משנה אבות ד ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת אבות · פרק ד · משנה ח | >>

הוא היה אומר, אל תהי דן יחידי, שאין דן יחידי אלא אחד.

ואל תאמר קבלו דעתי, שהן רשאין ולא אתה.

משנה מנוקדת

הוּא הָיָה אוֹמֵר:

אַל תְּהִי דָּן יְחִידִי,
שֶׁאֵין דָּן יְחִידִי אֶלָּא אֶחָד.
וְאַל תֹּאמַר קַבְּלוּ דַּעְתִּי,
שֶׁהֵן רַשָּׁאִין וְלֹא אָתָּה:

נוסח הרמב"ם

הוא היה אומר:

אל תהי דן יחידי,
שאין דן יחידי - אלא אחד.
ואל תאמר קבלו דעתי,
שהן רשאין - ולא אתה.

פירוש הרמב"ם

התורה התירה לאיש מומחה לרבים לדון יחידי, כמו שבארנו בסנהדרין. אבל זהו דבר תורה, והזהיר הנה ממנו קצת על צד המוסר, ולא על צד האיסור.

ואמר, כשיחלוקו עליך חבריך בדעת מן הדעות, לא תכריחם לקבל סברתך, מפני שהם מכירים אם יש להם לקבלה, ואינו ברשותך להכריחם לקבל את דעתך:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

אל תהי דן יחידי - אע"פ שיחיד מומחה יכול לדון, מדרכי החסידות הוא שאפילו מומחה לא יהי דן יחידי. ודוקא כשלא קבלוהו בעלי הדין עליהם לדיין, אבל קבלוהו בעלי הדין עליהם, דן יחידי ואפילו מדרך חסידות כא:

שאין דן יחידי אלא אחד - הקב"ה שהוא יחיד בעולמו:

ואל תאמר - לחבריך החולקים עליו. קבלו דעתי. שאני מומחה] ובלא הצירוף שלכם הייתי יכול לדון:

שהן רשאין ולא אתה - הואיל וצירפת אותם עמך ראוי שיפסק הדין על פי הרבים:

פירוש תוספות יום טוב

אל תהי דן יחידי. פירש הר"ב אע"פ שיחיד מומחה יכול לדון כדפירש בריש פ"ג דסנהדרין [ומה שכתב הר"ב אבל קבלוהו וכו' דן יחידי אפי' מדרך חסידות ולא ידעתי טעמו דהא מ"מ מוטב שיחתך הדין ברבים ועוד שאם הם ג' לא ידע המתחייב מי שחייבו שעל כל אחד יחשוב שמא חבריו רבו עליו ומפני זה פירש [בליקוטי] מהרי"ל דמש"ה אמר שמואל [בריש סנהדרין] שנים שדנו דיניהם דין אלא שנקראו ב"ד חצוף כלומר שמחציפים פניהם ולא אכפת להו אף שהמתחייב לא יוכל לחשוב על שום אחד מהם שזיכהו אבל לשון הטור ח"מ ריש סי' י' כי ברוב משא ומתן ירד לעומקו ע"כ וסתם משא ומתן לא עם עצמו אלא עם זולתו ואין נראה לחלק לענין זה בין הדיוטות למומחה].

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(כא) (על הברטנורא) ולא ידעתי טעמו, דמ"מ מוטב שיחתך הדין ברבים. ועוד שאם הם ג' לא ידע המתחייב מי שחייבו. ועתוי"ט:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

אל תהי דן יחידי:    תוס' פ"ק דסנהדרין דף ה' ובטור חו"מ סי' ג'. ובירושלמי שם בסנהדרין ראש הפרק א"ר יהודה בן פזי אף הקב"ה אינו דן יחידי שנאמר וכל צבא השמים עומדים עליו מימינו ומשמאלו אלו מטין לכף זכות ואלו מטין לכף חובה ואע"פ שאין דן יחידי חותם יחידי שנאמר אבל אגיד לך את הרשום בכתב אמת ע"כ. וביד פ' שני דהלכות סנהדרין סי' י"א. שהן רשאין ולא אתה. אע"פ שאתה מומחה. א"נ ה"פ שהן רשאין אע"פ שהן רוב לבטל דעתם מפני דעתך אע"פ שאתה יחיד ואע"פ שאינך מומחה. ולא אתה רשאי לומר קבלו דעתי ל"מ כנגד רבים אלא אפי' כנגד יחיד ואע"פ שאינו מומחה כגון במשא ומתן של דברי חורה שאינו לדון הלכה למעשה אע"פ אינך רשאי לומר קבלו דעתי כך נלע"ד:

תפארת ישראל

יכין

הוא היה אומר אל תהי דן יחידי:    אף שהוא יחיד מומחה שהוקבע מהצבור, דרשאי לדון יחידי [כסנהדרין ד"ה א'], אפ"ה מדת חסידות לצרף עמו ב':

שאין דן יחידי אלא אחד:    ר"ל הקב"ה. ולא בשר ודם שלבו חלוק עליו ואפשר לטעות:

ואל תאמר קבלו דעתי:    אף שאתה גדול מהב', והוא דבר התלוי בשקול הדעת:

שהן רשאין ולא אתה:    דאחרי רבים להטות כתיב, מיהו כשמברר שטועין, רשאי לומר חבלו דעת תורה:

בועז

פירושים נוספים


מגן אבות (רשב"ץ)

דרך חיים (מהר"ל)

מדרש שמואל (אוזידא)