לדלג לתוכן

משנה אבות ד דפוסים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< | משנה אבות ד דפוסים | >>

משנה א[עריכה]

בן זומא אומר:

איזהו חכם? הלומד מכל אדם, שנאמר: (תהלים קיט צט): "מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי כִּי עֵדְו‍ֹתֶיךָ שִׂיחָה לִי".

איזהו גיבור? הכובש את יצרו, שנאמר: (משלי טז לב): "טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר וּמֹשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִיר".

איזהו עשיר? השמח בחלקו, שנאמר: (תהלים קכח ב): "יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ".

אַשְׁרֶיךָ, בעולם הזה.

וְטוֹב לָךְ, לעולם הבא.

איזהו מכובד? המכבד את הבריות, שנאמר: (שמואל א ב ל): "כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלּוּ".

משנה ב[עריכה]

בן עזאי אומר, הוי רץ למצוה קלה [כבחמורה], ובורח מן העבירה.

שמצוה גוררת מצוה, ועבירה גוררת עבירה.

ששכר מצוה, מצוה.

ושכר עבירה, עבירה.

משנה ג[עריכה]

הוא היה אומר, אל תהי בז לכל אדם, ואל תהי מפליג לכל דבר, שאין לך אדם שאין לו שעה ואין לך דבר שאין לו מקום.

משנה ד[עריכה]

רבי לויטס איש יבנה אומר, מאד מאד הוי שפל רוח, שתקות אנוש רמה.

רבי יוחנן בן ברוקא אומר, כל המחלל שם שמים בסתר, נפרעין ממנו בגלוי.

אחד שוגג ואחד מזיד בחלול השם.

משנה ה[עריכה]

רבי ישמעאל [בנו] אומר, הלומד תורה על מנת ללמד, מספיקין בידו ללמוד וללמד.

והלומד על מנת לעשות, מספיקין בידו ללמוד וללמד לשמור ולעשות.

רבי צדוק אומר, אל תעשם עטרה להתגדל בהם, ולא קרדום לחפור בהם.

וכך היה הלל אומר, ודאשתמש בתגא, חלף.

הא למדת, כל הנהנה מדברי תורה, נוטל חייו מן העולם.

משנה ו[עריכה]

רבי יוסי אומר, כל המכבד את התורה, גופו מכובד על הבריות.

וכל המחלל את התורה, גופו מחולל על הבריות.

משנה ז[עריכה]

רבי ישמעאל בנו אומר, החושך עצמו מן הדין, פורק ממנו איבה וגזל ושבועת שוא.

והגס לבו בהוראה, שוטה רשע וגס רוח.

משנה ח[עריכה]

הוא היה אומר, אל תהי דן יחידי, שאין דן יחידי אלא אחד.

ואל תאמר קבלו דעתי, שהן רשאין ולא אתה.

משנה ט[עריכה]

רבי יונתן אומר, כל המקיים את התורה מעוני, סופו לקיימה מעושר.

וכל המבטל את התורה מעושר, סופו לבטלה מעוני.

משנה י[עריכה]

רבי מאיר אומר, הוי ממעט בעסק, ועסוק בתורה.

והוי שפל רוח בפני כל אדם.

ואם בטלת מן התורה, יש לך בטלים הרבה כנגדך.

ואם עמלת בתורה, יש [לו] שכר הרבה ליתן לך.

משנה יא[עריכה]

רבי אליעזר בן יעקב אומר, העושה מצוה אחת, קונה לו פרקליט אחד.

והעובר עבירה אחת, קונה לו קטיגור אחד.

תשובה ומעשים טובים, כתריס בפני הפורענות.

רבי יוחנן הסנדלר אומר, כל כנסיה שהיא לשם שמים, סופה להתקיים.

ושאינה לשם שמים, אין סופה להתקיים.

משנה יב[עריכה]

רבי אלעזר בן שמוע אומר, יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך, וכבוד חברך כמורא רבך, ומורא רבך כמורא שמים.

משנה יג[עריכה]

רבי יהודה אומר, הוי זהיר בתלמוד, ששגגת תלמוד עולה זדון.

רבי שמעון אומר, שלשה כתרים הם, כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות, וכתר שם טוב עולה על גביהן.

משנה יד[עריכה]

רבי נהוראי אומר, הוי גולה למקום תורה ואל תאמר שהיא תבוא אחריך, שחבריך יקיימוה בידך.

ואל בינתך אל תשען.

משנה טו[עריכה]

רבי ינאי אומר, אין בידינו לא משלוות הרשעים ואף לא מיסורי הצדיקים.

רבי מתיא בן חרש אומר, הוי מקדים בשלום כל אדם.

והוי זנב לאריות, ואל תהי ראש לשועלים.

משנה טז[עריכה]

רבי יעקב אומר, העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא.

התקן עצמך בפרוזדור, כדי שתכנס לטרקלין.

משנה יז[עריכה]

הוא היה אומר, יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה, מכל חיי העולם הבא.

ויפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא, מכל חיי העולם הזה.

משנה יח[עריכה]

רבי שמעון בן אלעזר אומר, אל תרצה את חברך בשעת כעסו, ואל תנחמנו בשעה שמתו מוטל לפניו, ואל תשאל לו בשעת נדרו, ואל תשתדל לראותו בשעת קלקלתו.

משנה יט[עריכה]

שמואל הקטן אומר, (משלי כד) בנפול אויבך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך, פן יראה ה' ורע בעיניו והשיב מעליו אפו.

משנה כ[עריכה]

אלישע בן אבויה אומר, הלומד ילד למה הוא דומה, לדיו כתובה על ניר חדש.

והלומד זקן למה הוא דומה, לדיו כתובה על ניר מחוק.

רבי יוסי בר יהודה איש כפר הבבלי אומר, הלומד מן הקטנים למה הוא דומה, לאוכל ענבים קהות ושותה יין מגתו.

והלומד מן הזקנים למה הוא דומה, לאוכל ענבים בשולות ושותה יין ישן.

רבי אומר, אל תסתכל בקנקן, אלא במה שיש בו.

יש קנקן חדש מלא ישן, וישן שאפילו חדש אין בו.

משנה כא[עריכה]

רבי אלעזר הקפר אומר, הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם.

משנה כב[עריכה]

הוא היה אומר, הילודים למות, והמתים להחיות, והחיים לדון.

לידע להודיע ולהודע שהוא אל, הוא היוצר, הוא הבורא, הוא המבין, הוא הדיין, הוא עד, הוא בעל דין, והוא עתיד לדון.

ברוך הוא, שאין לפניו לא עולה ולא שכחה ולא משוא פנים ולא מקח שוחד, שהכל שלו.

ודע שהכל לפי החשבון.

ואל יבטיחך יצרך שהשאול בית מנוס לך, שעל כרחך אתה נוצר, [ועל כרחך אתה נולד], ועל כרחך אתה חי, ועל כרחך אתה מת, ועל כרחך אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.

<< | משנה אבות ד דפוסים | >>