משנה אבות ד רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) בן זומא אומר:

איזה הוא חכם? - הלמד מכל אדם,
שנאמר: "מכל מלמדי השכלתי" (תהלים קיט צט).
איזה הוא גיבור? - הכובש את יצרו,
שנאמר: "טוב ארך אפים מגיבור" (משלי טז לב).
איזה הוא עשיר? - השמח בחלקו,
שנאמר: "יגיע כפיך כי תאכל, אשריך וטוב לך" (תהלים קכח ב),
אשריך בעולם הזה - וטוב לך לעולם הבא.
איזה הוא מכובד? - המכבד את הבריות,
שנאמר: "כי מכבדי אכבד, ובוזי יקלו" (שמואל א ב ל).


(ב) בן עזאי אומר:

הוי רץ - למצוה קלה,
וברח - מן העבירה.
שמצוה - גוררת מצוה,
ועבירה - גוררת עבירה.
ששכר מצוה - מצוה,
ושכר עבירה - עבירה.


(ג) הוא היה אומר:

אל תהי בז - לכל אדם,
ואל תהי מפליג - לכל דבר.
שאין לך אדם - שאין לו שעה,
ואין לך דבר - שאין לו מקום.


(ד) רבי לוויטס איש יבנה אומר:

מאוד, מאוד - הוי שפל רוח,
שתקוות אנוש - רימה.


רבי יוחנן בן ברוקה אומר:

כל המחלל שם שמים בסתר - נפרעין ממנו בגלוי.
אחד שוגג, ואחד מזיד - בחילול השם.


(ה) רבי ישמעאל בנו אומר:

הלמד - על מנת ללמד,
מספיקין בידו - ללמוד, וללמד.
והלמד - על מנת לעשות,
מספיקין בידו - ללמוד, וללמד, ולעשות.


רבי צדוק אומר:

לא תעשם עטרה - להתגדל בהם,
ולא קורדום - לחפור בהם.
כך היה הלל אומר: ודישתמש בתגא - חלף,
הא, כל הנהנה מדברי תורה - נטל חייו מן העולם.


(ו) רבי יוסי אומר:

כל המכבד את התורה - גופו מכובד על הבריות.
וכל המחלל את התורה - גופו מחולל על הבריות.


(ז) רבי ישמעאל בנו אומר:

החושך עצמו מן הדין -
פורק ממנו - איבה, וגזל, ושבועת שוא.
והגס לבו בהוראה - שוטה, רשע, וגס רוח.


(ח) הוא היה אומר:

אל תהי דן יחידי,
שאין דן יחידי - אלא אחד.
ואל תאמר קבלו דעתי,
שהן רשאין - ולא אתה.


(ט) רבי יונתן אומר:

כל המקיים את התורה מעוני - סופו לקיימה מעושר.
וכל המבטל את התורה מעושר - סופו לבטלה מעוני.


(י) רבי מאיר אומר:

הוי מעט עוסק - ועסוק בתורה.
ושפל רוח - בפני כל אדם.
ואם בטלת מן התורה - יש לו בטלים הרבה כנגדך.
ואם עמלת בתורה - יש לו שכר הרבה ליתן לך.


(יא) רבי אליעזר בן יעקב אומר:

העושה מצוה אחת - קנה לו פרקליט אחד.
והעובר עבירה אחת - קנה לו קטיגור אחד.
תשובה, ומעשים טובים - כתריס לפני הפורענות.


רבי יוחנן הסנדלר אומר:

כל כניסה שהיא לשם שמים - סופה להתקיים.
ושאינה לשם שמים - אין סופה להתקיים.<קטע סוף=הלכה יד/>


(יב) רבי אלעזר אומר:

יהי כבוד תלמידך, חביב עליך - ככבוד חברך,
וכבוד חברך - כמורא רבך,
ומורא רבך - כמורא שמים.


(יג) רבי יהודה אומר:

הוי זהיר בתלמוד,
ששגגת התלמוד - עולה זדון.


רבי שמעון אומר:

שלשה כתרים הן -
כתר תורה, וכתר כהונה, וכתר מלכות.
וכתר שם טוב - עולה על גביהן.


(יד) רבי נהוראי אומר:

הוי גולה - למקום תורה,
ואל תאמר - שהיא תבוא אחרי,
שחבריך - יקיימוה בידך.
"ואל בינתך, אל תשען" (משלי ג ה).


(טו) רבי ינאי אומר:

אין בידינו -
לא משלוות רשעים,
ואף לא מיסורי צדיקים.


רבי מתיה בן חרש אומר:

הוי מקדים לשלום - כל אדם.
והוי זנב - לאריות,
ואל תהי ראש - לשועלים.


(טז) רבי יעקב אומר:

העולם הזה - דומה לפרוזדוד, בפני העולם הבא.
התקן עצמך - בפרוזדוד,
כדי שתיכנס - לטרקלין.


(יז) הוא היה אומר:

יפה שעה אחת בתשובה, ומעשים טובים, בעולם הזה - כחיי העולם הבא.
יפה שעה אחת של קורת רוח, בעולם הבא - מכל חיי העולם הזה.


(יח) רבי שמעון בן אלעזר אומר:

אל תרצה את חברך - בשעת כעסו.
ואל תנחמנו - בשעה שמתו מוטל לפניו.
ואל תשאל לו - בשעת נדרו.
ואל תשתדל לראותו - בשעת קלקלתו.


(יט) שמואל הקטן אומר:

"בנפול אויבך אל תשמח" (משלי כד יז) וכו',
"חרון אפו" לא נאמר - אלא "אפו" (משלי כד יח).


(כ) אלישע בן אבא אומר:

הלמד תורה ילד, למה הוא דומה? -
לדיו כתובה - על נייר חדש.
והלמד זקן, למה הוא דומה? -
לדיו כתובה - על נייר מחוק.


רבי יוסי ברבי יהודה, איש כפר הבבלי אומר:

הלמד מן הקטנים, למה הוא דומה? -
לאוכל ענבים קהות, ושותה יין מגתו.
והלמד מן הזקנים, למה הוא דומה? -
לאוכל ענבים בשלות, ושותה יין ישן.
רבי אומר:
אל תסתכל בקנקן - אלא במה שיש בו.
יש קנקן חדש - מלא ישן,
וישן - אפילו חדש, אין בו.


(כא) רבי אליעזר הקפר אומר:

הקנאה, והתאוה, והכבוד - מוציאין את האדם מן העולם.


(כב) הוא היה אומר:

הילודים - למות,
והמתים - לחיות,
והחיים - לידון.
לידע, ולהודיע, ולהיוודע -
שהוא היוצר, והוא הבורא,
והוא המבין, והוא הדיין,
והוא עד, והוא בעל דין,
והוא עתיד לדון.
שאין לפניו -
לא עוולה, ולא שכחה,
ולא משוא פנים, ולא מקח שוחד,
שהכל - שלו.
ודע - שהכל בא לחשבון.
ואל יבטיחך יצרך - שבשאול בית מנוס.
שעל כורחך - אתה נוצר,
ועל כורחך - אתה נולד,
ועל כורחך - אתה חי,
ועל כורחך - אתה מת,
ועל כורחך - אתה עתיד ליתן דין וחשבון, לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.


הדף הראשי של משנה אבות ד