משנה שביעית ד ט
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת שביעית · פרק ד · משנה ט | >>
זיתים, משיכניסו רביעית לסאה, פוצע ואוכל בשדה.
הכניסו חצי לוג, כותש וסך בשדה.
הכניסו שליש, כותש בשדהיא וכונס לתוך ביתו.
וכן כיוצא בהם בשאר שני שבוע, חייבים במעשרות.
ושאר כל פירות האילן, כעונתן למעשרות, כך עונתן לשביעית.
משנה מנוקדת
זֵיתִים,
- מִשֶּׁיַּכְנִיסוּ רְבִיעִית לַסְּאָה,
- פּוֹצֵעַ וְאוֹכֵל בַּשָּׂדֶה.
- הִכְנִיסוּ חֲצִי לֹג,
- כּוֹתֵשׁ וְסָךְ בַּשָּׂדֶה.
- הִכְנִיסוּ שְׁלִישׁ,
- כּוֹתֵשׁ בַּשָּׂדֶה וְכוֹנֵס לְתוֹךְ בֵּיתוֹ.
- וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָּהֶם בִּשְׁאָר שְׁנֵי שָׁבוּעַ, חַיָּבִים בַּמַּעַשְׂרוֹת.
- וּשְׁאָר כָּל פֵּרוֹת הָאִילָן,
- כְּעוֹנָתָן לַמַּעַשְׂרוֹת, כָּךְ עוֹנָתָן לַשְּׁבִיעִית.
נוסח הרמב"ם
זיתים -
- משיכניסו רביעית לסאה - פוצע, ואוכל בשדה.
- הכניסו חצי לוג - כותש, וסך בשדה.
- הכניסו שליש - כותש בשדה, וכונס לתוך ביתו.
- וכן כיוצא בהן.
- ושאר שני שבוע - חייבין במעשרות.
- ושאר כל פירות האילן -
- כעונתן למעשרות - כך עונתן לשביעית.
פירוש הרמב"ם
משיכניסו רביעית לסאה - משעה שיהיה כשיעור סאה מן הזיתים, רביעית שמן.
פוצע - שובר אותם. כמו שיעשו בזיתי המאכל.
וזה שאמר הכניסו שליש - רוצה לומר שליש לוג בלבד. כשתהיה סאה מאותן הזיתים, עושין שלושה לוגים שמן, כשיהיו נגמרין. ויהיה העיקר, כשיוציאו מן השמן תשיעית ממה שיוציאו כשיהיה נגמר בישולו, מותר לו לכתוש אותו, ולדרוך אותו חוץ למדינה, ולהכניס השמן לביתו ויאכל.
וכן כיוצא בהם - הפירות שיוציאו מהן שמן.
וכבר ביארנו שיעור לוג וסאה ורביעית בסוף פאה.
ועונת המעשרות - יתבאר אחר זה במסכת מעשרות:
פירוש רבינו שמשון
רביעית לסאה. שבסאה זיתים יכול לסחוט מהן רביעית לוג והיינו בתחלת הנצתן:
ואוכל בשדה. דדבר שדרכו לאכול הוא אבל לסוך לא דהוה ליה כיין וחומץ דאין סכין דבר שאין דרכו לסוך כדתנן לקמן בפ"ח (משנה ב):
הכניסו חצי לוג. שנתבשלו מעט יותר עד שהוא יכול להוציא חצי לוג מסאה:
הכניסו שליש. שהביאו שליש ממה שעתידין ליגדל אי נמי שליש ממה שמוציא לסאה כשנתבשלו יפה יכול להוציא עכשיו:
כן עונתן של שביעית ואין אוכלין מהן בשביעית עד שיגיעו לעונת המעשרות משום דכתיב לאכלה ולא להפסד דדוקא תאנים וענבים וזיתים רגילין לאכול [קודם] בישולן:
תניא בתורת כהנים תהיה כל תבואתה לאכול מלמד שאינה נאכלת אלא תבואה מכאן אמרו מאימתי אוכלין פירות האילן בשביעית משיזריחו הפגין אוכל בהם פתו בשדה וכולה כדתנן הכא:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
רביעית לסאה - שמסאה זיתים יכול להוציא רביעית הלוג שמן:
פוצע - דרך הזיתים לפצען כדי למתק מרירותן:
ואוכל בשדה - דדבר שדרכו לאכול הוא. אבל לסוך לא חזו, ואין סכין אלא בדבר שדרכו לסוך:
הכניסו חצי לוג - שנתבשלו עד שהוא יכול להוציא חצי לוג מסאה:
הכניסו שליש - שנתגדלו שליש ממה שעתידים להתגדל. א"נ שמוציא מהן עכשיו שליש ממה שמוציא לסאה כשנתבשלו יפה:
כר עונתן לשביעית - אין אוכלין מהן בשביעית עד שיגיעו לעונת מעשרות המפורש בפ"ק דמעשרות, דדוקא תאנים וענבים וזיתים רגילים לאכול קודם בשולן לפיכך התירו לאכול מהם בשדה בשביעית קודם שיגיעו לעונת המעשרות, אבל לא בשאר פירות:
