קטגוריה:בראשית לח כח
נוסח המקרא
ויהי בלדתה ויתן יד ותקח המילדת ותקשר על ידו שני לאמר זה יצא ראשנה
וַיְהִי בְלִדְתָּהּ וַיִּתֶּן יָד וַתִּקַּח הַמְיַלֶּדֶת וַתִּקְשֹׁר עַל יָדוֹ שָׁנִי לֵאמֹר זֶה יָצָא רִאשֹׁנָה.
וַיְהִ֥י בְלִדְתָּ֖הּ וַיִּתֶּן־יָ֑ד וַתִּקַּ֣ח הַמְיַלֶּ֗דֶת וַתִּקְשֹׁ֨ר עַל־יָד֤וֹ שָׁנִי֙ לֵאמֹ֔ר זֶ֖ה יָצָ֥א רִאשֹׁנָֽה׃
וַ/יְהִ֥י בְ/לִדְתָּ֖/הּ וַ/יִּתֶּן־יָ֑ד וַ/תִּקַּ֣ח הַ/מְיַלֶּ֗דֶת וַ/תִּקְשֹׁ֨ר עַל־יָד֤/וֹ שָׁנִי֙ לֵ/אמֹ֔ר זֶ֖ה יָצָ֥א רִאשֹׁנָֽה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וַהֲוָה בְּמֵילְדַהּ וִיהַב יְדָא וּנְסֵיבַת חָיְתָא וּקְטַרַת עַל יְדֵיהּ זְהוֹרִיתָא לְמֵימַר דֵּין נְפַק קַדְמוּתָא׃ |
ירושלמי (יונתן): | וַהֲוָה בְּמוֹלְדָהּ וּפָשַׁט יוֹלְדָא יַת יְדֵיהּ וּנְסִיבַת חַיְיתָא וּקְטָרַת עַל יְדֵיהּ חוּט זְהוֹרִי לְמֵימָר דֵין נְפַק בְּקַדְמֵיתָא: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ויהי בלדתה ויתן יד. אמר רב הונא, הוציא עובר ידו והחזיר, אמו טמאה לידה, שנאמר: ויהי בלדתה ויתן יד. והא תנן: הוציא עובר את ידו אין אמו חוששת לכל דבר? לחוש חוששת, ימי טהרה לא יהבינן עד דנפיק רוביה; ואינה חוששת מדאורייתא, אבל מדרבנן חוששת, וקרא אסמכתא בעלמא:
שלשה הן נאמנין לאלתר, ואלו הן: החיה, והשיירא, והמטהרת חברתה, [ובלבד] מעת לעת וכו'.
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לח כח.
וַתִּקְשֹׁר עַל יָדוֹ שָׁנִי לֵאמֹר זֶה יָצָא רִאשֹׁנָה
וַיִּתֶּן יָד
תינוק אחד הוציא יד ראשון. המילדת, שהיתה מאוד מקצועית, היתה מוכנה לזה ומיד קשרה סרט שני על היד. כנראה שהם היו מודעים שתאומים באים והיה חשוב לדעת מי הוא הראשון כי היה לזה משמעות גדולה בברכה ובירושה.
הלידה יכולה להיות מהירה מאוד, ואחרי שהראשון יוצא השני בא מיד אחריו, ושניהם רטובים. אם היו שתי מילדות אחת יכולה לקחת כל תינוק, אבל כנראה שבעזרת חוט השני מילדת אחת יכלה לפתור את הבעיה ולסמן את הראשון.
וַיִּתֶּן יָד - כאילו נתן יד ללחוץ לשלום.
המצב היה מסוכן מאוד, התינוק הוציא יד והוא יוולד בלידת כתף, וייתכן שהוא יתקע בצוואר הרחם הצר. המצב היה מסוכן לתינוק הראשון, לתינוק השני שלא יכול לצאת, ולאם. למזלם, התינוק משך את ידו חזרה והלידה המשיכה בצורה נורמלית. גם יעקב יצא בלידת כתף, אבל כנראה שיעקב היה זעיר מאוד, ולאחר שעשו יצא ופתח את צוואר הרחם, הוא עבר בשלום.
לֵאמֹר זֶה יָצָא רִאשֹׁנָה
היד יצאה וחזרה אחורה מסומנת, האם זה מעניק את הבכורה?
יפה שלא ניסו למשוך את היד ולהוציא את הגוף. לידה קלה היא כאשר הראש יוצא ראשון. כאשר כל אבר אחר יוצא ראשון זה יכול לגרום לסיבוכים, במיוחד עם תאומים.
כאשר יש תאומים, המילדת קשרה חוט על תינוק אחד כדי שכולם ידעו, אחרת ההורים יתבלבלו מי הוא זה שנולד ראשון אם לא מפרידים ביניהם ולא מסמנים אותם. כאן קרה להפך, זה שהוציא את ידו ראשון סומן בחוט השני, אבל אחר כך הוא יצא שני, ואחיו היה הבכור.
המילדת לא ידעה שהתינוק ימשוך את ידו חזרה. נוצרה סכנה גדולה מאוד שהחוט עצמו יגרום לזיהום לאם, או שהקשר בחוט יפתח, והחוט יפול וישאר ברחם האם ויגרום לזיהום. למזלה של תמר הכל עבר בשלום.
שָׁנִי
לסיכום הפסוק: כאילו נאמר - זה שהשני על ידו הוא הוציא את ידו ראשון. אולם יש כאן משחק מילים על המילה "שָׁנִי", 'ושני'. כי בסוף התינוק שיצא שני היה לו חוט שני על ידו, והוא לא היה הבכור.
אפשרי שעצם הנגיעה ביד, גרמה לתינוק להרתע ולמשוך את ידו חזרה, וכך המילדת אשמה שהוא איבד את בכורתו.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית לח כח"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.