משנה שביעית ד ח
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת שביעית · פרק ד · משנה ח | >>
הבוסר, משהביא מים, אוכל בו פתו בשדה.
הבאיש, כונס לתוך ביתו.
וכן כיוצא בו בשאר שני שבוע, חייב במעשרות.
הַבֹּסֶר,
- מִשֶּׁהֵבִיא מַיִם, אוֹכֵל בּוֹ פִּתּוֹ בַּשָּׂדֶה.
- הִבְאִישׁ, כּוֹנֵס לְתוֹךְ בֵּיתוֹ.
- וְכֵן כַּיּוֹצֵא בּוֹ בִּשְׁאָר שְׁנֵי שָׁבוּעַ, חַיָּב בַּמַּעַשְׂרוֹת.
הבוסר -
- משיביא מים - אוכל בו פתו בשדה.
- הבאיש - כונס לתוך ביתו.
- וכן כיוצא בו.
- ושאר שני שבוע - חייב במעשרות.
בוסר - הוא ידוע, והוא הענב שלא נתבשל.
הבאיש - הוא שהיו הגרעינים שבתוך הגרגרים נראין מבחוץ, לרוב צחות הגרגיר כשיכנסו תוכו מים. והביא על זה העניין שם "באשה", מפני שהוא קרוב להתעפש ולהשחת כשיניחוהו:
משהביא מים. שסוחטו ומוציא ממנו משקה אוכל בו פתו בשדה דאין זה איבוד כדאמר בירושל' (שם) א"ר בון שכן דרך הקיהות אוכלות אותן:
הבאיש. בפ"ק דמעשרות (שם) גבי ענבים משהבאישו מפרש בירושל' (שם) ר' זעירא בשם ר' יסא משיקראו באושה והיינו כשמתחילין להתבשל:
משהביא מים - שסוחטו ויוצא ממנו משקה:
משהבאישו - משיקראו באשה י, והיינו כשיתחילו להתבשל ונתבשלו עד שהחרצנים שבפנים נראים מבחוץ מתוך הקליפה:
הבאיש. פי' הר"ב משיקראו באשה והיינו וכו'. ולישנא דקרא ישעיה ה ויקו לעשות ענבים ויעש באושים משמע דבאושים ענבים רעים הם וכן פרש"י שם. ולפיכך כתב הרמב"ם והביא על זה הענין שם באשה מפני שהוא קרוב להתעפש ולהשחת כשיניחהו ע"כ. כלומר דענבים טובים יקראו בשם באשה כשהגיעו לכלל הזה מהטעם שאמר. אבל עיקר שם באשה הונח על ענבי' רעים ככתוב בישעיה וכדתנן בפרק קמא דמעשרו' הענבים והאבשים משהבאישו. כמ"ש שם הרמב"ם והר"ב ואבשים ובאושים כמו כבש כשב ודומיהם:
(י) (על הברטנורא) ולישנא דקרא (ישעיהו ה) ויקו לעשות ענבים ויעש באושים משמע דבאושים ענבים רעים הם וכפרש"י שם לפיכך כתב הר"מ והביא על זה הענין שם באשה מפני שהוא קרוב להתעפש ולהשחית כשיניחה כלומר דענבים טובים יקראו בשם באשה כשהגיעו לכלל זה מהטעם הנזכר. אבל עיקר שם באשה הונח על ענבים רעים כנזכר. תוי"ט:
הבוסר משהביא מים: מפרש בירוש' שכן דרך נשים מעוברות ששיניהם קהות אוכלות אותו:
הבאיש: פי' הרמב"ם ז"ל והביא על זה הענין שם באשה מפני שהוא קרוב להתעפש ולהשחת כשיניחוהו ע"כ ומצאתי כתוב דנקראו בלע"ז אובא"ש ונהפכו האותיות בלשון:
וכן כיוצא בו ובשאר שני שבוע חייבין במעשרות: כתב ה"ר יהוסף ז"ל גירסת חייבין לפום ריהטא נראה דטעות הוא דבשלמא לעיל בפגין דהוו לשון רבים שייך שפיר לומר חייבין אבל בוסר שהוא לשון יחיד אין שייך לומר בו אלא חייב אכן נראה לתרץ לשון חייבין דקאי על הבוסר ועל כיוצא בו וכן עיקר עכ"ל ז"ל:
יכין
ענבים רכים שגדלו כבר כפול לבן:
משהביא מים: שסוחטן ויוצא משקה:
הבאיש: שהתחילו להתבשל. וסימנו כשנראה החרצנים מתוך הקליפה:
וכן כיוצא בו בשאר שני שבוע חייב במעשרות: כשהבאיש:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת