קטגוריה:בראשית כא ד

המילה היא מצווה להורים ולא לתינוק הרך. ההורים מראים את נכונותם לגדל את התינוק בהתאם לערכי העם היהודי.
אברהם מחדש את בריתו עם אלוהים וכופה על עצמו את דרישתו של אלוהים שרק אלוהים יהיה האל אותו הוא וזרעו יעבדו, ככתוב: "לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים, ולְּזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ" ([[ביאור:בראשית יז ז[[).

כך בדיוק אלוהים אמר: "ובֶּן שְׁמֹנַת יָמִים, יִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר לְדֹרֹתֵיכֶם" (ביאור:בראשית יז יב).
קשה לדעת מדוע נבחר היום השמיני דווקא. המספר 8 הוא לא 7, לא 10 ולא 12, והרי ניתן לחשוב שהם מספרים יותר מכובדים ומקובלים.
ד"ר אילה אברהמוב במאמרה "בעיות קרישה ודימום ביילוד"^[1] מסבירה שרק מהיום השמיני ואילך יש מספיק גורמי קרישה בדם היילוד המונעים דימום רב ומוות. ביצוע החוק ככתבו הקטין את מספר הילדים שנשאו גנים הגורמים לבעיות קרישה באוכלוסיית בני ישראל, כי תינוקות כאלה מתו מהניתוח. ^[2]

אברהם היה שמח וכולם שמחו אתו. ייתכן שאברהם חגג את ברית המילה של יצחק במשתה גדול כשם שפרעה חגג את יום הולדתו או יום הולדת בנו, ככתוב: "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, יוֹם הֻלֶּדֶת אֶת פַּרְעֹה, וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה לְכָל עֲבָדָיו" (ביאור:בראשית מ כ). כאשר יצחק נגמל אברהם עשה משתה, ככתוב: "וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל, בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת יִצְחָק" (ביאור:בראשית כא ח).
למשתאות האלו הגיעו בני ביתו ובני בריתו של אברהם וגם נכבדי הארץ שנהנו מההגנה והמעשר שאברהם נתן להם. סביר להניח שהאורחים הביאו מתנות כפי שיעקב שלח מנחה לעשו (ביאור:בראשית לב יד) או כפי ששלח מנחה לשליט מצרים (ביאור:בראשית מג יא).
אנשי סדום ועמורה הרשעים לא יכלו לבוא למשתה כי הם נכחדו במהפך, וכך אברהם לא הצטרך לדחות אותם בשנית ולסרב לקחת מהם מתנות, כדבריו בעבר: "מִחוטּ וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל ... וְלֹא תֹאמַר, אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם" (ביאור:בראשית יד כג).