ביאור:יחזקאל ו

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח (מהדורות נוספות)

---

נבואה על הרס העבודה זרה והעונש לעובדיה. פליטי החרב בגלות יבינו את טעותם

הנביא יחזקאל, מאת גוסטב דורה, 1866

א וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר: ב בֶּן אָדָם, שִׂים פָּנֶיךָ הפנה את מבטך בכעס אֶל הָרֵי יִשְׂרָאֵל, וְהִנָּבֵא אֲלֵיהֶם. ג וְאָמַרְתָּ: הָרֵי יִשְׂרָאֵל שִׁמְעוּ דְּבַר אֲדֹנָי יְהוִה, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה לֶהָרִים וְלַגְּבָעוֹת, לָאֲפִיקִים אפיקי הנחלים (ולגאית) וְלַגֵּאָיוֹת: הִנְנִי אֲנִי מֵבִיא עֲלֵיכֶם חֶרֶב וְאִבַּדְתִּי בָּמוֹתֵיכֶם את במות העבודה זרה הבנויות עליכם. ד וְנָשַׁמּוּ מִזְבְּחוֹתֵיכֶם וְנִשְׁבְּרוּ חַמָּנֵיכֶם חמן הוא חפץ הקשור לעבודה זרה של השמש, חמה, וְהִפַּלְתִּי חַלְלֵיכֶם את גופות ההרוגים שלכם לִפְנֵי גִּלּוּלֵיכֶם בפני אותם חפצי ע"ז. ה וְנָתַתִּי אֶת פִּגְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי גִּלּוּלֵיהֶם, וְזֵרִיתִי אפזר אֶת עַצְמוֹתֵיכֶם סְבִיבוֹת מִזְבְּחוֹתֵיכֶם. ו בְּכֹל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם - הֶעָרִים תֶּחֱרַבְנָה וְהַבָּמוֹת תִּישָׁמְנָה. לְמַעַן יֶחֶרְבוּ וְיֶאְשְׁמוּ יהפכו לשוממים בגלל אשמתם (כמו "וְשֹׂנְאֵי צַדִּיק יֶאְשָׁמוּ" - תהלים לד כב) מִזְבְּחוֹתֵיכֶם, וְנִשְׁבְּרוּ וְנִשְׁבְּתוּ גִּלּוּלֵיכֶם, וְנִגְדְּעוּ חַמָּנֵיכֶם, וְנִמְחוּ מַעֲשֵׂיכֶם ימחו החפצים שהכנתם לע"ז. ז וְנָפַל חָלָל בְּתוֹכְכֶם בקרב עמכם, וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהוָה.

ח וְהוֹתַרְתִּי אותיר לכם מעט בחיים, בִּהְיוֹת לָכֶם פְּלִיטֵי חֶרֶב בַּגּוֹיִם, בְּהִזָּרוֹתֵיכֶם כאשר תהיו פזורים בָּאֲרָצוֹת. ט וְזָכְרוּ פְלִיטֵיכֶם אוֹתִי בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר נִשְׁבּוּ שָׁם, אֲשֶׁר נִשְׁבַּרְתִּי אֶת שנעצבתי מ- לִבָּם הַזּוֹנֶה אֲשֶׁר סָר מֵעָלַי, וְאֵת עֵינֵיהֶם הַזֹּנוֹת אַחֲרֵי גִּלּוּלֵיהֶם. וְנָקֹטּוּ בִּפְנֵיהֶם הם יתקוטטו עם עצמם אֶל על הָרָעוֹת אֲשֶׁר עָשׂוּ לְכֹל תּוֹעֲבֹתֵיהֶם. י וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְהוָה. לֹא אֶל חִנָּם לא לשווא (לא רק כעונש על חטאיהם, אלא גם כדי שילמדו איך להתנהג בעתיד) דִּבַּרְתִּי לַעֲשׂוֹת לָהֶם הָרָעָה הַזֹּאת. {פ}

יא כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה: הַכֵּה בְכַפְּךָ וּרְקַע בְּרַגְלְךָ וֶאֱמָר "אָח כמו "אוי", בצער!" אֶל כָּל תּוֹעֲבוֹת רָעוֹת מעשי התועבה הרעים של בֵּית יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר שבגללם בַּחֶרֶב בָּרָעָב וּבַדֶּבֶר יִפֹּלוּ. יב הָרָחוֹק מי שרחוק מהמלחמה - בַּדֶּבֶר יָמוּת, וְהַקָּרוֹב - בַּחֶרֶב יִפּוֹל, וְהַנִּשְׁאָר וְהַנָּצוּר - בָּרָעָב יָמוּת, וְכִלֵּיתִי חֲמָתִי בָּם. יג וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהוָה, בִּהְיוֹת חַלְלֵיהֶם בְּתוֹךְ גִּלּוּלֵיהֶם מתחם הע"ז סְבִיבוֹת מִזְבְּחוֹתֵיהֶם, אֶל כָּל גִּבְעָה רָמָה, בְּכֹל רָאשֵׁי הֶהָרִים וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן וְתַחַת כָּל אֵלָה עֲבֻתָּה עץ אלה סבוכה, שלא קצצו את ענפיה כי יחסו לה קדושה. מְקוֹם אֲשֶׁר נָתְנוּ שָׁם רֵיחַ נִיחֹחַ לְכֹל גִּלּוּלֵיהֶם. יד וְנָטִיתִי אֶת יָדִי עֲלֵיהֶם, וְנָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ שְׁמָמָה וּמְשַׁמָּה, מִמִּדְבַּר דִּבְלָתָה מהמדבר בדרום ועד ריבלה שבצפון בְּכֹל מוֹשְׁבוֹתֵיהֶם, וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְהוָה. {פ}

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הערות

• "דִּבְלָתָה" (פסוק יד) - על יחזקאל יא י: "בַּחֶרֶב תִּפֹּלוּ עַל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל" כותב רש"י: "בסוף הגבול, והיא רבלה ארץ חמת, היא אנטוכיא. שם נשפט צדקיהו ביד נבוכדנצר... והיא סוף הגבול שנאמר במרגלים ובכמה מקומות עַד לְבוֹא חֲמָת".

• "הָרָחוֹק - בַּדֶּבֶר יָמוּת, וְהַקָּרוֹב - בַּחֶרֶב יִפּוֹל, וְהַנִּשְׁאָר וְהַנָּצוּר - בָּרָעָב יָמוּת" (יב) - דומה במקצת לחלוקה לשלישים שהוזכרה בפרק הקודם: "שְׁלִשִׁתֵיךְ בַּדֶּבֶר יָמוּתוּ, וּבָרָעָב יִכְלוּ בְתוֹכֵךְ, וְהַשְּׁלִשִׁית בַּחֶרֶב יִפְּלוּ סְבִיבוֹתָיִךְ, וְהַשְּׁלִישִׁית לְכָל רוּחַ אֱזָרֶה וְחֶרֶב אָרִיק אַחֲרֵיהֶם".