משנה שביעית ד
שביעית פרק ד', ב: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי
<< · משנה · סדר זרעים · מסכת שביעית · פרק רביעי ("בראשונה היו") · >>
פרקי מסכת שביעית: א ב ג ד ה ו ז ח ט י
משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·משנה י ·
נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת
לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן
משנה א
בראשונה היו אומרים: מלקט אדם עצים ואבנים ועשבים מתוך שלו, כדרך שהוא מלקט מתוך של חבירו, את הגס הגס.
משרבו עוברי עבירה, התקינו שיהא זה מלקט מתוך של זה, וזה מלקט מתוך של זה, שלא בטובה, ואין צריך לומר שיקצץ להם מזונות.
משנה ב
שדה שנתקווצה, תזרע במוצאי שביעית.
שנטייבה או שנדיירה, לא תזרע במוצאי שביעית.
שדה שנטייבה, בית שמאי אומרים, אין אוכלין פירותיה בשביעית; ובית הלל אומרים, אוכלין.
בית שמאי אומרים: אין אוכלין פירות שביעית בטובה; ובית הלל אומרים: אוכלין בטובה ושלא בטובה.
רבי יהודה אומר: חילוף הדברים; זו מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל.
משנה ג
חוכרין נירין מן הנכרים בשביעית, אבל לא מישראל.
ומחזיקין ידי נכרים בשביעית, אבל לא ידי ישראל.
ושואלין בשלומן, מפני דרכי שלום.
משנה ד
המדל בזיתים, בית שמאי אומרים, יגום.
ובית הלל אומרים, ישרש.
ומודים במחליק עד שיגום.
איזה הוא המדל? אחד או שנים.
המחליק, שלשה, זה בצד זה.
במה דברים אמורים? מתוך שלו. אבל מתוך של חבירו, אף המחליק, ישרש.
משנה ה
המבקיע בזית, לא יחפהו בעפר, אבל מכסה הוא באבנים או בקש.
הקוצץ קורות שקמה, לא יחפהו בעפר, אבל מכסה הוא באבנים או בקש.
אין קוצצין בתולת שקמה בשביעית, מפני שהיא עבודה.
רבי יהודה אומר: כדרכה, אסור, אלא או מגביה עשרה טפחים, או גומם מעל הארץ.
משנה ו
המזנב בגפנים והקוצץ קנים: רבי יוסי הגלילי אומר, ירחיק טפח.
רבי עקיבא אומר: קוצץ כדרכו, בקרדום או במגל ובמגירה ובכל מה שירצה.
אילן שנפשח, קושרין אותו בשביעית; לא שיעלה, אלא שלא יוסיף.
משנה ז
מאימתי אוכלין פירות האילן בשביעית?
הפגים, משיזריחו, אוכל בהם פתו בשדה.
ביחלו, כונס לתוך ביתו.
וכן כיוצא בהם בשאר שני שבוע חייב במעשרות.
משנה ח
הבוסר, משהביא מים, אוכל בו פתו בשדה.
הבאיש, כונס לתוך ביתו.
וכן כיוצא בו בשאר שני שבוע, חייב במעשרות.
משנה ט
זיתים, משיכניסו רביעית לסאה, פוצע ואוכל בשדה.
הכניסו חצי לוג, כותש וסך בשדה.
הכניסו שליש, כותש בשדה וכונס לתוך ביתו.
וכן כיוצא בהם בשאר שני שבוע, חייבים במעשרות.
ושאר כל פירות האילן, כעונתן למעשרות, כך עונתן לשביעית.
משנה י
מאימתי אין קוצצין את האילן בשביעית?
בית שמאי אומרים: כל האילן משיוציא.
ובית הלל אומרים: החרובין משישלשלו, והגפנים משיגרעו, והזיתים משינצו, ושאר כל אילן משיוציא.
וכל האילן, כיון שבא לעונת המעשרות, מותר לקצצו.
כמה יהא בזית ולא יקוצנו? רובע.
רבן שמעון בן גמליאל אומר: הכל לפי הזית.
