משנה אבות ד יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת אבות · פרק ד · משנה יט | >>


משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

שמואל הקטןמא אומר, (משלי כד) בנפל אויביך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך, פן יראה יי ורע בעיניו והשיב מעליו אפומב.

משנה מנוקדת

[עריכה]

שְׁמוּאֵל הַקָּטָן אוֹמֵר, (משלי כד,) בִּנְפֹל אוֹיִבְךָ אַל תִּשְׂמָח וּבִכָּשְׁלוֹ אַל יָגֵל לִבֶּךָ, פֶּן יִרְאֶה יְיָ וְרַע בְּעֵינָיו וְהֵשִׁיב מֵעָלָיו אַפּוֹ:

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

שמואל הקטן אומר בנפול אויבך אל תשמח . (משלי כד יז) חרון אפו לא נאמר אלא אפו (משלי כד יח).


פירוש הרמב"ם

[עריכה]

חרון אפו לא נאמר אלא אפו מלמד שמוחלין לו כל עונותיו ואע"פ ששלמה אמר בחכמתו זאת הצואה אבל זה החכם היה מוכיח בזאת המדה ומזהיר מזאת העבירה:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

בנפול אויבד אל תשמח - פסוק הוא במשלי, אלא ששמואל הקטן היה ו. גיל להוכיח בני אדם במדה זו:

פן יראה ה' ורע בעיניו - שעשיתו בלבבך כאילו הוא שלוחך למלאות תאותך:

והשיב מעליו אפו - מדלא כתיב ושב אלא והשיב, משמע יסירהו מעל אויביך וישיבהו עליך:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(מא) (על המשנה) הקטן. לפי שהיה מקטין את עצמו. א"נ שהיה [מע"ט] קטן משמואל הנב יא שגם הוא ניבא בשעת מיתתו והיה ראוי שתשרה עליו שכינה אלא שאין דורו ראוי לכך ונמצא שזה השם הוא לו לתהלה ולתפארת. ירושלמי:

(מב) (על המשנה) אפו. בהרשב"ם נראה דגרס, חרון אפו לא נאמר [שהוא חום האף לבד] אלא אפו [כלומר כל האף. כ"פ הרמ"ה] מלמד שמוחלין לו על כל עונותיו. מר"ש. וגירסא זו נראית עיקר. שעכשיו חידש לנו שמואל הדקדוק שבכתוב זה:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

שמואל הקטן. במדרש שמואל בשם ירושלמי לפי שהיה מקטין עצמו. אי נמי שהיה (מעט) קטן משמואל הנביא שאף הוא ניבא בשעת מיתתו והיה ראוי שתשרה עליו שכינה [סוטה מ"ח ע"ב]. אלא שאין דורו ראוי לכך ונמצא שזה השם הוא לו לתהלה ולתפארת:

[אויבך. הקרי הוא כן היו"ד בחיר"ק והבי"ת בשו"א אבל הכתיב הוא אויביך.

ובכשלו. הבי"ת בחיר"ק הראויה בה"א החסרה]:

והשיב מעליו אפו. בדברי )הרמב"ם נראה דגריס עוד חרון אפו לא נאמר אלא אפו מלמד שמוחלין לו על כל עונותיו הובא גם נוסחא זו בפירש"י ופי' מד"ש בשם הרב מתתיה היצהרי חרון אפו לא נאמר שהוא חום האף לבד אלא אפו כלומר כל האף. וגירסא זו נראית בעיני. שעכשיו חידש לנו שמואל הדקדוק שבכתוב הזה:



פירושים נוספים