משנה שביעית ד ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת שביעית · פרק ד · משנה ג | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

חוכרין נירין מן הנכרים בשביעית, אבל לא מישראל.

ומחזיקין ידי נכרים בשביעית, אבל לא ידי ישראל.

ושואלין בשלומן, מפני דרכי שלום.

משנה מנוקדת

[עריכה]

חוֹכְרִין נִירִין מִן הַנָּכְרִים בַּשְּׁבִיעִית,

אֲבָל לֹא מִיִּשְׂרָאֵל.
וּמַחֲזִיקִין יְדֵי נָכְרִים בַּשְּׁבִיעִית,
אֲבָל לֹא יְדֵי יִשְׂרָאֵל.
וְשׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹמָן,
מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם:

נוסח הרמב"ם

חוכרין נירין מן הגוים בשביעית אבל לא מישראל ומחזקין ידי גוים בשביעית אבל לא ידי ישראל ושואלין בשלומן מפני דרכי שלום.

פירוש הרמב"ם

נירין. הארץ המהופכת בחרישה אין שוכרים אותה מישראל כדי שיזרענה במוצאי שביעית להיות קנס להם מפני שעבדוה והפכוה בשביעית:

ושאמר מחזיקין ידי עכו"ם בדבור לא במעשה כגון שיראה אותם עובדין בשביעית ויאמר להם ה' עמכם או כדומה לזה:

ושאמר שואלים בשלומן פירוש אפי' בימי חגיהם:

פירוש רבינו שמשון

חוכרין. מקבל עליו בכך וכך כורין לשנה שדה חרושה בשביעית לזורעה למוצאי שביעית אע"פ שגורם לנכרי לחרוש בשביעית ומחזיקין ידי נכרים פליגי (פ"ד ה"ג) ר' חייא ורבי אמי חד אמר חרוש בה טבאות ואנא נסיב לה מינך בתר שמיטתא חרנא אמר איישר מאן דאמר חרוש בה טבאות מהו שואלין בשלומן איישר ומאן דאמר איישר מהו שואלין בשלומן שואלין בשלום ישראל שלום עליך וסוגיא דהניזקין (דף סב.) כמאן דאמר איישר לא צריכה למימר להו אחזוקי בעלמא והתם פריך השתא אחזוקי מחזקינן להו שואלין בשלומן מיבעיא ולא משני כדמשני בירושלמי (שם) שואלין בשלום ישראל החשודים על השביעית אלא משני רבינא לא נצרכה אלא ליום חגם דתניא לא יכנס אדם לביתו של נכרי ביום חגו ויתן לו שלום מצאו בשוק נותן לו שלום בשפה רפה ובכובד ראש:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

חוכרין נירין - יכול ישראל לקבל עליו בכך וכך כורים לשנה שדה הנכרי שחרשה בשביעית לזרעה למוצאי שביעית, ואע"פ שגורם לנכרי לחרוש בשביעית. נירין לשון נירו לכם ניר (ירמיהו ד):

ומחזיקים ידי נכרים - אם מצאו חורש יכול לומר לו יישר כחך וכיוצא בזה:

ושואלים בשלומן - ואפילו ביום חגם:

פירוש תוספות יום טוב

ושואלין בשלומן. עיין בפי' הר"ב ספ"ה דגיטין:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

.אין פירוש למשנה זו

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

בשלומן:    פי' בשלומן של עובדי כוכבים אע"פ שהם כולם עוברי עבירה שאינם משמרין ז' מצות שלהם אפ"ה שואלין בשלומן משא"כ לישראל חוטא. ה"ר יהוסף ז"ל:

תפארת ישראל

יכין

חוכרין נירין מן העובדי כוכבים בשביעית:    לזרעה אחר שביעית. ואף שעובד כוכבים עי"ז חורשה בשביעית:

אבל לא מישראל:    שחרשה בעבירה:

ומחזיקין ידי עובדי כוכבים בשביעית:    במצאו חורש מותר לומר לו יישר חילך:

ושואלין בשלומן:    אפילו ביום חגן:

בועז


הלכתא גבירתא

פירושים נוספים