משנה שקלים א ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת שקלים · פרק א · משנה ז | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

השוקל על ידי עני, ועל ידי שכנו, ועל ידי בן עירו, פטור.

ואם הלוום, חייב.

האחין והשותפין שחייבין בקלבון, פטורין ממעשר בהמה.

וכשחייבין במעשר בהמה, פטורין מן הקלבון.

וכמה הוא קלבון? מעה כסף, דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרים, חצי.

משנה מנוקדת

[עריכה]

הַשּׁוֹקֵל עַל יְדֵי עָנִי, וְעַל יְדֵי שְׁכֵנוֹ, וְעַל יְדֵי בֶּן עִירוֹ,

פָּטוּר.
וְאִם הִלְוָם, חַיָּב.
הָאַחִין וְהַשֻּׁתָּפִין שֶׁחַיָּבִין בְּקָלְבּוֹן, פְּטוּרִין מִמַּעֲשַׂר בְּהֵמָה.
וּכְשֶׁחַיָּבִין בְּמַעֲשַׂר בְּהֵמָה, פְּטוּרִין מִן הַקָּלְבּוֹן.
וְכַמָּה הוּא קָלְבּוֹן?
מָעָה כֶּסֶף, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: חֲצִי.

נוסח הרמב"ם

השוקל על יד עני על יד שכנו ועל יד בן עירו פטור ואם הלוום חייב האחים והשותפין שחייבין בקולבון פטורין ממעשר בהמה ושחייבין במעשר בהמה פטורין מן הקולבון כמה הוא קולבון מעה כסף דברי רבי מאיר וחכמים אומרים חצי.

פירוש הרמב"ם

'מעשר בהמה' הוא חייב בו מי שנולד אצלו אבל הלוקח מזולתו בהמה אינו חייב להוציא המעשר.

'והשותפין והאחים' בהיותם שותפין בנכסי אביהם אינן חייבים בקלבון לפי שהם כמו אדם אחד והם חייבין להוציא מעשר בהמה ממה שיולדות צאנם ובקרם כאשר יתבאר. וכשיפרדו איש מעל אחיו ויחלקו ממונם יהיה כל אחד מהם כאילו קנה מחבירו החלק המגיע לו ולא יתחייב במעשר בהמה מאותן הולדות שחלקו, ואם נתנו שקל בשבילם אחר החלוקה אז יתחייבו בקלבון.

'ומעה כסף' הוא חצי שתות מחצית השקל והוא חלק מכ"ד מן הסלע, ומשקלו שש עשרה שעורות מכסף, וחכמים אומרים: חצי, ר"ל: חצי מעה, והוא משקל שמנה שעורות כסף והלכה כחכמים.


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

השוקל ע"י עני - בשביל עני:

פטור - כיון שנותן להם במתנה:

האחין השותפין שחייבין בקלבון - אחים שהם שותפים שחלקו וחזרו ונשתתפו שאז הן חייבין בקלבון כשאר שני אנשים ששקלו סלעים:

פטורים ממעשר בהמה - כל הבהמות הנולדות להם כל ימי שותפותן אינן צריכין לעשרן, דדרשינן בפרק [בתרא] דבכורות, יהיה לך, ולא של שותפות, ומוקמינן להאי קרא במעשר ואע"ג דבבכור כתיב:

וכשחייבים במעשר בהמה - היינו כשלא חלקו שאז חייבים במעשר, כדדרשינן יכול אפילו קנו בתפוסת הבית, ת"ל יהיה מ"מ:

פטורים מן הקלבון - שממון אביהם בחזקתו עומד, והוי כאב ששוקל ע"י בניו וע"י שכניו דפטור:

מעה כסף - אחד מעשרים וארבעה בסלע, ומשקלה ששה עשר שעורות:

חצי מעה - אחד משמנה וארבעים, ומשקלה שמנה שעורות. והלכה כחכמים:

פירוש תוספות יום טוב

[*השוקל ע"י עני. פי' הר"ב בשביל עני. ועיין במסכת יומא פ"ג משנה ד']:

האחין והשותפין. גירסת הר"ב האחין השותפין וכן גי' הספר בספ"ק דחולין ומשנה ג' [*פ"ט] דבכורות. ומ"מ אין למחוק לפי שגי' הרמב"ם היא והשותפין וה"ג בחולין ובבכורות לפירושו. וה"פ האחין שחלקו בכספים שהניח אביהן וכן השותפין שנשתתפו בממון וערבו הממון ועדיין הוא בעין חייבין בקלבון ופטורים ממעשר בהמה כגון שנשתתפו בבהמות לפטמן אבל אם נשאו ונתנו בממון ומכרו ולקחו עד שיהא הממון שבידם כאילו הוא דבר נולד אחר השותפות פטורין מן הקלבון. וכן מה שירשו בעצמן לפי שאין אחד מהן מכיר חלקו. וחייבין במעשר בהמה:

פטורין ממעשר בהמה. כתב הר"ב דדרשינן כו' ואף על גבי דבבכור כתיב. עיין בפירושו למשנה ג' פרק ט' דבכורות:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

השוקל ע"י עני וכו'. עד האחין והשותפי' וכו':    הרמב"ם ז"ל גריס והשותפין בויו וכן ג"כ שם ביד סימן ג' ד' הגרסא והשותפין בויו והראב"ד ז"ל השיגו שם ומגדל עוז הביא כמה ראיות להעמיד ולהחזיק דברי הרמ"בם ז"ל: אכן בירוש' ובהרא"ש לא גרסי' ו':

האחין והשותפין:    פ' משילין (ביצה ד' ל"ט:)

כמה הוא קולבון וכו':    פ' עשרון דף ק"ק ברייתא תניא להיכן קולבון זה הולך לשקלים פי' לתרומת הלשכה עם שאר השקלים דברי ר"מ ר' אלעזר אומר לנדבה פי' לשופרות לקייץ המזבח: והכא בירושלמי מסיים בה ר"ש שזורי אומר רקועי זהב צפוי לבית קדש הקדשים בן עזאי אומר שלחנים היו נוטלין אותן בשכרן ויש אומרים להוצאת דרכים עד כאן:

וחכמים אומרים חֵצִי:    גרסי החי"ת בציר"י מפני שהוא מוכרת דלא אשכחן חֲצִי בפת"ח מבלי סמיכות במקרא רק בפסוק אחד והוא ותני את החצי לאחת ואת החצי לאחת:


פירושים נוספים