משנה שקלים א רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) באחד באדר -

משמעין - על השקלים, ועל הכלאים.
בחמישה עשר בו -
קורין את המגילה - בכרכים,
ומתקנים את הדרכים,
ואת הרחובות, ואת מקואות המים,
ועושין - כל צרכי הרבים,
ומציינין - על הקברות,
ויוצאין - אף על הכלאים.

(ב) אמר רבי יהודה:

בראשונה - היו עוקרין, ומשליכין לפניהם.
משרבו עוברי עבירה - היו משליכין על הדרכים.
התקינו - שיהו מפקירין את כל השדה.

(ג) בחמישה עשר בו -

שולחנות היו יושבין - במדינה.
בעשרים וחמישה בו - ישבו במקדש.
משישבו במקדש - התחילו למשכן.
את מי ממשכנין?
לוים, וישראל,
גרים, ועבדים משוחררין.
אבל
לא נשים,
ולא עבדים,
ולא קטנים.
כל קטן -
שהתחיל אביו, לשקול על ידו - אינו פוסק.
ואין ממשכנין את הכהנים -
מפני דרכי שלום.

(ד) אמר רבי יהודה:

העיד בן כוברי ביבנה,
שכל כוהן שהוא שוקל - אינו חוטא.
אמר לו רבן יוחנן בן זכאי:
לא כי אלא -
כל כוהן שאינו שוקל - חוטא.
אלא שהכהנים,
דורשים את המקרא הזה לעצמן:
"וכל מנחת כוהן כליל תהיה לא תיאכל" (ויקרא ו טז),
הואיל - והעומר,
ושתי הלחם, ולחם הפנים - שלנו,
היאך הן נאכלין?.

(ה) אף על פי שאמרו,

אין ממשכנין - נשים, ועבדים, וקטנים,
אבל, אם שקלו - מקבלין מידם.
הנוכרי, והכותי -
ששקלו - אין מקבלין מידם.
אין מקבלין מידם -
קיני זבים, קיני זבות, קיני יולדות.
חטאות, ואשמות - מקבלין מידם.
זה הכלל -
כל שהוא נידר, ונידב - מקבלין מידם.
וכל שאינו לא נידר, ולא נידב - אין מקבלין מידם.
וכן הוא מפורש על ידי עזרא -
"לא לכם ולנו לבנות בית לאלוהינו" (עזרא ד ג).

(ו) ואלו חייבין בקולבון -

לוים, וישראל,
וגרים, ועבדים משוחררים.
אבל -
לא נשים, ולא עבדים, ולא קטנים.
השוקל -
על יד העבד, על יד האישה,
על יד הכוהן, ועל יד הקטן,
פטור.
על ידו, ועל יד חברו,
חייב בקולבון אחד.
רבי מאיר אומר:
שני קולבונות.
נתן סלע - ליטול שקל,
חייב שני קולבונות.

(ז) השוקל -

על יד עני,
על יד שכנו,
ועל יד בן עירו,
פטור.
ואם הלוום - חייב.
האחים, והשותפין -
שחייבין בקולבון - פטורין ממעשר בהמה.
ושחייבין במעשר בהמה - פטורין מן הקולבון.
כמה הוא קולבון?
מעה כסף - דברי רבי מאיר.
וחכמים אומרים: חצי.

הדף הראשי של משנה שקלים א