ביאור:מ"ג בראשית כא ד
וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנוֹ בֶּן שְׁמֹנַת יָמִים כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים:[עריכה]
מהי הגדולה המיוחדת בזה, הרי כך ציוה ה'?
ספורנו
וימל אברהם את יצחק בנו. ואברהם בן מאת שנה. ועם כל זה מל את בנו ולא חס על היותו בן זקונים.
רמז מפסוק זה למנהג הנהוג בקהילות ישראל
דעת זקנים מבעלי התוספות
בן שמנת ימים. ועכשיו נוהגין העולם כשמביאין קטן לבית הכנסת אומרים ברוך הבא לפי שהבא עולה שמונה בגימטריא והיינו ברוך הנמול לשמונה: