו דמי שכירות, ככתוב: "וְהָיָה בַּתְּבוּאֹת, וּנְתַתֶּם חֲמִישִׁית לְפַרְעֹה" (ביאור:בראשית מז כד).
2. שבר את ההשתיכות השבטית והרגשת בעלות כאשר הוא העביר את האנשים ממקום למקום, ככתוב: "וְאֶת הָעָם הֶעֱבִיר אֹתוֹ לֶעָרִים: מִקְצֵה גְבוּל מִצְרַיִם וְעַד קָצֵהוּ".

יוסף סרב לקחת את העם כעבדים ממש, ולהיות אחראי להם כל הזמן לאכל ולעבודה.

כבר שמענו שמשפחות נדדו והשתלטו על אדמה בבעלות אחרים, ככתוב: "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל אַבְרָם: לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" (ביאור:בראשית יב א).

"הֶעֱבִיר" במשמעות הגלה. כאן אנו שומעים על צעד קיצוני ביותר של העברת אוכלוסיה מעיר לעיר. בהמשך נראה שגם הממלכות אשור ובבל נהגו כך, כדי לשבור את העמים הנכבשים, ככתוב: "בִּשְׁנַת הַתְּשִׁעִית לְהוֹשֵׁעַ, לָכַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת שֹׁמְרוֹן, וַיֶּגֶל אֶת יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה; וַיֹּשֶׁב אוֹתָם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדָי" (מלכים ב יז ו).

כדי להחליש את כוחם של ראשי הערים, השבטים, והמשפחות, יוסף הודיע לכל תא משפחתי בסיסי לאיזה עיר במצרים הם יעברו. כל איש הפסיד את ביתו ושדהו, וקיבל בית ושדה בעיר החדשה. יוסף היה יכול לעשות זאת כי האנשים מכרו לפרעה את אדמתם והם עצמם, לפחות בשלב זה, היו עבדי פרעה, ויוסף היה יכול לצוות עליהם לעבור כרצונו.

עוד הרבה זמן לפני יוסף, המצרים היו עבדים לפרעה ועבדו בבנית הפרמידות. לא ברור אם יוסף המציא את המס החדש ואת העברת האוכלוסין כדרך לשלוט בעם. גם משה העביר את בני ישראל ממצרים.