פירוש תוספות יום טוב
רביעית ולוג וסאה. תמצאם מפורשי' בסוף פאה:
כותש בשדה וכונס כו'. אורחא דמילתא נקט שכן דרך לכותשם בשדה. וז"ל הרמב"ם בחיבורו הכניס שליש מותר להכני' לביתו שהרי הגיע לעונת המעשרות. ודתנן כותש עיין במשנהו פ"ח:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(יא) (על המשנה) כותש בשדה כו'. אורחא דמלתא נקט שכן דרך לכותשם בשדה וכ"כ הר"מ:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
זיתים שהכניסו: היא גי' הירוש' כדכתבינן:
הכניסו שליש: מפרש בירוש' דשליש היינו לוג שמן וה"נ תניא בת"כ הכניסו לוג כותש בשדה וכונס לתוך ביתו ע"כ. והפירוש דבמקומות הרעים הן עושין שלש לוגין שמן מסאה של זיתים ובהנהו קא משער תנא ומש"ה קרי ללוג שליש דהסאה ראוי' לעשות שלשה לוגין שמן ואכתי לא עבדא רק חד:
וכן כיוצא בהן בשאר שני שבוע וכו': וכן תנן נמי בפ"ק דמעשרות התבואה והזיתים משיכניסו שליש. והסכים הראב"ד ז"ל בהשגות דשליש היינו לוג ודלא כהרמב"ם ז"ל דמפרש דשליש הלוג היינו שליש דמתני' וז"ל שם הזיתים משיעשו שמן אחד מתשעה ממה שהן ראוין לעשות כשיגמרו וזה שליש שלהן ע"כ והוא ז"ל גורס בירוש' מהו שליש שליש לוג. וז"ל החכם הר"ס ז"ל הכניסו שליש וכו'. בת"כ פ' בהר סיני יש נוסחאות שגורסין הכניסו לוג כותש בשדה וכונס לתוך ביתו ומדברי הראב"ד ז"ל נראה שגורס שם שליש ומ"מ נראה מפירושו ששליש האמור שם היינו לוג כפי מה שאמר בירושלמי דמתני' בזיתים העושים ג' לוגין לסאה היא. ומדברי הרמב"ם ז"ל שפי' תשיעית ממה שיוציאו נראה שמפרש שליש היינו שליש לוג ועל פי מה שפירשו בירוש' מתני' בזיתים העושים ג' לוגים לסאה היינו תשיעית ומ"מ פירוש הראב"ד ז"ל הוא יותר נכון לפי שהוא הולך על הסדר תחלה רביעית ואח"כ חצי לוג ואח"כ שליש דהיינו לוג כ"ש כפי הנוסחא דבת"כ הכתוב בה לוג בפירוש. ועוד נראה לדעת הרמב"ם ז"ל דמה שאמר בירוש' דמתני' בזיתים העושים ג' לוגין לסאה לא קאי אלא אסיפא דהיינו הכניסו שליש אבל ברישא דהכניסו חצי לוג צריך לומר דמיירי בזיתים העושים הרבה לסאה שנמצא שחצי לוג בערכם הוא מעט בערך שליש לוג לאלו העושין ג' לוגין לסאה ובת"כ משמע דקאי אכולה מתני' דקתני התם זיתים כל זמן שהן עושין ג' לוגין לסאה הכניסו רביעית לסאה פוצע ואוכל בשדה הכניסו חצי לוג כותש וסך בשדה הכניסו לוג כותש בשדה וכו' עכ"ל ז"ל:
תפארת ישראל
יכין
זיתים משיכניסו רביעית לסאה: שמסאה זיתים יוכל לסחוט רביעית הלוג שמן:
פוצע: לשון פצע ר"ל שמכה אותן עד שיתפצעו ויתרככו ויתמתקו עי"ז:
ואוכל: אבל לסיכה לא חזו עדיין:
הכניסו חצי לוג: שנתבשלו כ"כ שכשסוחט סאה זיתים. יצא חצי לוג:
הכניסו שליש: שגדלו שליש גדולן. א"נ שכשיסחטן יצא שליש ממה שראויין להוציא כשיתבשלו יפה:
ושאר כל פירות האילן כעונתן למעשרות: כמפורש בפ"ק דמעשרות:
כן עונתן לשביעית: לאכלן אז אע"ג שהכניס הרבה מהן לביתו. ומקמי הכי כלל וכלל לא. דרק תאנים ענבים וזיתים דרך לאכול מהן מעט בשדה גם קודם שנתבשלה יפה משא"כ שאר פירות גם מעט מהן אסור קודם שנתבשלו יפה:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת