מלאכת שלמה על אבות ד
<< · מלאכת שלמה · על אבות · ד · >>
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
איזהו חכם הלמד מכל אדם: כך הגיה ונקד הר"ר יהוסף ז"ל:
איזהו גבור הכובש: וכו':
איזהו עשיר וכו': וכן איזהו חכם הרואה את הנולד מעשרה דברים ששאל אלכסנדרוס מוקדון את זקני הנגב בתמיד פ"ד. ועיין במ"ש לעיל רפ"ק בשם הרב ר' משה אלשיך ז"ל ובפ' אמור דף קצ"א קצ"ב האריך הרבה בפי' כל משנתנו ובסוף דבריו כתוב ואומרו איזהו מכובד וכו' כלומר אל תחשוב למכובד אשר יכבדוהו הבריות בעבור עשרו אך איזהו מכובד המכבד את הבריות שהיא מדה טובה שהוא קנין בעצמות האדם ולא אושר תלוי בזולתו וכן בעשיר אמר השמח בחלקו שהוא קנין בעצמו ולא תלה ברבוי הממון שהוא דבר חוץ ממנו ודבר האבד וגם מפני שמרבה נכסים מרבה דאגה ואיך יקרא אושר וגם דעתו שלא יקרא מכובד המקבל כבוד מבני אדם כי אם ממלך הכבוד ית"ש והביא ראיה מפסוק כי מכבדי אכבד אע"פ שלא ידבר רק במכבד את המקום אך הוא מקל וחומר והוא כאשר נשים לב אל הביאו סוף פסוק ובוזי יקלו לבלי צורך אך הוא מאמרם בספר הזוהר חש הקב"ה על כבוד הצדיק משל כבוד עצמו כי הנה ירבעם היה מקטיר על המזבח לע"ז ולא נגפו ה' ובשלוח ידו לתפוש בנביא מיד ותיבש ידו וכן ארז"ל בב"ר החמיר הקב"ה בכבוד הצדיק מבכבודו שעל כבוד צדיק אמר ומקללך אאור שהוא בקום עשה ובכבוד עצמו אמר ובוזי יקלו מעצמן ע"כ. ובזה נבוא אל הענין כי אחר שמפסוק ובוזי יקלו נלמד כי גדול כבוד הצדיק לפניו ית"ש מכבוד עצמו הנה מזה ראיה על האמור כי המכבד את הבריות שהוא את הצדיקים ודאי יכבדהו ית"ש יותר מהמכבד את עצמו וא"כ באומרו שמכבדו יכבד כ"ש שיכבד את מכבד הצדיקים שידוע שלא אמר המכבד את הבריות רק על מכבד את הצדיק ולא את אשר לא נאה לו כבוד ולפי זה יתיישב מה שהביא התנא סוף הכתוב ובוזי יקלו שיראה דברי מותר אך כיון אל הנדרש כבר כמו שכתבנו כלומר מי הכריחנו לומר שאת המכבד את הצדיק יכבד הקב"ה הלא הוא אומרו ובוזי יקלו כי משם הוא הקל וחומר כמדובר. ובתנחומא פ' בראשית אמרו חז"ל. כי מכבדי אכבד המכבד בני תורה והוא מעין מאמרינו והוא שהוקשה למו כי כמה מכבדים את ה' ויצר להם בעה"ז כי זו היא קושית צדיק ורע לו לזה אמר המכבד בני תורה כי ברית כרותה היא שייטיב לו ויכובד בודאי מאתו ית' וזהו איזהו מכובד שהוא בודאי מכובד המכבד את הבריות ע"כ:
בן עזאי כו': ע' בפי' משנה זו בפ' אמור ד' קצ"ג בדרשיותיו של הרב ר' משה אלשיך ז"ל:
הוא היה אומר אל תהי בז לכל אדם: משמע אפי' קטן ועל דרך שאמרו רז"ל על תלמיד קטן או עו"ג קטן דמלכותייהו בתר אודנייהו קיימא. ואפשר שהוא מוסיף אפי' שאינו תלמיד כך נלע"ד:
ר' ליטס: בלא וי"ו הגיהו הר"ר יהוסף ז"ל שכן מצא ברוב הספרים: ואיתה להא מילתא דר' לויטס ביד ה' דעות פ' שני סי' ג' ועי' בדרשותיו של הרב ר' משה אלשיך ז"ל בפ' בהר סיני דף ר"ג וגם בפ' נצבים דף ש"י. ופי' החכם השלם הר"ר טוביה הלוי בספר חן טוב פ' בראשית דף כ"א ע"ד וז"ל דקדק התנא לומר בפני כל האדם ולא אמר סתם מאד הוי שפל רוח יען חפץ ה' בגאותו של אדם יחשוב עצמו גדול מכל צבא מרום ולא יאמר מי אנכי גוש עפר רמה ותולעה להיות עבד המלך דכתיב כי זה כל האדם ירצה לא נבראו העולמות כולם אלא בשביל זה האדם והוא חשוב מהמלאכים ובזה יבא האדם לשמור מצותיו ית' ז"ש אם תהיה שפל רוח דוקא בפני כל האדם אבל בפני המלאכים וכל צבא מרום תתגאה כי קרוב אתה לה' יותר מהם. ע"כ בקצור:
אחד שוגג ואחד מזיד: בפ"ק דקדושין דף מ' לפי פירוש ר"ח ז"ל:
ר' ישמעאל בנו אומר: גרסי' וכן במאירי ורי"א. בפי' רעז"ל ואותי צוה ה' בעת ההיא ללמד וכו' כך צ"ל:
עוד: צ"ל שם כך ואם נוטל מזה יותר מזה דיניו בטלים וכו':
ר' צדוק אומר וכו': וכן אמר ג"כ בנו ר"א בנדרים פ' קונם דף ס"ג. וביד פ"ג דהלכות ת"ת סי' יו"ד:
כל הנהנה: במאירי ורי"א האוכל הנאות. וראיתי שמחק הר"ר יהוסף ז"ל מלת לשמור. גם הגיה ולא קורדום לאכול מהם. גם הגיה הא כל הניאות מד"ת וכו':
ר' יוסי אומר כל המכבד וכו': ביד פ' עשירי דהלכות ס"ת סי' ב' וספכ"ד דהלכות סנהדרין ובטור יו"ד סי' רפ"ב:
ר' ישמעאל ב"ר יוסי אומר וכו': כך מצאתי מוגה:
החושך וכו': ביד בהלכות סנהדרין פ"כ סי' ז' ח' ובטור מו"מ סי' יו"ד:
וְגָזֵל: גרסי' הגימל קמוצה והזיין צרויה שהוא מוכרת וכדכתיב או בגזל וגם הר"ר יהוסף ז"ל כן נקד:
אל תהי דן יחידי: תוס' פ"ק דסנהדרין דף ה' ובטור חו"מ סי' ג'. ובירושלמי שם בסנהדרין ראש הפרק א"ר יהודה בן פזי אף הקב"ה אינו דן יחידי שנאמר וכל צבא השמים עומדים עליו מימינו ומשמאלו אלו מטין לכף זכות ואלו מטין לכף חובה ואע"פ שאין דן יחידי חותם יחידי שנאמר אבל אגיד לך את הרשום בכתב אמת ע"כ. וביד פ' שני דהלכות סנהדרין סי' י"א. שהן רשאין ולא אתה. אע"פ שאתה מומחה. א"נ ה"פ שהן רשאין אע"פ שהן רוב לבטל דעתם מפני דעתך אע"פ שאתה יחיד ואע"פ שאינך מומחה. ולא אתה רשאי לומר קבלו דעתי ל"מ כנגד רבים אלא אפי' כנגד יחיד ואע"פ שאינו מומחה כגון במשא ומתן של דברי חורה שאינו לדון הלכה למעשה אע"פ אינך רשאי לומר קבלו דעתי כך נלע"ד:
כל המקיים את התורה: ביד בספ"ג דהלכות ת"ת. ועי' על פי' משנה זו בדרשיותיו של הר"ר ר' משה אלשיך ז"ל בפ' בהר סיני דף ר"ה ובפ' עקב ד' רע"א ובספר משלי דף קי"ח דהיינו קי"ו:
הוי ממעט בעסק: ביד שם פ"ג סי' ח':
ואם בטלת מן התורה: פי' בספר חן טוב פ' בלק דף רמ"ה ע"ד ירצה אם יבטל אדם מן התורה יביא עליו אויבים שיבטלוהו מן התורה על כרחו שלא בטובתו כן למדת הטובה גם כי יתנו בגוים וכו' ויחלו מעט ממשא מלך ושרים יקלו עליו משא הגלות כדי שלא יתבטל מלמוד התורה וכן אמר התנא כל המקבל עליו עול תורה מעבירים ממנו עול מלכות וכו' כדי שלא יתבטל מהתורה וכל הפורק ממנו עול תורה נותנין עליו עול מלכות כדי שיתבטל יותר. ע"כ. ומצאתי שכתב הר"ר יהוסף ז"ל אם בטלת מן התורה יש לי בטלים ואם עמלת בתורה יש לי וכו' כן מצאתי בקצת ספרים ונ"ל שהיא הגירסא הנכונה כי כן דרך החכמים לדבר הדברים כאלו נאמרו מפי הקב"ה וכך יש במס' סנהדרין פ' עשירי א"ר שמעון אם אתה עושה דין בעיר הנדחת מעלה אני עליך כאלו אתה מעלה עולה כליל לפני. ע"כ:
פרקליט: ומצאתי שכתב הר"מ דילונזאנו ז"ל ה"ג פַרָקלִיט ומלה יונית היא רוגדור בלע"ז:
כל כנסיה שהיא לשם שמים כו': ע' בתוי"ט. אמנם הר"ר יהוסף ז"ל [גרס] כל כניסה שהיא לשם מצוה סופה להתקיים ושאינה לשם מצוה וכו' ואמר שכן הוא ברוב הספרים:
ר"א בן שמוע כו' חביב עליך כשלך: עי' בתי"ט וגם הרב מקוצי גריס ככבוד חברך וגם הר"ר יהוסף אשכנזי ז"ל הגיה ככבוד חברך וגם מחק מלות בן שמוע. ואיתה להאי בבא דיהי כבוד וכו' ומורא רבך וכו' ביד הלכות ת"ת רפ"ה וסימן י"ב ובטור יו"ד סימן רמ"ב. ובס' הפרפראות ריש פ' נצבים לפני ה' אלהיכם ראשיכם מקיש ראשיכם לאלהיכם לומר מורא רבך כמורא שמים עד כאן:
ר' יהודה אומר הוי זהיר וכו': סוף פרק אלו מציאות יליף לה ר' יהודה בר' אלעאי מקרא דכתיב הגד לעמי פשעם ולבית יעקב חטאתם הגד לעמי פשעם אלו תלמידי חכמים ששגגות נעשות להם כזדונות וזהו עמי המיוחד לי דהיינו ת"ח את חטאתם אני קורא פשע שהיה להם לתת לב בטעמי משנתם שיבררו להם על העיקר ולא יורו הלכה מתוך משנה שאינה עיקר ולבית יעקב דהיינו שאר העם חטאתם דאפילו פשע שלהם אנו קורא חטאת שזדונות נעשות להם כשגגות. וכתוב בספר חן טוב פ' כי תצא דף רצ"א ע"ב שמלבד פשוטן של דברים דהיינו משום שאם קרא בתורה ידע איסור הדבר ופורש גם אם קרא ולמד היה יצה"ר מת מכח תורה א"כ מי גרם לו לבא לידי שוגג זה מה שלא למד שע"י התורה היצה"ר מת ע"ש. גם בפ' וזאת הברכה דף ס"ט ע"ב פי' שאם היה קורא בתורה היה ניצול מעון ולא היה בא לידי שגגת התחלף לו חלב בשומן כמש"ר ז"ל שהיו מכריזין ברקיע הזהרו בר"מ ובתורתו ע"כ:
עולה על גביהן: הרי"א ז"ל מחק מלת עולה:
ר' נהוראי אומר הוי גולה וכו': שבת סוף פ' חבית. ובספר הפרפראות בפ' ואתחנן ואת גולן וסמיך ליה וזאת התורה רמז הוי גולה למקום תורה ע"כ:
ואל תאמר שהיא תבא אחרי: כן הגיה הר"ר יהיסף ז"ל וכתב ס"א אצלי ע"כ:
הוי מקדים בשלום וכו': נ"א שלום לכל אדם וביד בהלכות דעות פ"ח סימן ז':
והוי זנב וכו': בבלי וירושלמי פ' אחד דיני ממונות. וכתב הר"ר מנחם דילונזאנו ז"ל וז"ל ואל תהי ראש לשועלים המאירי מסיים בה שנאמר הולך את חכמים יחכם ורועה כסילים ירוע ע"כ:
פרוזדור: בדלית הגיהו הר"ר יהוסף ז"ל וכתב כן מצאתי:
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
אל תרצה את חברך וכו': ביד הל' דעות פ"ה סימן זיין:
ואל תשתדל: בערוך ס"א תשתדר בריש במקום הלמד ודומה לזה כתבתי לעיל בפ' שני סימן ה' בשם רד"ק והרמב"ן ז"ל:
שמואל הקטן: ירושלמי פ' עגלה ערופה דף כ"ד ע"ב למה נקרא שמו קטן שהיה מקטין עצמו ויש אומרים לפי שמעט היה קטן משמואל הרמתי והר"ר יהוסף ז"ל מחק ממלת פן יראה וכו' וכתב על מה שפירש רעז"ל פסוק הוא במשלי וכו' כתב פי' זה מגומגם כי לא אמר היה אומר ונ"ל דקאי אהא דקאמר לעיל ואל תשתדל לראותו בשעת קלקלתו על זה קאמר שמואל הקטן אומר על לשון זה בנפול אויבך אל תשמח ע"כ:
אלישע בן אבויה אומר: מצאתי כתוב בפי' ספר קהלת שחבר החכם השלם הר"ר משה גלנטי נ"ע על פסוק טוב אחרית דבר וז"ל בא וראה כמה איכא בין ת"ח שסרח לעם הארץ שכששמע אלישע אחר מטלפי הסוס שר' מאיר הגיע עד תחום שבת לא רצה שיחטא על ידו. וראיתי כתוב בספרי הגאונים שבשכר זה זכה שיזכר שמו בפרקי אבות אלישע בן אבויה נקוב שמו אצל חסידי עולם ואין הקב"ה מקפח שכר כל בריה ע"כ:
רבי אומר אל תסתכל וכו': רי"א ז"ל גריס ר' מאיר:
ר' אלעזר הקפר: בלתי יו"ד:
הקנאה וכו': ביד הל' דעות פרק שני סי' זיין. ועיין על כל דברי ר' אלעזר הקפר עד סוף פירקין בדרשיותיו של הרב הגדול הר"ר משה אלשיך ז"ל בפ' בהר סיני דף ר"ב:
והמתים לחיות: כך הגיה הרי"א ז"ל ע"פ רוב הספרים:
מקח שוחד: ע' תוי"ט וה"נ אשכחן בנחמיה יו"ד המביאים את המִקחות וכל שבר המם בחירק כמו שכתב רד"ק ז"ל בשרש לקח וכן בדברי רז"ל מקח וממכר:
שהשאול בית מנוס: במאירי ורי"א שיש בשאול והר"ר יהוסף ז"ל הגיה שבשאול וכתב כן הגרסא ברוב הספרים וכן נ"ל עיקר ופירוש שבשאול יש מקום לברוח ולנוס כדי להנצל מדין של גיהנם ע"כ. גם הגיה בריש מתני' שהוא היוצר ומחק מלות אל הוא גם מחק מלות ברוך הוא דבריש מתניתין ומלת הקדוש דבסוף מתניתין:
שעל כרחך אתה נוצר ועל כרחך אתה נולד ועל כרחך אתה חי ועל כרחך וכו': כצ"ל: