ביאור:דברי הימים ב ז
בראשית
שמות
ויקרא
במדבר
דברים -
יהושע
שופטים
שמואל
מלכים
ישעיהו
ירמיהו
יחזקאל
תרי עשר -
תהלים
משלי
איוב
חמש מגילות
דניאל
עו"נ
דה"י
דברי הימים א: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט
דברי הימים ב: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו
(מהדורות נוספות של דברי הימים ב ז)
א
וּכְכַלּוֹת שְׁלֹמֹה לְהִתְפַּלֵּל, וְהָאֵשׁ יָרְדָה מֵהַשָּׁמַיִם וַתֹּאכַל הָעֹלָה וְהַזְּבָחִים, וּכְבוֹד יְהוָה הענן המייצג את השכינה (והשווה לפסוקים האחרונים בפרק ה) מָלֵא אֶת הַבָּיִת.
ב
וְלֹא יָכְלוּ הַכֹּהֲנִים לָבוֹא אֶל בֵּית יְהוָה, כִּי מָלֵא כְבוֹד יְהוָה אֶת בֵּית יְהוָה.
ג
וְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רֹאִים בְּרֶדֶת הָאֵשׁ וּכְבוֹד יְהוָה עַל הַבָּיִת, וַיִּכְרְעוּ אַפַּיִם אַרְצָה עַל הָרִצְפָה, וַיִּשְׁתַּחֲווּ וְהוֹדוֹת לַיהוָה "כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ".
ד
וְהַמֶּלֶךְ וְכָל הָעָם, זֹבְחִים זֶבַח לִפְנֵי יְהוָה.
{ס}
ה
וַיִּזְבַּח הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אֶת זֶבַח הַבָּקָר - עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף, וְצֹאן - מֵאָה וְעֶשְׂרִים אָלֶף. וַיַּחְנְכוּ אֶת בֵּית הָאֱלֹהִים, הַמֶּלֶךְ וְכָל הָעָם.
ו
וְהַכֹּהֲנִים עַל מִשְׁמְרוֹתָם עֹמְדִים, וְהַלְוִיִּם בִּכְלֵי שִׁיר יְהוָה אֲשֶׁר עָשָׂה דָּוִיד הַמֶּלֶךְ לְהֹדוֹת לַיהוָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ בְּהַלֵּל דָּוִיד בְּיָדָם בשירי ההלל שמסר דוד להם, וְהַכֹּהֲנִים (מחצצרים) מַחְצְרִים נֶגְדָּם מולם וְכָל יִשְׂרָאֵל עֹמְדִים.
{ס}
ז
וַיְקַדֵּשׁ שְׁלֹמֹה אֶת תּוֹךְ הֶחָצֵר את רצפת העזרה, שתהיה באופן זמני בקדושת מזבח אֲשֶׁר לִפְנֵי בֵית יְהוָה, כִּי עָשָׂה שָׁם הָעֹלוֹת וְאֵת חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים, כִּי מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה לֹא יָכוֹל לְהָכִיל אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַמִּנְחָה וְאֶת הַחֲלָבִים.
ח
וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֶת הֶחָג סוכות בָּעֵת הַהִיא שִׁבְעַת יָמִים, וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ, קָהָל גָּדוֹל מְאֹד, מִלְּבוֹא חֲמָת ר' דברי הימים א יג ה ובפירוש שם עַד נַחַל מִצְרָיִם.
ט
וַיַּעֲשׂוּ וחגגו גם בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצָרֶת, כִּי חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ עָשׂוּ שִׁבְעַת יָמִים לפני סוכות וְהֶחָג שִׁבְעַת יָמִים וסוכות מט"ו תשרי עד כ"א תשרי.
י
וּבְיוֹם עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי שִׁלַּח אֶת הָעָם לְאָהֳלֵיהֶם לביתם, שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב עַל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה לְדָוִיד וְלִשְׁלֹמֹה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ.
| מקביל למלכים א ט. הסגנון שונה לגמרי, אך עיקרי הדברים זהים: אם דוד והעם ילכו בדרכי ה', הממלכה תתקיים. אך אם לא, יגורשו מאדמתם ובית המקדש יהרס ויהיה למשל ושנינה. |
יא
וַיְכַל שְׁלֹמֹה אֶת בֵּית יְהוָה וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ. וְאֵת כָּל הַבָּא עַל לֵב שְׁלֹמֹה לַעֲשׂוֹת בְּבֵית יְהוָה וּבְבֵיתוֹ הִצְלִיחַ.
{פ}
יב
וַיֵּרָא יְהוָה אֶל שְׁלֹמֹה בַּלָּיְלָה, וַיֹּאמֶר לוֹ: "שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתֶךָ וּבָחַרְתִּי בַּמָּקוֹם הַזֶּה לִי לְבֵית זָבַח.
יג
הֵן אם אני אֶעֱצֹר הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר, וְהֵן או אם אֲצַוֶּה עַל חָגָב לֶאֱכוֹל הָאָרֶץ, וְאִם אֲשַׁלַּח דֶּבֶר בְּעַמִּי.
יד
וְיִכָּנְעוּ עַמִּי אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עֲלֵיהֶם, וְיִתְפַּלְלוּ וִיבַקְשׁוּ פָנַי וְיָשֻׁבוּ מִדַּרְכֵיהֶם הָרָעִים, וַאֲנִי אֶשְׁמַע מִן הַשָּׁמַיִם, וְאֶסְלַח לְחַטָּאתָם וְאֶרְפָּא אֶת אַרְצָם.
טו
עַתָּה עֵינַי יִהְיוּ פְתֻחוֹת וְאָזְנַי קַשֻּׁבוֹת, לִתְפִלַּת הַמָּקוֹם הַזֶּה.
טז
וְעַתָּה בָּחַרְתִּי וְהִקְדַּשְׁתִּי אֶת הַבַּיִת הַזֶּה לִהְיוֹת שְׁמִי שָׁם עַד עוֹלָם, וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים.
יז
וְאַתָּה, אִם תֵּלֵךְ לְפָנַי כַּאֲשֶׁר הָלַךְ דָּוִיד אָבִיךָ וְלַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ, וְחֻקַּי וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמוֹר.
יח
וַהֲקִימוֹתִי אֵת כִּסֵּא מַלְכוּתֶךָ, כַּאֲשֶׁר כָּרַתִּי לְדָוִיד אָבִיךָ לֵאמֹר: 'לֹא יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ מוֹשֵׁל בְּיִשְׂרָאֵל'.
יט
וְאִם תְּשׁוּבוּן אַתֶּם וַעֲזַבְתֶּם חֻקּוֹתַי וּמִצְוֺתַי אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם, וַהֲלַכְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם.
כ
וּנְתַשְׁתִּים אעקור אותם, אגלה אותם מֵעַל אַדְמָתִי אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם, וְאֶת הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר הִקְדַּשְׁתִּי לִשְׁמִי אַשְׁלִיךְ מֵעַל פָּנָי, וְאֶתְּנֶנּוּ לְמָשָׁל כדבר שממשילים בו, אם יקרה משהו רע יגידו: זה קרה כמו לבית המקדש וְלִשְׁנִינָה ידברו עליו שוב שוב בְּכָל הָעַמִּים.
כא
וְהַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר הָיָה עֶלְיוֹן לְכָל עֹבֵר עָלָיו בעיני כל מי שעבר על ידו - יִשֹּׁם, וְאָמַר מי שיראה מה קרה לו ישאל: 'בַּמֶּה בסיבת מה, למה עָשָׂה יְהוָה כָּכָה לָאָרֶץ הַזֹּאת וְלַבַּיִת הַזֶּה?'.
כב
וְאָמְרוּ ויענו לו: 'עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיהֶם אֲשֶׁר הוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיַּחֲזִיקוּ בֵּאלֹהִים אֲחֵרִים וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם וַיַּעַבְדוּם - עַל כֵּן הֵבִיא עֲלֵיהֶם אֵת כָּל הָרָעָה הַזֹּאת' ".
{פ}
<< · ביאור:דברי הימים ב · ז · >>
| הבהרה: | |
|---|---|
|
הערות
- "וְשָׁבוּ אֵלֶיךָ בְּכָל לִבָּם וּבְכָל נַפְשָׁם בְּאֶרֶץ שִׁבְיָם אֲשֶׁר שָׁבוּ אֹתָם" (פסוק לח) - לשון נופל על לשון
