תשובות רש"י (מהדורת הרב כשר)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תשובות רש"י:

מהדורת הרב כשר:
א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח

תשובות רש"י
מאת רש"י

הוקלד ע"פ הדפסתו של הרב מנחם מנדל כשר בשנת תרפ"ה כאן

א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח

פתח דבר (מאת הרב מנחם מנדל כשר)[עריכה]

ב"ה. הסגולה היקרה שו"ת רש״י אשר אני נותן לפניכם היום נדפס מכבר בירושלים מס׳ חפש מטמונים מכתב יד ישן נושן על קלף וכבר ספו תמו ואינו בנמצא כלל רק באוצרי הספרים, וכאשר הגיע לידי אמרתי להדפיסו להמציא אותו ליד רבים המשתוקקים לתורתו של רבותינו הראשונים ז״ל ובפרט לדברי רבינו רש״י ז"ל, עברתי עליו וכתבתי מראה מקומות והערות במשך זמן קצר ימים ספורות, ויען הייתי נחפז לדרכי קצרתי במקום שהי׳ להאריך והי' לפני מאמר חכז״ל לא עליך המלאכה לגמור ואכתוב בזה דברים אחדים ע"ד התשובות.

א) מן סימן א. עד סימן יב. המה התשובות אשר השיב רש"י ז"ל לר׳ נתן בר׳ מכיר בר׳ מנחם בר׳ מכיר ז״ל [לבד סימן ב-ג אשר יש להסתפק שהם לרבו ריבר"י כמ״ש בהגהות עיי"ש], רבינו נתן זה וכן אחיו רבינו מנחם הי׳ מתלמידי רש"י ונזכרו בשמם הרבה פעמים בס׳ הפרדס לרש״י סי׳ כה קפ״א ועוד. וכן בס׳ האורה לרש"י בהרבה מקומות, ועי׳ במבוא לסדור רש״י ח״ב, ובמחזור ויטרי לרבינו שמחה מתלמידי רש"י ועי׳ בשבלי הלקט סי׳ קי״א מ״ש רבינו נתן בשם רש״י, ומוזכר גם בשו"ת הראב״ן קמט: ובמבוא לס׳ האורה הביא מס׳ עמודי העבודה דרבינו נתן זה חיבר הקינה, "אבל אעורר" בשנת תתנ״ו ועוד כמה פיוטים וסליחות, ונרמז זאת בלשון רש״י כאן בתשובה א׳ שמכנהו בלול במקרא במשנה תלמוד והגדה ו"פיוט". [ומ״ש המו״ל במבוא דצ״ל כאן בתשובה א' ר׳ נתן בר׳ מכיר ור׳ מנחם בר׳ מכיר אינני יודע ההכרח דשפיר י״ל דזקנו של ר' נתן הי' שמו מנחם ועל שמו נקרא אחי ר׳ נתן ר׳ מנחם ולשון התשובות משמע שהם ליחיד].

ב) סי׳ י״ב. היא תשובה שהשיב רש״י לרבינו הזקן דורכל. ונראה דט״ס וצ״ל דורבל או דורבלי הנזכר הרבה פעמים במחזור ויטרי יצחק בר׳ דורבלו וכן בסדור רש״י ומבואר בשו״ת מהר"מ ב"ב סי׳ תק"א דנהרג הוא ובנו בשעת הגזירה, ונראה דרבינו דורבל זה הוא ששאל מרש״י.

ג) מן סי׳ י"ג עד כ"ח. המה התשובות אשר השיב רבו של רש"י רבינו יצחק בן יהודה ז"ל לרש"י - והזכירו רש"י בפירושו ובחיבוריו הרבה פעמים עי׳ ר״ה כח. וכן מוזכר בהרבה ספרי הראשונים.

ד) תשעה מתשובות הנדפסים כאן מובאים בס׳ הפרדס לרש"י בסופו נח: אך בחסר ויתיר ושינוי עד שקשה להולמם והם כספר החתום ולפי הנדפס לפנינו מובן היטב ובהגהות בסופו ציינתי כ״א על מקומו ואלה הם סימן א. ב. ג. ד. ז. י. יג. כ. כה.

ה) אלה המקומות בספרי הראשונים אשר מוזכר בהם מקצת מתשובות רש״י אלו בלשונם והבאתי אותם בהגהות שבסוף הספר במקומם. א) ספר אור זרוע הגדול סי' תמ"ד וסי׳ תע״ט, והגהות אשר״י פ׳ הזרוע. ב) תמים דעים להראב״ד סי׳ קס״ד. ג) מחזור ויטרי דף שמ״ה. ד) ספר האורה לרש״י ח״ב סי׳ ס"ח. ה) שבלי הלקט סי׳ כא. ו) מרדכי חולין פ' הזרוע ופ׳ גיד הנשה. ז) ס' האגודה מס׳ חולין. ח) שלטי הגבורים פ' כל הבשר. ובהגהות בסוף הספר הבאתי גם כן כל המקומות בפירש״י בש"ס המרומז לתשובות אלו.

ו) בשו״ת בנין ציון להגאון המפורסם בדורו מהר"י עטלינגער ז״ל ח״ב ס״ט הביא י"ד תשובות בלשונם וכותב עליהם ביאורים ובהגהות שבסוף הספר הבאתי תמצית דבריו ומה שיש להעיר עליהם. וז"ל בתחלת התשובה שם נשאלתי מחכם אחד אחרי אשר זה מקרוב הוציא לאור איש יקר תשובות רבינו שלמה בן יצחק (רש״י) אשר מצא על כתיבת יד על קלף ישן אם יש להאמין שמחצבת תשובות אלה בקודש ומפי רש״י יצאו ושהי׳ גנוזות זה קרוב לשמונה מאות שנה עד האירו נגד פנינו כעת הזאת: וזה אשר השבתי דע ידידי בחנתי בעניות דעתי את דברי התשובות עד מקום שידי מגעת ומצאתי ראיות חמורות כי יסודותן בקודש רק שבזה לא דבר נכונה המביאו לדפוס שקראו בשם כולל תשובות רבינו שלמה בן יצחק כי רק מסימן א׳ עד סימן י״ב אשר בסופו חתום שלמה בר יצחק הן תשובות רש״י אבל מסי׳ י״ג עד סי׳ כ״ח אשר בסופו חתום יצחק בר יהודה הן תשובות לשאלות רש"י אשר השיב לו רבו רבינו יצחק בר׳ יהודה וכו׳ עכ״ל והקורא מ"ש לעיל יראה כי יש די ראיות ברורות מספרן של ראשונים שהבאתי אשר לא הי׳ נמצאים עוד לפניו שנעלם מכל ספק שדברים אלו ממקור נאמן של רש״י יצאו.

וזאת למודעי כי נודעתי שנמצא עוד בכת״י שו״ת רש״י והבטיחו ליתנם לי אם אקבלם לדפוס, ואם ימצא מי מנדיבי עמנו היקר להם זכרון של ראשונים שינדבו תרומת כסף להדפיסם על שמם לזכרון עולם יודיעו לי כן נמצאים עוד גנוזים בבתי עקד הספרים כתבי ידות שונים ספרים יקרים מהראשונים ז"ל ולמצוה גדולה תחשב מי שיקבל ע״ע להוציאם לאור עולם וזכותם תעמוד לנו ע״ע כאשר האריכו בזה בספרן של רבותינו ז״ל - ואני תפלה, רחמנא אדכר ל"ו (=אולי צ"ל לן) זכותא דרבינו רש״י ז"ל גם לי ולזרעי אשר משפחתינו מתיחסת מגזע מחצבתו‏[1] יעמוד לנו שנזכה לעסוק בתורה במנוחה ללמוד וללמד לשמור ולעשות.

מנחם מענדיל כשר

חדש אב שנת תרפ״ב.

המפתח[עריכה]

תשובת רש"י ז"ל לר׳ נתן בר׳ מכיר בר׳ מנחם בר׳ מכיר.

  • א) שאלה, ברכת מגן מפני מה לא התחילו בהתחלה בפי׳ מעין חתימתה.
  • ב) מה ראו לקבוע זמן שאילת מטר בששים בתקופה בגולה.
  • ג) מה ראו שלא להקדים ושלא לאחר.
  • ד) למה שנהגו לומר המלך המשפט ולא מלך המשפט.
  • ה) לשטרות מונין שנה אחת לב׳ מלכים אבל הכתובים דקדקו בחשבונם.
  • ו) כי משמש בד׳ לשומת וסידורן ויש עוד לשונות ונכללים באלו.
  • ז) דאמרו חז״ל הנח להם לישראל מוטב שיהיו שוגגין וכו׳ ואיך מצינו כמה מקראות של תוכחה.
  • ח) כה אמר למשיחו הכתוב ישעיה מ״ה א׳ (ישעיהו, מה) היא נבואה לעתיד על כורש.
  • ט) איכא בינייהו יוה״כ שחל להיות אחר השבת אמאי לא נקיט יו״ט והיכי דחינן יוה״כ וי"ט משום אכילת ירק.
  • י) למה לא נהגו בח"ל במתנת זרוע והלחיים והקיבה.
  • יא) על דבר הגירסא בזבחים נ׳ מלמדת בקל וחומר מין דבתר איכא ונמחק מין דבתר איכא.
  • יב) שאלה מי שפסקה לנדוניא לחתנה חלק שיש לה בשותפות עם אחרים והם טוענים שאין רוצים להכירו לשותף ויש להם דינים ודברים עם חמותו, ופסק אם כבר נו״נ בעסק ברשות שותפו אינם יכולים לדחותו אכל אם לא נו״נ בעסק טענה מעליא הוא ביד שותפו.
  • יג) הגיד וחלבו בחיה אסור כמו בבהמה ואין חילוק בין חיה לבהמה אלא בחלבים הקרבים על גבי המזבח.
  • יד) עוד בדבר הזה.
  • טו) תרי יומי דר״ה בא״י שתי קדושות הן ובחו״ל קדושה אחת הן.
  • טז) ביאור סוגיא בערובין (דף כד:) ההיא רחבה דהואי בפומבדיתא וכו׳.
  • יז) בענין תלת שני דאגלינהו סנחרב עד דאתא ירמיה ואהדרינהו, לא דאהדרינהו ירמיה בתר תלת שנין אלא אחר זמן רב והני תלת שנין לא זרעו משום שעת חירום ולא מנו שמטין ויובלות.
  • יח) בענין דדייק בגמרא דרבי אית ליה איסור חל על איסור איסור חמור על איסור קל ולא קל על חמור.
  • יט) נבלת שרץ מיהו לא מטמא, כלומר בלא נגיעה לאפוקי נבלת בהמה מטמא במשא ונבלת עוף בבית הבליעה מה שאין כן שרץ.
  • כ) הזיד במעילה באזהרה מוזר לא יאכל כי קודש הם כל שהו קודש הרי הוא בלא יאכל.
  • כא) היכא שמע לרבי דאיסור חמור חל על איסור קל, מדלא שמעינן ליה דפליג.
  • כב) חציצה דפוסלת בקדשים מצינו בכמה מקומות.
  • כג) שחט שני חטאת של צבור לא הוי טועה בדבר מצוה דלא אשכחן בציבור טפי מחדא.
  • כה) מאי שנא מועד דאין מוסיפין עליהם וכו׳.
  • כו) תנחומי אבלים היינו ברכת אבלים.
  • כח) פרה אדומה מאי טעמא קודמת לחודש.

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ אבי הרב ר׳ יצחץ פרץ שליט״א, בן מרת מלכה גיטל מבית וואסערצוג, בת מרת פיגה געזונדהייט. בת האשה הצדיקה המפורסמת מרת רחל געזונדהייט [היא היתה אם של הגאון המפורסם בעל תפארת יעקב ז״ל אבד"ק ווארשא], בת הרב הגאון המקובל האלה מו״ה משה זצ״ל [תואר הנפלא הזה חרות עליו במצבת בנו הר׳ צבי יהודה ז"ל נפטר בשנת תר״ד ומנ"כ בקראקא ונדפס לשון המצבה בס׳ לוחות זכרון סי׳ קיג] והרב ר׳ משה זצ״ל הי׳ נין ונכד להרמ"א ז״ל וספר היוחסין נמצא אצל נכדיו ממשפחת בינענפעלד בעיר קראקא, ובספר המכריע בהקדמה נדפס ספר היוחסין של הרמ״א ז״ל לרש״י ז״ל ולמעלה בקודש עד דוד המע״ה: