תשובות רש"י (מהדורת הרב כשר)/טו
| תשובות רש"י: |
|
מהדורת הרב כשר: |
ששאל [כשר 1] ולרב שמואל קשיא מתניתא דקתני משחרב בית המקדש שאין (ביצה ה, א) לחוש לקלקול השיר התקין ר' יוחנן בן זכאי שיהיו מקבלין עדות החודש כל יום כולו (ראש השנה ל, א) דביום (שלשים) של אלול היו מצפין לעדים אלא האי דעבדינן תרי יומי משום דשתי קדושות הן דכשני ימים טובים של גליות דמי לא קשיא הא לן והא להו[כשר 2] שארץ ישראל דבעדות תליא מלתא כיון דהוי מקבלי עדות כל היום כולו דלאחר חול הוי ודאי מותרת בזה דלא עבדי אלא חד יומא ראש השנה הא לן בבל דעבדינן תרי יומא ראש השנה משום דקדושה אחת הוי דסמכון אתקנה קמייתא שהיום נוהגין אותו היום קודש ולמחר קודש ולא דמי לשני ימים של גליות דהתם דחד יומא ודאי חול הוא והאי דעבדינן תרי יומא משום ספיקא דראש חדש היא:
הערות הרב מנחם מנדל כשר[עריכה]
- ^ מכאן עד סימן כ"ח המה התשובות שהשיב רבינו יצחק בן יהודה ז"ל רבו של רש"י לרש"י ז"ל, ומובא בשו"ת בנין ציון (סימן ס') להגאון המפורסם בדורו מו"ח יעקב עטטלינגער ז"ל בעהמ"ח ספר ערוך לנר על הש"ס. וכתב עליהם הגהות והערות ואביא בכל סימן תמצית דבריו ומה שנלפע"ד להעיר בהם ב"ה.
- ^ פירוש זה מובא ברש"י ביצה (דף ה.) ומ"ש דלאחר חול כ׳ הבנין ציון (הערוך לנר) דצ"ל "דלאחר חורבן אחד חול הוי וודאי ולכן נולדה בזה מותרת בזה" וכוונתו דמשכחת לה שיהי׳ נוהגים ב׳ ימים קודש כגון שלא באו העדים כלל ביום ראשון דנוהגין קודש ב׳ ימים וכמ"ש התוס׳ שם הא לן א"ד.
ולפענ"ד דא"צ לזה, ובמקום "דלאחר חול" צ"ל "דלמחר חול". ואי קשיא מאי שייך לומד ביצה מותרת כיון דכל עיקרו חול קושיא זו הקשה במאירי ביצה דף ה' וכ׳ לפרש דאף לתקנת ריב"ז שיהי׳ מקבלין עדות החודש כל היום מ"מ הי׳ נוהגין קדש אף למחרתו ואינח אלא כעין תשלומין וחול מקרי עייש"ה. ויש חולקים בזה דרק למסקנא אמרינן כן ועי׳ ברש"י (דף ה:) ד"ה מי לא מודה דס"ל כן דנוהגין למחר קודש והתוס׳ והר"ח חולקין בזה. ועי׳ בשו"ת אבני נזר (או"ח סי׳ שצ"ז) האריך בזה ובמקא"ה.
עוד כתב המאירי ליישב דר"ל השתא דלא מקדשין ע"פ ראי׳ ביצה מותרת ובאופן ג׳ י"ל כמ"ש התוס׳ אף בשעת הראי׳ היכא דלא באו כלל ואכמ"ל.