- מְלַקֵּט אָדָם עֵצִים וַאֲבָנִים וַעֲשָׂבִים מִתּוֹךְ שֶׁלּוֹ, כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא מְלַקֵּט מִתּוֹךְ שֶׁל חֲבֵרוֹ,
- אֶת הַגַּס הַגַּס.
- מְלַקֵּט אָדָם עֵצִים וַאֲבָנִים וַעֲשָׂבִים מִתּוֹךְ שֶׁלּוֹ, כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא מְלַקֵּט מִתּוֹךְ שֶׁל חֲבֵרוֹ,
- מִשֶּׁרַבּוּ עוֹבְרֵי עֲבֵרָה,
- הִתְקִינוּ שֶׁיְּהֵא זֶה מְלַקֵּט מִתּוֹךְ שֶׁל זֶה, וְזֶה מְלַקֵּט מִתּוֹךְ שֶׁל זֶה,
- שֶׁלֹּא בְּטוֹבָה.
- וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁיְּקַצֵּץ לָהֶם מְזוֹנוֹת:
- הִתְקִינוּ שֶׁיְּהֵא זֶה מְלַקֵּט מִתּוֹךְ שֶׁל זֶה, וְזֶה מְלַקֵּט מִתּוֹךְ שֶׁל זֶה,
- תִּזָּרַע בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית.
- שֶׁנִּטַּיְּבָה אוֹ שֶׁנִּדַּיְּרָה,
- לֹא תִּזָּרַע בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית.
- שָׂדֶה שֶׁנִּטַּיְּבָה,
- בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין אוֹכְלִין פֵּרוֹתֶיהָ בַּשְׁבִיעִית;
- וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אוֹכְלִין.
- בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים:
- אֵין אוֹכְלִין פֵּרוֹת שְׁבִיעִית בְּטוֹבָה.
- וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:
- אוֹכְלִין בְּטוֹבָה וְשֶׁלֹּא בְּטוֹבָה.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- חִלּוּף הַדְּבָרִים,
- זוֹ מִקֻּלֵּי בֵּית שַׁמַּאי וּמֵחֻמְרֵי בֵּית הִלֵּל:
- אֲבָל לֹא מִיִּשְׂרָאֵל.
- וּמַחֲזִיקִין יְדֵי נָכְרִים בַּשְּׁבִיעִית,
- אֲבָל לֹא יְדֵי יִשְׂרָאֵל.
- וְשׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹמָן,
- מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם:
- בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, יָגוֹם;
- וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, יְשָׁרֵשׁ.
- וּמוֹדִים בַּמַּחֲלִיק, עַד שֶׁיָּגוֹם.
אֵיזֶה הוּא הַמֵּדֵל?
- אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם;
- הַמַּחֲלִיק,
- שְׁלֹשָׁה, זֶה בְּצַד זֶה.
- בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים? מִתּוֹךְ שֶׁלּוֹ;
- אֲבָל מִתּוֹךְ שֶׁל חֲבֵרוֹ, אַף הַמַּחֲלִיק, יְשָׁרֵשׁ:
- לֹא יְחַפֵּהוּ בֶּעָפָר,
- אֲבָל מְכַסֶּה הוּא בַּאֲבָנִים אוֹ בְּקַשׁ.
- הַקּוֹצֵץ קוֹרוֹת שִׁקְמָה,
- לֹא יְחַפֵּהוּ בֶּעָפָר,
- אֲבָל מְכַסֶּה הוּא בַּאֲבָנִים אוֹ בְּקַשׁ.
אֵין קוֹצְצִין בְּתוּלַת שִׁקְמָה בַּשְּׁבִיעִית,
- מִפְּנֵי שֶׁהִיא עֲבוֹדָה.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- כְּדַרְכָּהּ, אָסוּר;
- אֶלָּא אוֹ מַגְבִּיהַ עֲשָׂרָה טְפָחִים,
- אוֹ גּוֹמֵם מֵעַל הָאָרֶץ:
- רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר,
- יַרְחִיק טֶפַח.
- רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר,
- קוֹצֵץ כְּדַרְכּוֹ, בְּקַרְדּוֹם אוֹ בְּמַגָּל וּבִמְגֵרָה וּבְכָל מַה שֶׁיִּרְצֶה.
אִילָן שֶׁנִּפְשַׁח, קוֹשְׁרִין אוֹתוֹ בַּשְּׁבִיעִית.
- לֹא שֶׁיַּעֲלֶה, אֶלָּא שֶׁלֹּא יוֹסִיף.
- הַפַּגִּים, מִשֶּׁיַּזְרִיחוּ, אוֹכֵל בָּהֶם פִּתּוֹ בַּשָּׂדֶה.
- בִּחֲלוּ, כּוֹנֵס לְתוֹךְ בֵּיתוֹ.
- וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָּהֶם בִּשְׁאָר שְׁנֵי שָׁבוּעַ, חַיָּב בַּמַּעַשְׂרוֹת.
- מִשֶּׁהֵבִיא מַיִם, אוֹכֵל בּוֹ פִּתּוֹ בַּשָּׂדֶה.
- הִבְאִישׁ, כּוֹנֵס לְתוֹךְ בֵּיתוֹ.
- וְכֵן כַּיּוֹצֵא בּוֹ בִּשְׁאָר שְׁנֵי שָׁבוּעַ, חַיָּב בַּמַּעַשְׂרוֹת.
- מִשֶּׁיַּכְנִיסוּ רְבִיעִית לַסְּאָה,
- פּוֹצֵעַ וְאוֹכֵל בַּשָּׂדֶה.
- הִכְנִיסוּ חֲצִי לֹג,
- כּוֹתֵשׁ וְסָךְ בַּשָּׂדֶה.
- הִכְנִיסוּ שְׁלִישׁ,
- כּוֹתֵשׁ בַּשָּׂדֶה וְכוֹנֵס לְתוֹךְ בֵּיתוֹ.
- וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָּהֶם בִּשְׁאָר שְׁנֵי שָׁבוּעַ, חַיָּבִים בַּמַּעַשְׂרוֹת.
- וּשְׁאָר כָּל פֵּרוֹת הָאִילָן,
- כְּעוֹנָתָן לַמַּעַשְׂרוֹת, כָּךְ עוֹנָתָן לַשְּׁבִיעִית.
- בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים:
- כָּל הָאִילָן מִשֶּׁיּוֹצִיא.
- וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:
- הֶחָרוּבִין מִשֶּׁיְּשַׁלְשְׁלוּ,
- וְהַגְּפָנִים מִשֶּׁיְּגָרְעוּ,
- וְהַזֵיתִים מִשֶּׁיָּנֵצוּ,
- וּשְׁאָר כָּל הָאִילָן מִשֶּׁיּוֹצִיא.
- וְכָל הָאִילָן, כֵּיוָן שֶׁבָּא לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת, מֻתָּר לְקָצְּצוֹ.
- כַּמָּה יְהֵא בַּזַּיִת וְלֹא יְקֻצֶּנּוּ?
- רֹבַע.
- רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַכֹּל לְפִי הַזַּיִת.
נוסח הרמב"ם
(א) בראשונה היו אומרין:
- מלקט הוא אדם, עצים ואבנים ועשבים מתוך שלו,
- כדרך שהוא מלקט מתוך של חברו - הגס, הגס.
- מלקט הוא אדם, עצים ואבנים ועשבים מתוך שלו,
- משרבו עוברי עבירה, התקינו -
- שיהא זה - מלקט מתוך של זה,
- וזה, מלקט מתוך של זה - שלא בטובה,
- ואין צורך לומר, שיקצץ להן מזונות.
(ב) שדה, שנתקווצה -
- תיזרע במוצאי שביעית.
- שניטייבה, או שנידיירה -
- לא תיזרע במוצאי שביעית.
- שדה, שניטייבה -
- בית שמאי אומרים:
- אין אוכלין פירותיה בשביעית.
- ובית הלל אומרים: אוכלין.
- בית שמאי אומרים:
- אין אוכלין פירות שביעית בטובה.
- ובית הלל אומרים: בטובה, ושלא בטובה.
- רבי יהודה אומר: חילוף הדברים -
- זו מקולי בית שמאי,
- ומחומרי בית הלל.
- רבי יהודה אומר: חילוף הדברים -
- בית שמאי אומרים:
(ג) חוכרין נירין מן הגוים - בשביעית,
- אבל - לא מישראל.
- ומחזקין ידי גוים - בשביעית,
- אבל - לא ידי ישראל.
- ושואלין בשלומן - מפני דרכי שלום.
(ד) המדל בזיתים -
- בית שמאי אומרים: יגום.
- ובית הלל אומרים: ישרש.
- ומודים במחליק - עד שיגום.
- איזה הוא המדל? -
- אחד, או שנים.
- והמחליק? -
- שלשה, זה בצד זה.
- במה דברים אמורים? -
- מתוך שלו.
- אבל מתוך של חברו -
- אף המחליק - ישרש.
(ה) המבקע בזית - לא יחפה בעפר,
- אבל מכסה הוא - באבנים, או בקש.
- הקוצץ קורות שקמה - לא יחפה בעפר,
- אבל מכסה הוא - באבנים, או בקש.
- אין קוצצין בתולת שקמה, בשביעית - מפני שהיא עבודה.
- רבי יהודה אומר:
- כדרכה - אסור;
- אלא,
- או מגביה - עשרה טפחים,
- או גומם - מעם הארץ.
- רבי יהודה אומר:
(ו) המזנב בגפנים, והקוצץ קנים -
- רבי יוסי הגלילי אומר:
- ירחיק טפח.
- ורבי עקיבה אומר:
- קוצץ כדרכו - בקרדום, ובמגל,
- ובמגירה, ובכל מה שירצה.
- קוצץ כדרכו - בקרדום, ובמגל,
- רבי יוסי הגלילי אומר:
- אילן שנפשח - קושרין אותו בשביעית,
- לא שיעלה - אלא שלא יוסיף.
(ז) מאמתי, אוכלין פירות האילן בשביעית? -
- הפגים -
- משיזריחו - אוכל בהן פתו בשדה.
- בחלו - כונס לתוך ביתו.
- וכן כיוצא בהן.
- הפגים -
- ושאר שני שבוע - חייבין במעשרות.
(ח) הבוסר -
- משיביא מים - אוכל בו פתו בשדה.
- הבאיש - כונס לתוך ביתו.
- וכן כיוצא בו.
- ושאר שני שבוע - חייב במעשרות.
(ט) זיתים -
- משיכניסו רביעית לסאה - פוצע, ואוכל בשדה.
- הכניסו חצי לוג - כותש, וסך בשדה.
- הכניסו שליש - כותש בשדה, וכונס לתוך ביתו.
- וכן כיוצא בהן.
- ושאר שני שבוע - חייבין במעשרות.
- ושאר כל פירות האילן -
- כעונתן למעשרות - כך עונתן לשביעית.
(י) מאמתי, אין קוצצין האילן בשביעית? -
- בית שמאי אומרים:
- כל האילן - משיוציא.
- ובית הלל אומרים:
- החרובין - משישלשלו.
- והגפנים - משיגרעו.
- והזיתים - משינצו.
- ושאר כל האילן - משיוציא.
- בית שמאי אומרים:
- וכל אילן,
- כיון שבא לעונת המעשרות - מותר לקוצו.
- כמה יהא בזית, ולא יקוצנו? - רובע.
- רבן שמעון בן גמליאל אומר:
- הכל לפי הזית.
- רבן שמעון בן גמליאל אומר:
פירושים
- פירוש המשניות לרמב"ם
- רבי עובדיה מברטנורא
- פירוש תוספות יום טוב
- עיקר תוספות יום טוב
- פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)
- פירוש מלאכת שלמה
- רש"ש
- מפרשי המשנה
משנה שביעית, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב