משנה אבות ד יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת אבות · פרק ד · משנה יא | >>

לחצו כאן למהדורת ויקיטקסט המבוארת

[עריכה]

רבי אליעזר בן יעקב אומר, העושה מצוה אחת, קונה לו פרקליט אחד.

והעובר עבירה אחת, קונה לו קטיגור אחד.

תשובה ומעשים טוביםכז, כתריסכח בפני הפורענותכט.

רבי יוחנן הסנדלר אומר, כל כנסיה שהיא לשם שמים, סופה להתקייםל.

ושאינה לשם שמיםלא, אין סופה להתקיים.

משנה מנוקדת

[עריכה]

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר:

הָעוֹשֶׂה מִצִוָה אַחַת,
קוֹנֶה לוֹ פְּרַקְלִיט אֶחָד;
וְהָעוֹבֵר עֲבֵרָה אַחַת,
קוֹנֶה לוֹ קָטֵיגוֹר אֶחָד.
תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים,
כִּתְרִיס בִּפְנֵי הַפֻּרְעָנוּת.

רַבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר אוֹמֵר:

כָּל כְּנֵסִיָּה שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם,
סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם;
וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם,
אֵין סוֹפָה לְהִתְקַיֵּם:

נוסח הרמב"ם

רבי אליעזר בן יעקב אומר:

העושה מצוה אחת - קנה לו פרקליט אחד.
והעובר עבירה אחת - קנה לו קטיגור אחד.
תשובה, ומעשים טובים - כתריס לפני הפורענות.


רבי יוחנן הסנדלר אומר:

כל כניסה שהיא לשם שמים - סופה להתקיים.
ושאינה לשם שמים - אין סופה להתקיים.<

פירוש הרמב"ם

פרקליט - הוא האיש המליץ טוב על האדם למלך.

קטיגור - הוא הפך זה, והוא המלשין האדם למלך ומשתדל להמיתו.

ואמר, שהתשובה אחר המעשים הרעים, או המעשים הטובים בתחילת העניין, כל אחד משני העניינים האלה מונעים מבא המכות והחולאים באדם:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

פרקליט - מלאך מליץ טוב:

קטיגור - מליץ רע. ולשון קטיגור, קורא תגר. וסניגור שהוא הפך קטיגור, פירושו שונא תגר:

פירוש תוספות יום טוב

פרקליט. בערוך מליצי רעי תרגום פרקליטיי חבריי:

תשובה ומעשים טובים. לשון הרמב"ם התשובה אחר המעשים הרעים או [המעשים טובים] בתחלת הענין ע"כ. וסיים במדרש שמואל והקדים תשובה למ"ש רז"ל [ברכות ל"ד] במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד. וכתב עוד בשם החסיד ז"ל שהרשב"ם גורס תורה ומעשים טובים כי אין דבר שלא יהא במע"ט אשר הם המצות אם יתודה על חטאו הרי כתוב בתורה והתודו וכן אם השיב הגזילה וכן אם ילקה. ובכל הנוסחאות יש תשובה. ונ"ל כי התשובה היא החרטה וההכנעה כי הם עיקרי התשובה. והוידוי בלי הכנעה אינה כלום. וזהו והתודו (עונותם) [את עונם] בלי חרטה והוא אומרו במעלם וגו' והבאתי וגו' עד [אז] יכנע לבבם [הערל] ואז ירצו את עונם ותהיה התשובה שלימה. ע"כ. ועיין מה שאכתוב עוד לקמן בס"ד.

כתריס. מגן. שכן תרגום ולא יקדמנה מגן [מלכים ב' י"ט ולא יקדמנו בתריסין] וי"מ מלשון תריסי חנויות פירושו מסגר ושני הפירושים בערוך:

בפני הפורענות. ואין להקשות ממה שבא בפרק בתרא דיומא

[דף פ"ו] [כמ"ש הר"ב שם במשנה ח'] תשובה [ויוה"כ] תולה ויסורין ממרקין כי הכוונה באמרו כאן כתריס הוא מה שכיונו שם באמרם תולין שהוא שלא יפסדו ולא יאבדו האנשים לגמרי שהיסורים באים בענין שיכופר עונם וישובו לקדמות מעלתם כפי שקולו של אל דעות והכלל בו הוא שיהיה להם כתריס ומגן שלא ילך לאבדון. מד"ש בשם הרי"א ז"ל. ולי נראה דפורענות דמתני' לאו בפורענות הבא על חטא. אלא בפורענות ורעות המתרגשות ובאות כפי מנהגו של עולם. ותדע שכן הוא. דאי לא תימא הכי מעשים טובים שפירש הרמב"ם בתחלת הענין כלומר שלא חטא ואי הכי מה לו לתריס כיון שלא חטא ואין עליו עונש ופורענות אלא ודאי פורענות היינו המקרים והרעות ההווים בעולם. ובדרך חיים כתב דקיי"ל יש יסורין בלא עון. כדאיתא בפרק במה בהמה [דף נ"ה]. ואפי' אין יסורים בלא עון אין צריך עון גדול רק עון בעלמא כדמוכח בפ"ק דברכות [דף ה'] דבשביל דבר מה. יסורין באין. ובהכי התשובה כתריס בפני הפורענות ע"כ. [והוצרך לפרש אפי' אין יסורין וכו' לפי דבמאי דאיתא התם (אין) [יש] יסורים בלא עון י"ל דאיידי (דאין) [דיש] מיתה בלא חטא דביה איתותב רב אמי דאמר (יש) [אין] מיתה בלא חטא נקט נמי אמלתיה דאמר (ויש) [ואין] יסורין בלא עון. (דאין) [דיש] יסורין בלא עון וכלומר דכי היכי דאיתותב בהא וליתא למלתיה הכי נמי ליתא למלתיה (ביש) [באין] יסורין וכו' אבל לפי האמת אפשר שאינו מוכרח ויוכל להיות שכדברי רב אמי (ביש) [דאין] יסורין וכו' כן הוא דהא לא איתותב בהא. וז"ל התוס' שם וש"מ יש מיתה בלא חטא ויש יסורין בלא עון ואע"ג דבמאי דקאמר אין יסורים בלא עון לא איתותב עכ"ל]:

סופה להתקיים. פירש"י עתידה שתהיה העצה קיימת ומצלחת ע"כ. ובמד"ש מפרש על הכנסיה עצמה והיינו דתנן סופה לומר שאע"פ שתראה בתחלה בעוני הכנסיה סופה להתקיים. ושאינה לש"ש אע"פ שתראה אותם מצליחים אין סופה להתקיים ולא קשיא חבור עצבים אפרים הנח לו. שהרי גם סופם לא נתקיימו.

ושאינה לשם שמים. אע"פ שהכנסיה היא לדבר מצוה כל שיש בה מחשבה פוסלת כמו יוהרא וגאות אשר היא מצויה בעוסקים עם הצבור הוי שאינה לשם שמים ולהכי לא קתני ושהיא לדבר עבירה. מד"ש:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(כז) (על המשנה) תשובה ומעשים טובים. לשון הר"מ, התשובה אחרי המעשים הרעים. או המעשים טובים בתחלת הענין. והקדים תשובה, כמו שאמרו רז"ל במקום שבעל תשובה עומדין אין צריקים גמורים יכולין לעמור. מד"ש. והרשב"ם גורס, תורה ומעשים טובים. עתוי"ט:

(כח) (על המשנה) כתריס. מגן. שכן תרגום ולא יקדמנה מגן (מלכים ב' י"ט) ולא יקדמנה בתריסין. וי"מ מלשון תריסי חניות. פירושו מסגר. ערוך:

(כט) (על המשנה) בפני הפורענות. ר"ל המתרגשות ובאות כפי מנהגו של עולם. אבל אין לפרש פורענות על חטא, דבזה אמרו [יומא פ"ח מ"ח] תשובה ויוה"כ תולין ויסורין ממרקין. וראיה ממע"ט בתחלת הענין. ועתוי"ט:

(ל) (על המשנה) סופה כו'. פירש"י עתידה שתהיה העצה קיימת ומצלחת. ובמד"ש מפרש על הכנסיה עצמה, והיינו דתנן סופה. לומר שאע"פ שתראה בתחלה בעוני הכנסיה, סופה להתקיים. ושאינה לש"ש אע"פ שתראה אותם מצליחין אין סופה להתקיים. ולא קשיא חבור אפרים עצבים הנדן לו, שהרי גם סופם לא נתקיימו:

(לא) (על המשנה) ושאינה כו'. אעפ"י שהכנסיה היא לדבר מצוה, כל מה שיש בה מחשבה פוסלת כגון יוהרא וגיאות אשר היא מצויה בעוסקים עם הצבור, הוי שאינה לש"ש, ולהכי לא קתני ושהיא לדבר עבירה:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

פרקליט:    ומצאתי שכתב הר"מ דילונזאנו ז"ל ה"ג פַרָקלִיט ומלה יונית היא רוגדור בלע"ז:

כל כנסיה שהיא לשם שמים כו':    ע' בתוי"ט. אמנם הר"ר יהוסף ז"ל [גרס] כל כניסה שהיא לשם מצוה סופה להתקיים ושאינה לשם מצוה וכו' ואמר שכן הוא ברוב הספרים:

תפארת ישראל

יכין

רבי אליעזר בן יעקב אומר העושה מצוה אחת קונה לו פרקליט אחד:    פאראקלטוס בלשון יון הוא מליץ ושוחר טוב אצל המשפט [ביישטאנד בל"א]:

והעובר עבירה אחת קונה לו קטיגור אחד:    קאטעגאראס בלשון יון הוא דורש הרע, [אנקלעגער בל"א] דהאדם הוא נעשה בדמות אלקיים בורא בתוך עצמו כל שעה מלאכים ויהיו טובים או רעים, וזה נרמז ליעקב אבינו בצאתו מבית אבותיו הצדיקים לבית לבן הרשע, ראה והנה סולם מוצב ארצה הוא הגוף, וראשו מגיע השמימה הוא הנפש, ומלאכי אלקים עולים או יורדים בו, הם כחותיו, בידו להקדישן לשמים, ולהעלותן או להורידן, והזהירוהו שד' נצב עליו ורואה ומשגיח על כל מעשיו אם טוב ואם רע, ואם שוית ד' לנגדך תמיד יאמר לך אל תירא וגו'. והזהירוהו בזה שלא יתעה בבית לבן. ואלה המלאכים או שיקטרגו עליו ויגרמו לו עונש או יהיו מליציו לטובה, ומאתם תצא הרעות והטובות, וזהו סוד משאחז"ל שהמלאכים שלוהו מא"י המה המחשבות הקדושות שהיו בו שם נסתלקו השתא ממנו בצאתו משם ועבר ואבותיו ועלו לרקיע ועכשיו בעסקו בבית לבן בזמניות, משלו בו מלאכים אחרים, הם מחשבותיו:

תשובה ומעשים טובים כתריס:    טהאראקס בלשון יון הוא שריון, [ברוסט הארניש בל"א]:

רבי יוחנן הסנדלר אומר כל כנסיה שהיא לשם שמים:    אפילו אם היא עצמה של חיל:

סופה להתקיים:    שחברתם מתקיימת יחד, ועצתם זל"ז מצלחת:

ושאינה לשם שמים:    אפילו בדבר מצוה:

אין סופה להתקיים:    לא ישיגו מה שירצו.

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים

מגן אבות (רשב"ץ)

[עריכה]


הפירוש רבי אליעזר בן יעקב חבר היה לרבי מאיר ורבי יהודה כי היו במושב אחד כשדברו בכבוד אכסניא באחרון מברכות ובמדרש חזית והלכה כמותו בכל מקום וזהו שאמרו בפרק מי שאחזו ובפ' הדר ובסוף פרק החולץ משנת רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי כלומר מעט שמועות נאמרו על שמו כמו שהקב הוא מדה קטנה שאינה אלא ארבע לוגין והלוג ששה ביצים וכל דבריו הם נקיים שהלכה הם. ויש מפרשים קב ונקי בלשון גימטריא מאה ושתים הלכות וכן מצינו משתמשים חכמים בזה כמו שאומרים ריס שהוא אחד משבעה ומחצה במיל שהם אלפים אמה ביומא פרק שני שעירי אמרו כן וכן בפרק אלו מציאות ובפרק מרובה ובפרק לא יחפור שלשים ריס וכן פירש בעל הערוך ז"ל בערך רוס והוא שיעור מאתים וששים ושש אמות ושני שלישי אמה ואמרו ביומא פרק א' כי משנת מסכת מדות נשנית על דעתו מאן תנא מדות ר' אליעזר בן יעקב:

העושה מצוה אחת קונה לו פרקליט אחד. הוא מלאך מליץ יושר שנא' אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם יושרו וכבר פירשו חז"ל במדרש תנחומא ובאלה שמות רבה כי העושה מצוה אחת מוסרין לו מלאך אחד. וכבר פירשנו ענין אלו המלאכים בחלק שני מזה הספר. וכל העושה עבירה אחת קונה לו קטיגור אחד הוא הפך המליץ יושר שהוא משטין כמו שמצינו שהשטין השטן כנגד איוב על כן פירש אליהוא לאיוב כמו שהשטן קטרג כנגדו מפני קצת עבירות שעשה כן המלאך המליץ על תומו ויושרו יחננו ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כופר וכבר נתמרק חטאו באלו הייסורין ובכאן גילה לו אליהוא כי השטן היה סבת יסוריו וזה לא ידעו שאר החברים על כן שתק איוב כיון שלא הרשיעו לגמרי כשאר החבירים והודה לו כי אי אפשר לו לאדם בלא קצת עבירות שנאמר כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא וכן תרגם המתרגם פסוק אם יש עליו מלאך מליץ אין אית עלוי זכותא מזדמן מלאכא פרקליטא חדא מן ביני אלף קטיגורא לחואה לבר נש תריצותיה ודבר זה אנחנו חדשנוהו בספר אוהב משפט ולא נתפרש יפה כדברי המפרשים ז"ל כי הם לא השגיחו ליישב דברי אליהוא על פתיחת הספר שהודיעה לנו כי סיבת הייסורין הוא השטן וכן פירשנו בחלק שני מזה הספר ענין זה השטן קטיגור הוא הפך סניגור כמו שאמרו בבראשית רבה כיון שנסתלק הסניגור בא הקטיגור. ובפרק ראוהו בית דין ובראשון מקדושין ובפרק אין דורשין ובאחרון מברכות אין קטיגור נעשה סניגור ולשון מדרשות למד סניגוריא פרק יום הכפורים ובהפך בסוף כתובות דור שבן דוד בא קטיגוריא בתלמידי חכמים סניגוריא הלצה טובה קטיגוריא רכילות ודבה רעה ואמרו שהם מלות מורכבות שונא תגר קורא תגר. תשובה אחר המעשים הרעים ומעשים טובים מתחלתן הם כתריס ומגן בפני הפורענות ומעשים טובים שהם מחיצה מפסקת בינו ובין הפורענות וכן אמרו בפרק חלק מה יעשה אדם וינצל מחבלו של משיח יתעסק בתור' ובגמילות חסדים. מגן בלשון ערבי תורס ויש אומרים שהוא כמו דלת מלשון תריסי חנויות בראשון מיום טוב ויותר נכון הוא הראשון שהוא מלשון בעלי תריסין בפרק תפלת השחר ולא בקשת ולא בתריס בפ' במה אשה יוצאה ותרגום צנה מאתים תריסין מאתן:

הפירוש פירוש סנדלר שהיה עושה סנדלים וייחס אותו על שם אומנתו כמו נחום הלבלר שמעון השזורי שמעון הפקולי שהיה משתכר בצמר גפן כמו שנזכר בפרק כל היד ורבי יהודה הבשם בפרק אלו טרפות ורבי יהודה הסבך פרק הדר ובפרק יש נוחלין רבי יהודה הנחתום ובפרק רבי אליעזר דמילה רבי יהודה הגוזר ובאחרון מיומא לוי הסייד ואע"פי שנוספה בו ריש באחרונה ואין בלשון הקדש תוספת ריש כי היא אות שרשית הרבה נמצא כן מלשון ארמית בשמות האומנות בירושלמי פרק לא יחפור ובמסכת חלה יש חלוטר והוא מוכר חלוטין וכן שם נחתומר והוא הנחתום וכן פירש שם הרב ר' יהודה בר' יקר ז"ל וכן פלטר שבגמר' בבלית עושה פת שנמכר בפלטיא וכל נמכר בשוק המוכרו נקרא פלטר כמו שאמרו בירושלמי דשביעית חמשה אחין מלקטין ירק ואחד מוכר על ידיהן אמר רבי יוסי ברבי נון ובלבד שלא יעשו פלטר מהו ובלבד שלא יעשו פלטר דלא יהא מיזבן בכל שעה כן נראה פירוש זה השם והיה חבר לרבי מאיר ורבי יהודה כי מצאנוהו חולק עמהם במבשל בשבת בפרק כירה ובפ' מרובה ובראשון מחולין ובפרק הניזקין בגטין ועם רבי מאיר בכתובות פרק אע"פי וכן במדרש קהלת אמרו שהוא מהתלמידים שהעמיד רבי עקיבא בזקנותו כרבי מאיר וחביריו וכן בפרק מי שמתו. ובירושלמי דחגיגה אמר לרבי מאיר שמשתי את רבי עקיבא עומדות מה שלא שמשתי ישיבות והיה אומר כי כל כנסיה שהיא לשם שמים סופה להתקיים והוא כשמתקבצין ללמוד תורה ולעשות מצוה הקיבוץ הזה הוא מתקיים שכולם עולים לדעת אחת וזהו סיבת קיומם ועוד שהקב"ה רוצה בקיומן שהרי שכינה שרויה ביניהם כמו שנזכר בפרק שלישי וכיון שהכבוד שוכן בתוכם הוא מקיימם ושאינה לשם שמים כגון המתקבצין להשתרר זה על זה אין סופה להתקיים שכל אחד מהם רוצה מה שאינו רוצה חבירו ומתוך כך חולקין אלו עם אלו וחלק לבם עתה יאשמו ועוד שאין שכינה עמהם ומי מקיים אותם וזה אמת הוא ובאבות דרבי נתן שנו כנסיה שהיא לשם שמים כאבותינו על הר סיני ושאינ' לשם שמים כדור הפלגה:

דרך חיים (מהר"ל)

מדרש שמואל (אוזידא)