קטגוריה:אסתר ג יד
פתשגן הכתב להנתן דת בכל מדינה ומדינה גלוי לכל העמים להיות עתדים ליום הזה
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
פַּתְשֶׁגֶן הַכְּתָב לְהִנָּתֵן דָּת בְּכָל מְדִינָה וּמְדִינָה גָּלוּי לְכָל הָעַמִּים לִהְיוֹת עֲתִדִים לַיּוֹם הַזֶּה.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
פַּתְשֶׁ֣גֶן הַכְּתָ֗ב לְהִנָּ֤תֵֽן דָּת֙ בְּכׇל־מְדִינָ֣ה וּמְדִינָ֔ה גָּל֖וּי לְכׇל־הָֽעַמִּ֑ים לִהְי֥וֹת עֲתִדִ֖ים לַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
פַּתְשֶׁ֣גֶן הַ/כְּתָ֗ב לְ/הִנָּ֤תֵֽן דָּת֙ בְּ/כָל־מְדִינָ֣ה וּ/מְדִינָ֔ה גָּל֖וּי לְ/כָל־הָֽ/עַמִּ֑ים לִ/הְי֥וֹת עֲתִדִ֖ים לַ/יּ֥וֹם הַ/זֶּֽה׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
תרגום אחד (כל הפרק)
רש"י (כל הפרק)
"פתשגן" - לשון ארמי ספור הכתב דרישממ"נט בלעז
"להנתן דת" - ציווי הכתב שהיה אומר להנתן חוק גזירת המלך
"גלוי לכל העמים" - דבר זהמדרש רבה
יד.
"וַתְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי" שלחה ואמרה לו דברים שהן נוגעין בלבו אמרה לו אם רואין אותי נאה הן נותנין עיניהם להשתמש בי והורגים אותך ואם רואין אותי כעורה את מתגנת בי רמזתו ולא נרמז עקצתו ולא נעקץ שלחה ואמרה לו קומיס איסטבלאטי של בית אבא היית והיית למוד להיות מכניס לפניך נשים זונות ערומות ועכשיו שנכנסת למלכות לא חזרת מקלקולך רמזתו ולא נרמז עקצתו ולא נעקץ שלחה ואמרה אפי' אנדתיקוס של בית אבא לא נידונו ערומים הדא ה"ד (דניאל ג, כא): "בֵּאדַיִן גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ כְּפִתוּ בְּסַרְבָּלֵיהוֹן פַּטְּשֵׁיהוֹן" רבי יודן אמר בגוליהון ורב הונא אמר במוקסיהון.
ר' שמעון בר אבא אמר בשם רבי יוחנן אין הקדוש ברוך הוא דן את הרשעים בגיהנם אלא ערומים ומה טעם דכתיב (תהלים עג, כ): "בעיר צלמם תבזה" אמר ר' שמואל בר נחמן הן דליסטאות מקפח תמן מצטלב א"ר נתן אף מצריים ברידתן בים לא נידונו אלא ערומים מה טעם (שמות טו, ח): "וברוח אפך נערמו מים" ורבי שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן אמר אין הרשע יוצא מן העולם עד שהקדוש ברוך הוא מראה קניין דידיה היאך הוה מיתציד:
תרגום ויקיטקסט: הפתשגן (התקציר הפומבי של) הכתב שנשלח אמר רק שיינתן דת (חוק) בכל מדינה ומדינה, שיהיה גלוי לכל העמים שהם צריכים להיות עתידים (מוכנים) למבצע חשוב כלשהו שיתבצע ביום הזה (13 לחודש ה-12).
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ג יד.
פַּתְשֶׁגֶן הַכְּתָב... גָּלוּי לְכָל הָעַמִּים
פתשגן נזכר רק במגילת אסתר - כאן, באסתר ד ח ובאסתר ח יג. מסתבר שהמושג ייחודי למערכת המשפט הפרסית.
לכל מסמך רשמי בפרס היו שני חלקים: המסמך המלא - שנשלח רק למושלים (האחשדרפנים, הפחות והשרים); והתקציר - הפתשגן - שהיה גלוי לכל העמים.
המן שלח את המסמך המלא - עם הפקודה להשמיד את היהודים - רק למושלי המדינות; בתקציר הגלוי הוא כתב רק ניסוח מעורפל להיות עתידים ליום הזה - "תתכוננו לאירוע מיוחד שהולך לקרות ב-13 לחודש ה-12 הקרוב".
"והנה הרשע הזה ערום כנחש, באיגרות ששלח אל שרי המדינות כתב כל מחשבתו בפירוש, כי ידע שיכסו דבר מפני השנאה שהיתה להם עם היהודים. אבל בפתשגן הגלוי רימז ולא פירש, כדי שהיהודים לא ידעו מאומה, ותבוא עליהם הצרה בפתע פתאום, שלא יוכלו לבטלה בתחנונים אצל המלך, או במתן בסתר יכפה אף" (רמ"ד וואלי).
כמו הנאצים ימ"ש, שהסתירו את מזימת ההשמדה שלהם ע"י הכיתוב "העבודה משחררת" (ARBEIT MACHT FREI) בשער מחנות ההשמדה, כך נהג גם המן - הוא ניסה לשמור את העניין בסוד עד הרגע האחרון. ולכן עם פירסום הצו הגלוי היתה כל העיר שושן "נבוכה" ולאו דווקא היהודים. רק מרדכי, שהיה "בשושן הבירה" והיו לו קשרים עם רבי המלוכה, שלא כולם היו מידידי המן, ידע על הצווים הסודיים שנשלחו אל האחשדרפנים והפחות, לכן הזעיק את היהודים והסביר להם במה מדובר (מתוך "לשנות חוקי המלך והדת" / אברהם קורמן).
בְּכָל מְדִינָה וּמְדִינָה
הפקודה נשלחה לכל המדינות, ולא רק למדינות הנוגעות בדבר.
הביטוי נזכר גם באסתר ט כח.
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "אסתר ג יד"
קטגוריה זו מכילה את 3 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 3 דפים.
