משנה אבות ד טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת אבות · פרק ד · משנה טו | >>

לחצו כאן למהדורת ויקיטקסט המבוארת

[עריכה]

רבי ינאי אומר, אין בידינו לא משלוות הרשעים ואף לא מיסורי הצדיקים.

רבי מתיא בן חרש אומר, הוי מקדים בשלום כל אדם.

והוי זנב לאריות, ואל תהי ראש לשועליםלח.

משנה מנוקדת

[עריכה]

רַבִּי יַנַּאי אוֹמֵר:

אֵין בְּיָדֵינוּ
לֹא מִשַּׁלְוַת הָרְשָׁעִים,
וְאַף לֹא מִיִּסּוּרֵי הַצַּדִּיקִים.

רַבִּי מַתְיָא בֶּן חָרָשׁ אוֹמֵר:

הֱוֵי מַקְדִּים בִּשְׁלוֹם כָּל אָדָם;
וֶהֱוֵי זָנָב לָאֲרָיוֹת,
וְאַל תְּהִי רֹאשׁ לַשּׁוּעָלִים:

נוסח הרמב"ם

רבי ינאי אומר:

אין בידינו -
לא משלוות רשעים,
ואף לא מיסורי צדיקים.


רבי מתיה בן חרש אומר:

הוי מקדים לשלום - כל אדם.
והוי זנב - לאריות,
ואל תהי ראש - לשועלים.

פירוש הרמב"ם

אמר שבהיות האדם תלמיד למי שהוא חכם ממנו, יותר טוב לו ויותר ראוי מהיותו רב לפחות ממנו, כי בעניין הראשון יוסיף ובעניין השני יחסר.

ואתה תבין ממה שבארנו בסנהדרין, שהן שמו מטעם "מעלין בקדש ולא מורידין", ראש ישיבה של עשרים ושלשה סוף של אחד ושבעים מישיבה גדולה, שראו שהם הוסיפו לו בזה מעלה:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

אין בידינו - כמו לא הוה בידיה [יבמות ק"ה ע"א]. כלומר אין הדבר הזה ידוע לנו מדוע דרך רשעים צלחה ומפני מה הצדיקים מדוכאים ביסורין לה. פירוש אחר, אין לנו בזמן הגלות לא משלוה והשקט שרגיל הקב"ה לתת לרשעים כדי לטרדן מן העוה"ב, ואף לא מן היסורים המיוחדים לצדיקים לו שהן יסורים של אהבה שאין בהן בטול תורה. כלומר יצאנו מכלל רשעים שאין לנו השלוה שיש לרשעים, ולכלל צדיקים לא הגענו, שהיסורים שלנו אינן של אהבה כיסורי הצדיקים:

הוי מקדים שלום לכל אדם - ואפילו לנכרי בשוק:

והוי זנב לאריות - לגדולים ממך לז:

ולא ראש לשועלים - לקטנים ממך:

פירוש תוספות יום טוב

לא משלות הרשעים ואף לא וכו'. פירש הר"ב אין ידוע לנו מדוע דרך רשעים צלחה ומפני מה הצדיקים כו' לא זו אף זו קתני. לא מבעיא שלות הרשעים שאין בידינו לפי שאנו יודעים שהוא רשע ורואים כי טוב לו. אלא אף זו יסורי הצדיקים שאפשר שנראה צדיק ואינו כן והיינו דתנן ואף. מד"ש בשם המפרשים. ולפירוש השני שכתב הר"ב היינו דקתני ואף דהא מלתא דפשיטא היא שאין בידינו השלוה אנחנו יגיעי הגלות. וא"ת לפירוש השני שכתב הר"ב מאי קמ"ל רבי ינאי ולמאי קאמר לה. כתב מד"ש בשם רבינו אפרים והרמ"ה ז"ל לומר שלא נתיאש שנחשב עצמנו כרשעים גמורים ושאבדה תקותנו ח"ו. ושגם אין אנו צדיקים ושכבר השלמנו מה שעלינו להשלים בתורה ובמצות.

והוי זנב לאריות וכו'. פי' הר"ב לגדולים ממך וכו' שיוסיף לו תועלת. וכך פי' הרמב"ם. ובמד"ש כתב בשם הר"ר מנחם לבית מאיר דגרסינן במתני' שנאמר (משלי י"ג) הולך את חכמים יחכם ורועה כסילים ירוע. ורבינו יונה אע"ג דל"ג ליה במשנה הביאו לראיה ופירש מלת את מורה שהוא הטפל להם. ורועה כסילים שנעשה אדון עליהם כי הרועה הוא הראש:

ואל תהי ראש לשועלים. יש לדקדק בשלמא אריות הכי נכבד הוא ומושל בכל החיות וכחו וגבורתו גדול. יצדק אל הנמשל שיתחבר לגדולים אנשי השם גבורי כח לסבול עול התורה. אבל שועלים שודאי שיש חיות פחותות מהם ולמה המשיל בהם. ומד"ש בשם הר"י לירמא שלא יתרשל מללמוד החכמה עד שיצטרך לנצח בערמות ותחבולות כגון שתשחק ותלעג על חברך ובזה יסתתמו טענותיו וכיוצא בזה ותהיה דומה לשועלים המנצחים לשאר בהמות וחיות בערמות מצד מיעוט כחם ע"כ. ול"נ שר"ל שלא יהיה ראש לשועלים כשעדיין לא הגיע להוראה שעליהם נאמר (משלי ז') רבים חללים הפילה. וידמו לשועלים לפי שאלו כשירצו לשבת בכסא למשפט. ושיקבלו העם הוראותיהם יעשו ערמות ותחבולות לגנוב דעת העם. ולכך אמר ראש לשועלים. כלומר שאפילו אתה רואה כי הרבה אשר מורים הוראות ואתה ראש וחשוב מהם אל תקנא בחטאים האלה ואני ממליץ עליהם מה שאמר שלמה המלך ע"ה (שיר ב') אחזו לנו שועלים שועלים קטנים מחבלים כרמים שהוא כרם ה' צבאות. והם קבוץ חכמים כדתנן כרם שביבנה. וכמ"ש במשנה ד' פרק ב' דעדיות. ושוב מצאתי להרמב"ם בפרק ה' מהלכות תלמוד תורה שבהעתיקו מאמרם ז"ל על רבים חללים הפילה זה תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה. מסיים עליהם אמר שלמה בחכמתו אחזו לנו שועלים שועלים קטנים מחבלים כרמים כרם ה' צבאות. והנאני שכיונתי לגדול כמוהו:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(לה) (על הברטנורא) לא זו אף זו קתני, לא מבעיא שלות רשעים שאין בידינו, לפי שאנו יודעין שהוא רשע ורואים כי טוב לו. אלא אף זה יסורי הצדיקים שאפשר שנראה צדיק ואינו כן. והיינו דתנן ואף. מד"ש. ועתוי"ט:

(לו) (על הברטנורא) וקתני ואף דהא מלתא דפשיטא היא שאין בידינו השלוה אנתנו יגיעי הגלות, ובעי ר"י בזה לומר שלא נתיאש שנחשוב עצמנו כרשעים גמורים ושאבדה תקותנו ח"ו, ושגם אין אנו צדיקים ושכבר השלמנו מה שעלינו להשלים בתורה ובמצות. מד"ש:

(לז) (על הברטנורא) שיוסיף לך תועלת. ויש גורסין, שנאמר הולך את חכמים יחכם ורועה כסילים ירוע. ואת הוא הטפל, ורועה הוא וראש:

(לח) (על המשנה) לשועלים. אף שיש חיות פתותות מהן, המשיל בהן, לפי שמי שלא הגיע להוראה המשילו שלמה המלך ע"ה לשועלים, באמרו אחזו לנו שועלים וגו' מחבלים כרמים כרם ה' צבאות. שעליהם נאמר רבים חללים הפילה. כמ"ש הר"מ. וא"א לישב בכסא למשפט ושיקובל למורה אלא ע"י תחבולות וערמות לגנוב דעת העם. לזה אמר אפילו שתראה הרבה מורי הוראות כאלה ואתה ראש וחשוב מהם, אל תקנא בחטאים האלה להיות במוהם. ועתוי"ט:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

הוי מקדים בשלום וכו':    נ"א שלום לכל אדם וביד בהלכות דעות פ"ח סימן ז':

והוי זנב וכו':    בבלי וירושלמי פ' אחד דיני ממונות. וכתב הר"ר מנחם דילונזאנו ז"ל וז"ל ואל תהי ראש לשועלים המאירי מסיים בה שנאמר הולך את חכמים יחכם ורועה כסילים ירוע ע"כ:

תפארת ישראל

יכין

רבי ינאי אומר אין בידינו:    ר"ל אין אנו יודעים [כמו לא הוה בידיה תענית י"א ב']:

ואף לא מיסורי הצדיקים:    ור"ל לא מבעייא שלות רשעים, פשיטא שלא נדע מדוע דרך רשעים צלחה, דהרי נראה שהם רשעים בפנינו. אלא אפילו יסורי צדיקים, שאפשר לומר שאין תוכו כברו, אפ"ה ח"ו לחשדו שחטא בסתר, אלא, אוקי גברא אחזקתיה, והקב"ה מנסהו מטעם נעלם. או שגרם לעצמו הצער שלא נשתמר יפה, או שיתגלגל עי"ז לו בסוף טובה בעוה"ז או בעוה"ב. וזה הפירוש נער הייתי וגם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב, דמי נתהווה זקן ולא היה נער מקודם. אלא יש אדם שכבר בנערותו הוא מקורר בתאותיו כזקן, ואם אדם כזה יאמר, שלא ראה חוסר לצדיק, לא ניתן משקל לדבריו. ויש אדם שבזקנותו הוא קל בדעת כנער ולא יתנו לב על דבריו, מדלא בחן יפה. ולכן אמר נער הייתי בילדותי כשאר אדם רך בשנים שרתיחת התאוות גברו בי אז, וכאשר זקנתי, נתבשל שכלי יפה, ואעפ"כ הן בילדותי והן בזקנותי לא ראיתי צדיק נעזב, דתמיד חשבתי או שבאמת אינו צדיק כפי הנראה, וצריך לשלם חוב נסתר, או שבאמת נעזב כפי הנראה להבטה קצרה של אדם, דלבסוף יתגלגל מזה טובה גדולה לו:

רבי מתיא בן חרש אומר הוי מקדים בשלום כל אדם:    אפילו לעכו"ם וניאינו נכבד כמוך, עכ"פ בזה תסבב שהכל יאהבוך. והרי זה ההצלחה היותר גדולה שתשיג בעה"ז:

ואל תהי ראש לשועלים:    ר"ל אף דלעניין הכבוד, תכבד לכל אדם. עכ"פ לעניין התחברות, טוב יותר שתתחבר לנכבדים אפילו להיות שפל ביניהן, משתתחבר לשפלים ולהיות נכבד ביניהם. דכבוד השפלים שפלות, ושפלת הנכבדים כבוד:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים

מגן אבות (רשב"ץ)

[עריכה]


הפירוש זה רבי ינאי הוא מתלמידי רבי' הקדוש מאחרוני התנאים והיה רבו של רבי יוחנן שהיה ראש האמוראים כמו שמצינו בפרק האשה רבה ביבמו' שאמר לו רבינו לא משנתינו היא זו וכן באלו הן הלוקין ובראשון ממציעא אמר רבי יוחנן משום ר' ינאי וכן בראשון מראש השנה ומקומות אחרים ובפרק מי שמת אמרו אם יכפור רבי יוחנן בר' אלעזר תלמידו יכפור ברבי ינאי רבו. ובפרק אע"פי יהודה בריה דרבי חייא חתניה דרבי ינאי הוה ובפ"ד נדרים יש ר' ינאי סבא בר בריה דר' ינאי רבה. וכן היא גירסת רבי' משה ז"ל ופירושה שאין אנחנו יורדים לעומק הדין בזה למה צדיק ורע לו רשע וטוב לו אף על פי שהדין דין אמת הוא אנחנו לא ירדנו לעומקו של דין למה דומה למה שאמר ירמיה צדיק אתה ה' כי אריב אליך אך משפטים אדבר אותך מדוע דרך רשעים צלחה וכן אמר אסף אך טוב לישראל אלהים לברי לבב ואני כמעט נטיו רגלי כאין שפכה אשורי כי קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה דבריהם שוין שהדין אמת וקרוב לטעות בו וכן אמר שלמה אשר יש צדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים ואמר אחר כן וגם אם יאמר האדם לדעת לא יוכל למצוא:

אף לא יסורי הצדיקים. אע"פי שהדבר יותר קשה רשעים שהרי אנו רואים רשעים בפרהסיא אף בייסורי הצדיקים גם כן קשה אע"פי שאין צדיק אשר לא יחטא וזהו לשון אף. ורבינו שלמה ז"ל כן פירש וכתב שיש אומרים שאין זה לומר שלא ידענו סוד הדבר הזה אלא לומר שהדין כן נותן שהקב"ה ברא לצדיקים שני חלקים אחד בגן עדן ואחד בגיהנם וכן לרשעים זכה נוטל חלקו וחלק חבירו בגן עדן רש לו ייסורים בעולם הזה לא זכה נוטל חלקו וחלק חבירו בגיהנם כמו שנזכר בשני מחגיגה ונותנים לו שלוה בעולם הזה כן הוא הדין ואין מסו רבידינו אלא בידו של מקום כדי שיטול זה חלק חבירו בגן עדן וזה חלק חבירו בגיהנם. ויש גורסין אין בידינו משלות הרשעים אף לא מיסורי הצדיקים וכן היא במשניות שלנו. ורבינו יונה ז"ל פירש אין בידינו משלות הרשעים שאין לצדיקים השקט ובטח בעולם הזה כרשעים וגם אין לנו מיסורי הצדיקים שהם יסורי' של אהבה שלא יתבטל בהם מתלמוד תורה כמו שנזכר בראשון מברכות. ירצה לומר לפי זה שהצדיקים בעולם הזה אין להם שלוה כרשעים וייסוריהם אינם של אהבה שלא יתבטלו מדברי תורה ופירוש הראשון יותר נכון וכן פירשנוהו בספר אוהב משפט. ובאבות דרבי נתן נראה כפירוש האחרון ששם שנו רבי ינאי אומר לשלות רשעים לא נכנסנו ביסורין של צדיקים לא נגענו אין בידינו משלות הרשעים ולא מיסורי הצדיקים:

הפירוש במעילה וכן בפרק הוציאו לו ביומא אמרו שאל רבי מתיא בן חרש את רבי שמעון בן יוחאי ברומי וכן בפ' אחד דיני ממונות אמרו הלך אחר בית דין יפה אחר ר' מתיא בן חרש ברומי שהיה בית דין יפה ובפרק יום הכפורים יש שאל רבי מתיא בן חרש לרבי אלעזר בן עזריה ברומי וגם היה חסיד גדול ולא רצה להסתכל לעול' באשת איש והשטן עובר עליו תמיד ורצה להחטיאו וכשראה כן לקח מסמרים של ברזל והעבירם באש וסימא את עיניו והקב"ה שלח לו רפאל ורפאהו אחר שהבטיחו שלא ישלוט בו יצר הרע כמו שנזכר בתנחומא פרשת חקת ואמר שיקדים שלום לכל אדם ואפי קטן ממנו ובזה יהיה טוב לבריות וכן היה משתבח רבן יוחנן מעולם לא הקדימני אדם בשלום ואפי' עכו"ם בשוק בפרק היה קורא. ושיהא זנב לחכמים הגדולים ממנו ולא יהיה ראש לקטנים ממנו אם ימצא גדולים ממנו וכן אמר שלמה המלך ע"ה הולך את חכמים יחכם ורועה כסילים ירוע כי ההולך את חכמים גדולים ממנו כל יום יוסיף דעת ותבונה ומי שהוא ראש ורועה ומתחבר לכסילים מלשון רעך ורע אביך כל יום יפחות מחכמתו ופתע ישבר מלשון תרועם בשבט ברזל ואמרו בסנהדרין פרק אחד דיני ממונות כי כשהיה חסר אחד מסנהדרין קטנה של עשרים ושלשה היו משלימין אותן בא' מאותן שלש שורות של חכמים שהיו יושבים לפניהם הגדול שבכולן ומושיבין אותו באחרונה וכשיאמר להם עד האידנא הוינא רישא והשתא מותיבתו לי בדנבי יאמרו לו הוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים והיו חושבין זה כי מעלין בקדש ולא מורידין כי עד עתה לא היה מסנהדרין ועתה הוא מהם וזנב ארי הוא ארי וראש שועל אינו אלא שועל מוטב שיהיה ארי ולא שועל ארי הוא גבור שבחיות ושועל הוא חלש שבחיות ולזה אמר זה המשל. וזאת המשנה דלגוה מסדורי תפילות:

דרך חיים (מהר"ל)

מדרש שמואל (אוזידא)