מ"ג בראשית כא ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


<< · מ"ג בראשית כא · ד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנוֹ בֶּן שְׁמֹנַת יָמִים כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיָּ֤מׇל אַבְרָהָם֙ אֶת־יִצְחָ֣ק בְּנ֔וֹ בֶּן־שְׁמֹנַ֖ת יָמִ֑ים כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה אֹת֖וֹ אֱלֹהִֽים׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּגְזַר אַבְרָהָם יָת יִצְחָק בְּרֵיהּ בַּר תְּמָנְיָא יוֹמִין כְּמָא דְּפַקֵּיד יָתֵיהּ יְיָ׃
ירושלמי (יונתן):
וּגְזַר אַבְרָהָם יַת יִצְחָק בְּרֵיהּ בַּר תְּמַנְיָא יוֹמִין כְּמָה דְפַקֵיד יָתֵיהּ יְיָ:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(ג - ד) "ויקרא". הנה ה' צוה לאברהם שרה אשתך יולדת לך בן וקראת את שמו יצחק, וזה היה לו לקיים תיכף ביום שנולד, וצוהו למול אותו ביום השמיני, וכן קיים אברהם "ויקרא שם בנו" תיכף, "וימל בן שמונת ימים", ועל שניהם אמר" כאשר צוה אותו אלהים", ואמר "הנולד לו אשר ילדה לו שרה", כמ"ש שרי אשתך יולדת לך בן, היינו בן שיהיה לב וסגולה שיתיחס לך, שזה לא יהיה רק משרה הצדקת:


 

ילקוט שמעוני (כל הפרק)(כל הפסוק)

כל מצות הבן המוטלות על האב לעשות לבנו אנשים חייבין ונשים פטורות. תנינא להא דתנו רבנן: חייב אדם לבנו למולו ולפדותו וללמדו תורה ולהשיאו אשה וללמדו אומנות, ויש אומרים אף להשיטו בנהר. רבי יהודה אומר: כל שאינו מלמד את בנו אומנות כאלו מלמדו ליסטיות. למולו מנא לן? דכתיב: וימל אברהם את יצחק בנו בן שמונת ימים כאשר צוה אותו, אותו ולא אותה. והיכא דלא מהליה אבוה מיחייבי בי דינא למימהליה, דכתיב: "המול לכם כל זכר". והיכא דלא מהליה בי דינא מיחייב איהו למימהל נפשיה, דכתיב: "וערל זכר אשר לא ימול" וגו'. אשכחן מיד, לדורות מנא לן? תנא דבי רבי ישמעאל: כל מקום שנאמר צוואה אינו אלא זירוז מיד ולדורות. זירוז דכתיב, "וצו את יהושע וחזקהו ואמצהו". מיד ולדורות דכתיב: "מן היום אשר צוה ה' והלאה לדורותיכם":

<< · מ"ג בראשית · כא · ד · >>