תשובות רש"י (מהדורת הרב כשר)/יד

תשובות רש"י:

מהדורת הרב כשר:
א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח

לאלוף^{[כשר 1]} המסובל ומסובל בגולות עליות ותחתיות להבאיר להתאיר להתגדר להתפאר זה דודי וזה רעי לזה יאמר האדון אדונינו להרבות לו ימי נעמנים ולהחניטו בנטע וגזע מפואר כאותו ואות נפשו יצחק ב״ר יהודה התאב שמוע שקט שלותו ואמום ישכיל וידע על ניקור הצבי והאיל על ידי היה מעשה וכבר הייתי יושב בביתו של ר׳^{[כשר 2]} זכור לטוב ונקרו איל לצורך סעודת שמחת בתו וראיתי שלא נטלו מן הירך אלא גיד הנשה לבד ורבינו היה מתעסק בדבר אחרים ולא הרגיש בדבר והיה לבי נוקף כי אם אומרה שלא אהיה כמודה בפני רבו אם לא אומדה יבא הדבר לידי תקלה ושאלתי לרבינו בלשון שאילה איסור שומן של גיד הנשה אם נוהג בחיה אם לאו ואמר לי ודאי נוהג בחיה ישראל קדושים נהגו בו איסור בין בבהמה בין בחיה ושאר גידין האסור משום חלב אין צריך ליטול מן החיה אך אותם האסורים משום דם וצוה למנקר לנקר ירך של איל כדרך שמנקרין ירך של בהמה וחמודו בחסדו וטובתו יבקש עלי רחמים ועושה רצון יראיו ירבה שלומו ושלם תודתו עדי עד:

לאהוב למעלה וחמוד למטה ומושל בגנזי מלך בעליות ותחתיות לבחון דק ועמוק וספון לעקור הרים ולשבר הסלעים והוא מן באשכול הממולא עסיס מזוקק פקט וקמח להעדיף להנדף להבהיק כאור שמן ערב המובחר ממגורגר ומעוטן בראש הזית דמדים מזרחה שמש ליאור באור נוגה בשביל יתרון חכמה ומועצות ודעת הוא חביבי קרובי ר׳ שלמה בר׳ יצחק הנקוב על שם השלום שיהיה רצון אדון השלום לפרוש ולנטות עליו כנהר שלום וכשטף נחל בלי אכזב ולהריק לו ברכות כחפצו וכחפצי יצחק בן יהודה הנני משיבו על שאילותיו כמקובלני מרבותי:

הערות הרב מנחם מנדל כשר

1. מובא במרדכי ריש פי׳ גיד הנשה בשם תשובת רש״י וכן בב"י יו״ד סי' ס״ה ובאו״ז ח״א סי' תמ״ד ובשטה״ג פכה״ב. וסי״ד מובא בקצרה גם בס׳ תמים דעים ובס' האורה לרש״י ח״ב סי׳ ס״ח.
2. עי׳ בס׳ תמים דעים שם ובס׳ האורה שם (ח״ב סי׳ ס״ח) בהגהות.