קטגוריה:בראשית יט יב
ויאמרו האנשים אל לוט עד מי לך פה חתן ובניך ובנתיך וכל אשר לך בעיר הוצא מן המקום.
וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים אֶל לוֹט עֹד מִי לְךָ פֹה חָתָן וּבָנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ בָּעִיר הוֹצֵא מִן הַמָּקוֹם.
וַיֹּאמְר֨וּ הָאֲנָשִׁ֜ים אֶל־ל֗וֹט עֹ֚ד מִֽי־לְךָ֣ פֹ֔ה חָתָן֙ וּבָנֶ֣יךָ וּבְנֹתֶ֔יךָ וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־לְךָ֖ בָּעִ֑יר הוֹצֵ֖א מִן־הַמָּקֽוֹם׃
וַיֹּאמְר֨וּ וַ - ו' החיבור
יֹּאמְר֨וּ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw3mp הָאֲנָשִׁ֜ים הָ - מילית, ה' הידיעה
אֲנָשִׁ֜ים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: d/376
מורפ': HTd/Ncmpa אֶל אֶל - מילת יחס
צורת יסוד: 413
מורפ': HR־ל֗וֹט ל֗וֹט - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3876
מורפ': HNp עֹ֚ד עֹ֚ד - תואר הפועל
צורת יסוד: 5750
מורפ': HD מִֽי מִֽי - מילית, ה' השאלה
צורת יסוד: 4310
מורפ': HTi־לְךָ֣ לְ - מילת יחס
ךָ֣ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp2ms פֹ֔ה פֹ֔ה - תואר הפועל
צורת יסוד: 6311
מורפ': HD חָתָן֙ חָתָן֙ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 2860
מורפ': HNcmsa וּבָנֶ֣יךָ וּ - ו' החיבור
בָנֶ֣י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/1121 a
מורפ': HC/Ncmpc/Sp2ms וּבְנֹתֶ֔יךָ וּ - ו' החיבור
בְנֹתֶ֔י - שם עצם, נקבה, רבים, נסמך
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/1323
מורפ': HC/Ncfpc/Sp2ms וְכֹ֥ל וְ - ו' החיבור
כֹ֥ל - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: c/3605
מורפ': HC/Ncmsa אֲשֶׁר אֲשֶׁר - מילית, זיקה (ש/אשר)
צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr־לְךָ֖ לְ - מילת יחס
ךָ֖ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp2ms בָּעִ֑יר בָּ - מילת יחס, ה' הידיעה
עִ֑יר - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: b/5892 b
מורפ': HRd/Ncfsa הוֹצֵ֖א הוֹצֵ֖א - פועל, הפעיל, ציווי, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 3318
מורפ': HVhv2ms מִן מִן - מילת יחס
צורת יסוד: 4480 a
מורפ': HR־הַמָּקֽוֹם הַ - מילית, ה' הידיעה
מָּקֽוֹם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/4725
מורפ': HTd/Ncmsa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):
וַיֹּאמְר֨וּ קדמא (משרת, דרגא 5) הָאֲנָשִׁ֜ים גרש (שליש, דרגא 4)
אֶל־ל֗וֹט רביעי (משנה, דרגא 3)
עֹ֚ד יתיב (משנה, דרגא 3)
מִֽי־לְךָ֣ מונח (משרת, דרגא 5) פֹ֔ה זקף קטן (מלך, דרגא 2)
חָתָן֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
וּבָנֶ֣יךָ מונח (משרת, דרגא 5) וּבְנֹתֶ֔יךָ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וְכֹ֥ל מרכא (משרת, דרגא 5) אֲשֶׁר־לְךָ֖ טפחא (מלך, דרגא 2)
בָּעִ֑יר אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
הוֹצֵ֖א טפחא (מלך, דרגא 2)
מִן־הַמָּקֽוֹם סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים המלאכים (בשלב זה, לאחר שלוט ראה את כוחם המיוחד, הוא לוקח ברצינות את דבריהם לגבי השמדת סדום) אֶל לוֹט: "עֹד מִי לְךָ פֹה? חָתָן וּבָנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ בָּעִיר, הוֹצֵא מִן הַמָּקוֹם.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַרוּ גּוּבְרַיָּא לְלוֹט עוֹד מָא לָךְ הָכָא חַתְנָא וּבְנָךְ וּבְנָתָךְ וְכֹל דְּלָךְ בְּקַרְתָּא אַפֵּיק מִן אַתְרָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמָרוּ גוּבְרַיָא לְלוֹט אִית טוּב מַאן לָךְ בְּקַרְתָּא קָרִיב אוֹ אָחָא הָכָא חַתְנָךְ בְּנָךְ בְּנָתָךְ הַנְפֵּק מִן אַתְרָא: |
רש"י
"חתן ובניך ובנותיך" - אם יש לך חתן או בנים ובנות הוצא מן המקום
"ובניך" - בני בנותיך הנשואות ומ"א עוד מאחר שעושין נבלה כזאת מי לך פתחון פה ללמד סניגוריא עליהם שכל הלילה היה מליץ עליהם טובות קרי ביה מי לך פה
גור אריה
[יז] ובניך בני בנותיך. דאין לומר בנים ממש - דהא בודאי מלאכים היו, ויודעים היו שאין לו בנים, כדמוכח קרא (פסוק יד) שלא רצה לוט להציל רק חתניו, ואם כן למה אמר "ובניך". והרא"ם פירש מדכתיב "חתן ובניך ובנותיך" דייק, דהוי למכתב 'בניך ובנותיך', אלה בניך שהם מחתן קאמר, דהיינו בני בנותיך:
[יח] שכל הלילה היה מליץ עליהם. ואם תאמר הרי לעיל משמע דלוט היה אומר שהיו רשעים, ויש לתרץ דודאי רשעים היו, אבל שיהיו חייבים לאבד אותם - זה אינו, ולפיכך היה מליץ:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
חָתָן וּבָנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ – וְאִם יֵשׁ לְךָ חָתָן אוֹ בָּנִים וּבָנוֹת, "הוֹצֵא מִן הַמָּקוֹם".
וּבָנֶיךָ – בְּנֵי בְנוֹתֶיךָ הַנְּשׂוּאוֹת. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: "עוֹד" – מֵאַחַר שֶׁעוֹשִׂין נְבָלָה כָזֹאת, "מִי לְךָ" פִּתְחוֹן פֶּה לְלַמֵּד סַנֵּיגוֹרְיָא עֲלֵיהֶם? שֶׁכָּל הַלַּיְלָה הָיָה מֵלִיץ עֲלֵיהֶם טוֹבוֹת. קְרֵי בֵיהּ: "מִי לְךָ פֶה".
רשב"ם
(יג) וישלחנו: משקל דגש ואע"פ שכל שליחות של שלוחים החוזרים כתב בהם וישלח משקל רפי, באילו כתב משקל דגש לפי שהוא שילוח של השחתה כדכתיב ושן בהמות אשלח בם ישלח בהם ערוב:
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אלשיך
ראוים לינצל, ולמה אמר עוד מי לך פה חתן:
אך המה ידעו את אשר יקרה לו עם בנותיו שיוליד שני בנים מהן. וזהו שאמרו לו "עוד מי לך פה" כלומר אל תחוש אל מי שילך חוץ מהבית, כי הלא "עוד מי לך, פה" הוא ולא בחוץ, כלומר כי אין לך זולת אלה כי כל חתניך שבחוץ לא לך יהיו כי היו כלא היו, כי הנה במה שיש לך פה הוא "חתן ובניך ובנותיך". כי חתן שלך בעצם הוא פה וגם בניך ובנותיך. והוא כי הוא עצמו ובנותיו, ממנו ומהן יש חתן, כי הוא חתן לעצמו, ובנים הן עמון ומואב, ובנותיך הן השתי בנות, כי הוא בעל בנותיו והבנים בניו והבנות בנותיו. ועם כל זה "כל אשר לך בעיר הוצא מן המקום", אולי יועיל למו, כלומר כי הוא יראה כי אין בם מועיל.
ואז יצא "וידבר אל חתניו" כו' ויהי הדבר כל כך להם כמו זר שאפילו לא חשבו כי אם שהיה הוא "מצחק" ולא מלבו:ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
רבי עובדיה מברטנורא
• לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
דפים בקטגוריה "בראשית יט יב"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.