משנה שביעית ד ח

הבאיש - הוא שהיו הגרעינים שבתוך הגרגרים נראין מבחוץ, לרוב צחות הגרגיר כשיכנסו תוכו מים. והביא על זה העניין שם "באשה", מפני שהוא קרוב להתעפש ולהשחת כשיניחוהו:

פירוש רבינו שמשון

[עריכה]

משהביא מים. שסוחטו ומוציא ממנו משקה אוכל בו פתו בשדה דאין זה איבוד כדאמר בירושל' (שם) א"ר בון שכן דרך הקיהות אוכלות אותן:

הבאיש. בפ"ק דמעשרות (שם) גבי ענבים משהבאישו מפרש בירושל' (שם) ר' זעירא בשם ר' יסא משיקראו באושה והיינו כשמתחילין להתבשל:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

משהביא מים - שסוחטו ויוצא ממנו משקה:

משהבאישו - משיקראו באשה ^י, והיינו כשיתחילו להתבשל ונתבשלו עד שהחרצנים שבפנים נראים מבחוץ מתוך הקליפה:

הבאיש. פי' הר"ב משיקראו באשה והיינו וכו'. ולישנא דקרא ישעיה ה ויקו לעשות ענבים ויעש באושים משמע דבאושים ענבים רעים הם וכן פרש"י שם. ולפיכך כתב הרמב"ם והביא על זה הענין שם באשה מפני שהוא קרוב להתעפש ולהשחת כשיניחהו ע"כ. כלומר דענבים טובים יקראו בשם באשה כשהגיעו לכלל הזה מהטעם שאמר. אבל עיקר שם באשה הונח על ענבי' רעים ככתוב בישעיה וכדתנן בפרק קמא דמעשרו' הענבים והאבשים משהבאישו. כמ"ש שם הרמב"ם והר"ב ואבשים ובאושים כמו כבש כשב ודומיהם:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(י) (על הברטנורא) ולישנא דקרא (ישעיהו ה) ויקו לעשות ענבים ויעש באושים משמע דבאושים ענבים רעים הם וכפרש"י שם לפיכך כתב הר"מ והביא על זה הענין שם באשה מפני שהוא קרוב להתעפש ולהשחית כשיניחה כלומר דענבים טובים יקראו בשם באשה כשהגיעו לכלל זה מהטעם הנזכר. אבל עיקר שם באשה הונח על ענבים רעים כנזכר. תוי"ט:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

הבוסר משהביא מים: מפרש בירוש' שכן דרך נשים מעוברות ששיניהם קהות אוכלות אותו:

הבאיש: פי' הרמב"ם ז"ל והביא על זה הענין שם באשה מפני שהוא קרוב להתעפש ולהשחת כשיניחוהו ע"כ ומצאתי כתוב דנקראו בלע"ז אובא"ש ונהפכו האותיות בלשון:

וכן כיוצא בו ובשאר שני שבוע חייבין במעשרות: כתב ה"ר יהוסף ז"ל גירסת חייבין לפום ריהטא נראה דטעות הוא דבשלמא לעיל בפגין דהוו לשון רבים שייך שפיר לומר חייבין אבל בוסר שהוא לשון יחיד אין שייך לומר בו אלא חייב אכן נראה לתרץ לשון חייבין דקאי על הבוסר ועל כיוצא בו וכן עיקר עכ"ל ז"ל: