מ"ג בראשית כא ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


<< · מ"ג בראשית כא · ה · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאַבְרָהָם בֶּן מְאַת שָׁנָה בְּהִוָּלֶד לוֹ אֵת יִצְחָק בְּנוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאַבְרָהָ֖ם בֶּן־מְאַ֣ת שָׁנָ֑ה בְּהִוָּ֣לֶד ל֔וֹ אֵ֖ת יִצְחָ֥ק בְּנֽוֹ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְאַבְרָהָם בַּר מְאָה שְׁנִין כַּד אִתְיְלִיד לֵיהּ יָת יִצְחָק בְּרֵיהּ׃
ירושלמי (יונתן):
וְאַבְרָהָם בַּר מְאָה שְנִין כַּד אִתְיְלִיד לֵיהּ יַת יִצְחָק בְּרֵיהּ:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(ה - ו) "ואברהם בן מאת שנה." מפני שבעת שנתבשר אברהם שיוליד בן נפל על פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאה שנה יולד, והיה צחוק של שמחה על הנס שיעשה לו, וה' אמר לו שיקרא שמו יצחק ע"ש הצחוק הזה, ואח"כ כאשר שמעה שרה מהבשורה, צחקה ג"כ מחמת שמחה, שהיא חזרה לנערותיה ויולד הילד כפי דרך הטבע, ואברהם נשאר בזקנותו ויצטרך לנס וכמ"ש בפי' שם, עפ"ז יאמר שמה שקרא אברהם שם בנו יצחק, הוא מפני "שאברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו", שע"ז צחק ושמח, הלבן מאה שנה יולד, ועפ"ז נצטוה לקראו יצחק. וע"ז אמרה שרה שעקר "הצחוק" והנס "עשה לי אלהים", שלי עשה נס יותר גדול, עד שכל השומע לא יצחק על נס של אברהם, רק "יצחק לי" על הנס שנעשה לי. ופרשה הדבר, שהגם שאני חזרתי לנערותי ולפ"ז היה הלידה בדרך הטבע, אבל


 

<< · מ"ג בראשית · כא · ה · >>