תשובות רש"י (מהדורת הרב כשר)/ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
< תשובות רש"י (מהדורת הרב כשר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תשובות רש"י:

מהדורת הרב כשר:
א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח

תשובה ו[עריכה]

והא דאמר ר׳ שמעון בן לקיש (ר"ה ג, א) ’כי' משמש כד' לשונות - אי, דלמא, אלא, דהא, והוקשה לו למה הפך הסדר ולא הזכירו כסדר שהן מתורגמין -- דהא, אלא, דלמא, אי ...


לפי דברי שאילת׳ הבנתי שכך קבל כי מתרגם בתורה בתרגום אונקלס בד' לשונות ופרשו לו ד׳ שאחזו המתרגמין בהם:

וקשיא ליה אין סידורן כך.

כבר עברו עשרים שנה שאיני מפרשם כתרגומו של אונקלוס שהוקשתי בה למה לא מנה "ארי כד ברם דלמא" -- רובם מתרגמינן "ארי":

ועל המתרגם "כי גוע" (במדבר כ, כט) דהא -- תוהא אני עליהם. שאין להם לתרגם "דהא מית" אלא אם כן "אתחזיאו כל כנישתא", דהכי אמרינן אל תקרא ויראו אלא ויראו כדר״ש בן לקיש - שאם אתה קורא ויראו אין לשון 'דהא' נופל על 'כי גוע' לפי שאינו בא ליתן טעם (אלא) על האמור למעלה הימנו לומר מה טעם ויראו לפי שמת אהרן שעמוד ענן בא לרגליו, אלא ישמש "אשר" כמו כי טוב העץ למאכל (בראשית ג, ו) ותרא אותו כי טוב הוא (שמות ב, ב) כי ברח העם (שמות יד, ה) כי ברח יעקב (בראשית לא, כג) -- אף כאן ויראו כי מת אהרן ויבכוהו.

ואף כשיתרגמו ואתחזיאו - תוהא אני עליהם, מה חזו לשנות בו תרגום מהרבה "כי" שבתורה שהן כמותן באים ליתן טעם על שלמעלה? כגון "ויברך..את יום השביעי ויקדש אותו (לפי) כי בו שבת" (בראשית ב, ג), "כי לא המטיר" (בראשית ב, ה), "כי מאיש לקחה" (בראשית ב, כג), "כי שת לי אלהים" (בראשית ד, כה), "כי מים על פני כל הארץ" (בראשית ח, ט), "כי בימיו נפלגה הארץ" (בראשית י, כה) -- כל אלה לשון "דהא" נופל עליהם.


ועוד הרבה:  "כי פתח תפתח" (דברים טו, ח) -- מה ראה לשנותו מהרבה "כי" שבתורה הבאין לסתור דבר העליון לאמר לא כן..כי כן כגון:


וכל "כי" הסמוך ל"אם" כגון:  כי אם ברכתני (בראשית לב, כז), כי אם בבא (בראשית מב, טו), כי אם לפי דברי (מלכים א יז, א) -- כולם לשון "אלא" הם כמו "כי פתוח". וגם בכתובים:  "לא על המלך לבדו..כי אם על כל השרים" (אסתר א, טז).


ומה ראו לשנות "כי יקרא" (דברים כב, ו) בלשון אם מרוב "כי" שבתורה שהם לשון תלוי, שמא בא שמא אינו בא, ככל "אם"‏[1] שבמקרא? כי יגח (שמות כא, כה), כי יגוף (שמות כא, לה), כי יקריב מכם (ויקרא א, ב), כי תשמע באחת שעריך [עריך] (דברים יג, יג), כי תפגע (שמות כג, ד), כי יהיה לאיש (דברים כא, יח), כי יקרא (דברים כא, כב).


ואומר אני שעל פי השמועה הזאת החזיקו לתרגמן כך שפירשו להם רבותיהם דw לשונות הללו:

  • כי גוע -- "דהא" (שבו אנו עוסקין)
  • כי פתוח -- "אלא"
  • כי תאמר -- "דלמא"
  • כי יקרא -- "אי"

ולא פרשו לתרגמן כך אלא פירשו להם שאילו אי אפשר לשמש משמען אלא בלשונות הללו והזכירו אחד מהן כל לשון והם אחזום וקבעום בתרגום.

ואני אומר כולן מתורגמין לשון "ארי" וכאשר יהפוך "כי" בלשון עברית -- כן יהפוך "ארי" בלשון ארמית ארבעתן. ור׳ שמעון בן לקיש - לא ללמד על שמוש משמען לפשטן ולומר לך יש "כי" הבא ליתן טעם ויש "כי" לסתור דבר ולישב דבר ויש "כי" משמש לשון תלוי (כמו "אם" - אותם שהזכרת למעלה).

[ ויש "כי" שהוא תמיה וסוף משמע שמושו להיות פן כגון "כי תאמר בלבבך" (דברים ז, יז) אם תדרוש ככל "כי" שבתורה לא יתחבר לו מקרא שאחריו -- "לא תירא מהם" (דברים ז, יח) -- אין נופל עליו לא לשון דהא ולא לשון אם. האיך נופל עליו לשון אם? כי תאמר רבים...לא תירא מהם -- הא אם לא תאמר תירא?! על כרחך פן תאמר רבים --ותירא מהן -- לא תירא מהן.
וכן "כי תראה חמור שונאך" (שמות כג, ה) -- על כרחך בלשון פן משמש כמו "לא תראה את שור אחיך" (דברים כב, א); אף נן‏[2] -- לא תראה וחדלת. ואם תדרשנו לשון אחר לא תתחבר:
דבר יוצרינו כפטיש יפוצץ סלע יוצא לכמה טעמים ולעולם אין מקרא יוצא מידי פשוטו‏[3]
ואף "כי תעבוד את אלהיהם" (שמות כג, לא) בלשון "פן" ישמש -- לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי פן תעבוד את וגומר. ]

ולמדנו מדבריו שהצריך לדרוש כי באחת מכל הלשונות דורש בו לשון הנופל עליו ועל דבריו סמכנו לדרוש בעמוד הענן שבא לרגלי אהרן באמרנו "כי גוע" בא ליתן טעם. ולמדנו שהם נופלים על כי שתים מהלשונות הללו -- הבא לדרוש זו דורש, והבא לדרוש זו דורש.

ומזה הבננו טעם של מחלוקת של בית שמאי ור' עקיבא במס׳ גיטין (דף צ.):  בית שמאי אומרים לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה דבר ערוה. ר׳ עקיבא אומר אפילו מצא אחרת נאה הימנה שנאמר "והיה אם לא תמצא חן בעיניו" (דברים כד, א)    -- שאינה נאה או מצא בה ערות דבר. [שיש 'אם' במקום 'או' כגון "אם אברה חסידה ונוצה" (איוב לט, יג). וכן כל "אם" הסמוכים לתמיהא -- "הבמחנים אם במבצרים", "הטובה היא אם רעה" (במדבר יג, יט), "הינהק פרא אם יגעה שור" (איוב ו, ה)].

ועוד למדנו ש-"כי" משמש תלוי ככל "אם" שבתורה. ועל זו סמך רבי אמי (שבועות מט, ב) לומר כל שבועה שהדיינין משביעין אותה אין בה משום שבועת ביטוי, "כי תשבע" -- מעצמה    כלומר אם תשבע מדלא כתי׳ אם תושבע או כי ישביעוהו ומדקשיה ליה כי ודאי לשון העתיד הוא כמו כי תבואו אל הארץ (ויקרא כג, י) כי ירחק (דברים יב, כא) כי (תבא) [תבנה] (דברים כב, ח) דא״א שלא תבנה וכי תאמרו מה נאכל (ויקרא כה, כ) עתידין אתם לומר כך ורוב כי שבתורה המשמשין מקום כאשר אף כאן כי תשבע והן שישבעך בית דין לכך הוצרך לומר וכדר׳ שמעון בן לקיש שיש כי משמעו לשון תלוי וכיון דתשבע דהכא כי תלוי הוא ומעצמה קאמר. וכן "כי יקרא" (דברים כב, ו) -- פרט למזומן (חולין קלט, א) -- אם יקרא לפניך אם יקרה לפניך לשון מקרה

בכל אלה לא דקדקתי מפי רבותי כי קל מהרתי בעניי לשמש אותם אך נתננו לב לישב חכמי ישראל דבר על אופניו כי ידעתים לשונם צח וערב וברור מללו והמתפרשים בלשן עלג וקצר רוח בעניותנו שלא עמדנו בסודם להושיב דבר על מכונו.

ואם יאמר חביבי עוד יש שמוש ללשון "כי" שהרי רובן משמשין במקום "אשר" כגון:  כי טוב העץ (בראשית ג, ו), כי טוב הוא (שמות ב, ב), כי ברח העם (שמות יד, ה), כי ברח יעקב (בראשית לא, כג), כי לא יוכל לו (בראשית לב, כו), כי עירומים הם (בראשית ב, ז)


ועוד יש משמשים במקום "כאשר" כמו:  כי בא סוס פרעה (שמות טז, יח), ויהי כי באנו (בראשית מג, כא), ויהי כי עלינו (בראשית מד, כד), והיה כי יראו אותך המצרים (בראשית יב, יב)    -- כל אלה ככלל לשון שמוש של "אם" הם.

שיש "אם" משמש בלשון "אשר" [כגון: "אחת היא על כן אמרת אם שוט ימית פתאום" (איוב ט, כג) -- אשר שוט ימית פתאום היא האחת המכלה תם ורשע. אי אפשר לדרוש לשון תלוי: "אם חרוצים ימיו" (איוב יד, ה): אם אקוה שאול ביתי (איוב יז, יד)] ו-"אם" המשמש בלשון "כאשר" ["ואם תקריב מנחת בכורים" (ויקרא ב, יד) -- על כרחך אינו תלוי שהרי חובה היא מנחת העומר, ופרושו כאשר תקריב. וכן "אם יהיה היובל" (במדבר ט, ד) -- וכאשר יהיה היובל] אין "אם" תלוי.

וכן שנינו ר׳ שמעון אומר (מכילתא) נל‏[4] אם ואם רשות חוץ משלשה. אם תקריב, אם כסף תלוה, אם מזבח אבנים    -- וכשתבנה לי מזבח, שהרי סוף לבנות שנאמר אבנים שלימות תבנה (דברים כז, ו).   וכן "אם יבלענו ממקומו" (איוב ח, יח) -- לכשיבלענו ממקומו. אין דבר זו תלוי שהרי באורחות שוכחי השם מדבר.

הערות הרב מנחם מנדל כשר[עריכה]

  1. ^ לכאורה תמהתי דבתרגום אונקלס לפנינו דכי פתח מתרגם ״ארי״ וברש״י כ׳ הרי כי משמש לשון ״אלא״ ובכי גוע אהרן הגירסא בכל הדפוסים "ארי" ולא דהא, וחפשתי ומצאתי בס׳ אוהב גר שמביא דבדפוס לסבונא הגירסא בתרגום דברים ״אלא״ ובמדבר ״דהא״ ממש כמו שכ׳ בתשובה ומבואר דהי׳ לפני רש״י ז״ל הגירסות אלו ולא כמו שכ׳ לפנינו ובעיקר ענין זה עי׳ ברש״י ר״ה ד״ג ובגיטין צ׳ ע״א שהאריך ובר"ח שבועות מ״ט.


הערות[עריכה]

  1. ^ לא הבנתי. ואולי צריך להגיה כאן: ככל "כי" שבמקרא... - ויקיעורך
  2. ^ נ"ל צ"ל "אף כאן וכולי" -- ויקיעורך
  3. ^ שורת משפט זו לא הבנתי בדיוק איפה לשייכו ולכן שמתי אותו כבודד לתשומת ליבן של אחרים -- ויקיעורך
  4. ^ נלע"ד דצ"ל כל אם ואם רשות וכולי -- ויקיעורך