ביאור:מ"ג בראשית כא טו
וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן הַחֵמֶת[עריכה]
ויכלו המים. לפי שדרך חולים לשתות הרבה:
[מובא בפירושו לפסוק י"ד] ותתע במדבר באר שבע. לפיכך ויכלו המים מן החמת שאלו הלכה דרך ישר היה מספיק לה החמת מים שנתן לה אברהם עד המלון:
ויכלו המים. לפי שדרך חולים לשתות הרבה:
ויכלו המים. פירש"י לפי שדרך חולים לשתות הרבה. ותימ' דאמרי' במציעא דעד יעקב אבינו לא הוה חולשא. י"ל דעד יעקב לא חלה אדם מעצמו. אך זה לא חלה אלא מחמת שרה שהכניסה בו עין הרע:
וַתַּשְׁלֵךְ אֶת הַיֶּלֶד תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִם:[עריכה]
ותשלך את הילד. גברה עליו הצמאה ולא יכול ללכת והשכיבתו אמו תחת האילן מושלך ונעזב. או כענין וישליכם אל ארץ אחרת (דברים כט כז), אל תשליכני מלפניך (תהלים נא יג), ענין שלוח. ורבי אברהם אמר, ותשלך, כי לקחתו בחיקה בעת שנחלש בצמא. ורבותינו אמרו (ב"ר נג יג) שהיה חולה בעת ששלחו ושם על שכמה את הילד. וזה הטעם "ותשלך". והיה כל הענין הזה לאברהם מפני שצווה לעשות ככל אשר תאמר שרה, והיא צותה להוציאו מיד, ובמצותה לא נתן להם כסף וזהב ועבדים וגמלים נושאים אותם:
תחת אחד השיחים. האילנים: