משנה אבות ה דפוסים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משנה אבות ה: הדף הראשי * מהדורה מנוקדת * נוסח הרמב"ם * נוסח הדפוסים * ברטנורא * עיקר תוספות יום טוב

משנה א[עריכה]

בעשרה מאמרות נברא העולם. ומה תלמוד לומר, והלא במאמר אחד יכול להבראות? אלא להפרע מן הרשעים שמאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות, וליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימין את העולם שנברא בעשרה מאמרות.

משנה ב[עריכה]

עשרה דורות מאדם ועד נח, להודיע כמה ארך אפים לפניו, שכל הדורות היו מכעיסין ובאין עד שהביא עליהם את מי המבול.

עשרה דורות מנח ועד אברהם, להודיע כמה ארך אפים לפניו, שכל הדורות היו מכעיסין ובאין, עד שבא אברהם וקבל [עליו] שכר כולם.

משנה ג[עריכה]

עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו עליו השלום ועמד בכולם, להודיע כמה חבתו של אברהם אבינו עליו השלום.

משנה ד[עריכה]

עשרה נסים נעשו לאבותינו במצרים ועשרה על הים.

[עשר מכות הביא הקדוש ברוך הוא על המצריים במצרים ועשר על הים].

עשרה נסיונות נסו אבותינו את המקום ברוך הוא במדבר, שנאמר (במדבר יד, כב), וינסו אותי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי.

משנה ה[עריכה]

עשרה נסים נעשו לאבותינו בבית המקדש:

  1. לא הפילה אשה מריח בשר הקדש,
  2. ולא הסריח בשר הקדש מעולם,
  3. ולא נראה זבוב בבית המטבחים,
  4. ולא ארע קרי לכהן גדול ביום הכפורים,
  5. ולא כבו גשמים אש של עצי המערכה,
  6. ולא נצחה הרוח את עמוד העשן,
  7. ולא נמצא פסול בעומר ובשתי הלחם ובלחם הפנים,
  8. עומדים צפופים ומשתחוים רווחים,
  9. ולא הזיק נחש ועקרב בירושלים מעולם,
  10. ולא אמר אדם לחברו צר לי המקום שאלין בירושלים.

משנה ו[עריכה]

עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות, ואלו הן:

  1. פי הארץ,
  2. ופי הבאר,
  3. ופי האתון,
  4. והקשת,
  5. והמן,
  6. והמטה,
  7. והשמיר,
  8. והכתב,
  9. והמכתב,
  10. והלוחות.

ויש אומרים, אף

המזיקין,
וקבורתו של משה,
ואילו של אברהם אבינו.

ויש אומרים, אף

צבת בצבת עשויה.

משנה ז[עריכה]

שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם:

  1. אינו מדבר בפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה ובמנין,
  2. ואינו נכנס לתוך דברי חבירו,
  3. ואינו נבהל להשיב,
  4. שואל כענין ומשיב כהלכה,
  5. ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון,
  6. ועל מה שלא שמע, אומר לא שמעתי,
  7. ומודה על האמת.

וחלופיהן בגולם.

משנה ח[עריכה]

שבעה מיני פורעניות באין לעולם על שבעה גופי עבירה:
1. מקצתן מעשרין ומקצתן אינן מעשרין — רעב של בצורת באה: מקצתן רעבים ומקצתן שבעים.
2. גמרו שלא לעשר — רעב של מהומה ושל בצורת באה.
3. ושלא ליטול את החלה — רעב של כליה באה.
4. דבר בא לעולם על מיתות האמורות בתורה שלא נמסרו לבית דין, ועל פירות שביעית.
5. חרב באה לעולם על ענוי הדין, ועל עיוות הדין, ועל המורים בתורה שלא כהלכה.

משנה ט[עריכה]

6. חיה רעה באה לעולם על שבועת שווא, ועל חילול השם.
7. גלות באה לעולם על עובדי עבודה זרה, ועל גילוי עריות, ועל שפיכות דמים, ועל השמטת הארץ.

בארבעה פרקים הדבר מתרבה: ברביעית, ובשביעית, ובמוצאי שביעית, ובמוצאי החג שבכל שנה ושנה:

  1. ברביעית — מפני מעשר עני שבשלישית.
  2. בשביעית — מפני מעשר עני שבששית.
  3. ובמוצאי שביעית — מפני פירות שביעית.
  4. ובמוצאי החג שבכל שנה ושנה — מפני גזל מתנות עניים.

משנה י[עריכה]

ארבע מדות באדם:

  1. האומר שלי שלי ושלך שלך, זו מדה בינונית. ויש אומרים, זו מדת סדום.
  2. שלי שלך ושלך שלי, עם הארץ.
  3. שלי שלך ושלך שלך, חסיד.
  4. שלי שלי ושלך שלי, רשע.

משנה יא[עריכה]

ארבע מדות בדעות:

  1. נוח לכעוס ונוח לרצות, יצא שכרו בהפסדו.
  2. קשה לכעוס וקשה לרצות, יצא הפסדו בשכרו.
  3. קשה לכעוס ונוח לרצות, חסיד.
  4. נוח לכעוס וקשה לרצות, רשע.

משנה יב[עריכה]

ארבע מדות בתלמידים:

  1. מהר לשמוע ומהר לאבד, יצא שכרו בהפסדו.
  2. קשה לשמוע וקשה לאבד, יצא הפסדו בשכרו.
  3. מהר לשמוע וקשה לאבד, חכם.
  4. קשה לשמוע ומהר לאבד, זה חלק רע.

משנה יג[עריכה]

ארבע מדות בנותני צדקה:

  1. הרוצה שיתן ולא יתנו אחרים, עינו רעה בשל אחרים.
  2. יתנו אחרים והוא לא יתן, עינו רעה בשלו.
  3. יתן ויתנו אחרים, חסיד.
  4. לא יתן ולא יתנו אחרים, רשע.

משנה יד[עריכה]

ארבע מדות בהולכי לבית המדרש:

  1. הולך ואינו עושה, שכר הליכה בידו.
  2. עושה ואינו הולך, שכר מעשה בידו.
  3. הולך ועושה, חסיד.
  4. לא הולך ולא עושה, רשע.

משנה טו[עריכה]

ארבע מדות ביושבים לפני חכמים: ספוג, ומשפך, משמרת, ונפה.

  1. ספוג, שהוא סופג את הכל.
  2. משפך, שמכניס בזו ומוציא בזו.
  3. משמרת, שמוציאה את היין וקולטת את השמרים.
  4. ונפה, שמוציאה את הקמח וקולטת את הסולת.

משנה טז[עריכה]

כל אהבה שהיא תלויה בדבר, בטל דבר, בטלה אהבה.

ושאינה תלויה בדבר, אינה בטלה לעולם.

איזו היא אהבה התלויה בדבר, זו אהבת אמנון ותמר.

ושאינה תלויה בדבר, זו אהבת דוד ויהונתן.

משנה יז[עריכה]

כל מחלוקת שהיא לשם שמים, סופה להתקיים.

ושאינה לשם שמים, אין סופה להתקיים.

איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים, זו מחלוקת הלל ושמאי.

ושאינה לשם שמים, זו מחלוקת קרח וכל עדתו.

משנה יח[עריכה]

כל המזכה את הרבים, אין חטא בא על ידו.

וכל המחטיא את הרבים, אין מספיקין בידו לעשות תשובה.

משה זכה וזיכה את הרבים, זכות הרבים תלוי בו, שנאמר (דברים לג), צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל.

ירבעם חטא והחטיא את הרבים, חטא הרבים תלוי בו, שנאמר (מלכים א טו), על חטאות ירבעם [בן נבט] אשר חטא ואשר החטיא את ישראל.

משנה יט[עריכה]

כל מי שיש בידו שלשה דברים הללו, מתלמידיו של אברהם אבינו.

ושלשה דברים אחרים, מתלמידיו של בלעם הרשע.

עין טובה, ורוח נמוכה, ונפש שפלה, מתלמידיו של אברהם אבינו.

עין רעה, ורוח גבוהה, ונפש רחבה, מתלמידיו של בלעם הרשע.

מה בין תלמידיו של אברהם אבינו לתלמידיו של בלעם הרשע.

תלמידיו של אברהם אבינו, אוכלין בעולם הזה ונוחלין בעולם הבא, שנאמר (משלי ח), להנחיל אוהבי יש, ואוצרתיהם אמלא.

אבל תלמידיו של בלעם הרשע יורשין גיהנם ויורדין לבאר שחת, שנאמר (תהלים נה), ואתה אלהים תורידם לבאר שחת, אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם, ואני אבטח בך.

משנה כ[עריכה]

יהודה בן תימא אומר, הוי עז כנמר, וקל כנשר, ורץ כצבי, וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים.

הוא היה אומר, עז פנים לגיהנם, ובשת פנים לגן עדן.

יהי רצון מלפניך ה' אלקינו שתבנה עירך במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך.

משנה כא[עריכה]

הוא היה אומר, בן חמש שנים למקרא, בן עשר למשנה, בן שלש עשרה למצות, בן חמש עשרה לתלמוד, בן שמונה עשרה לחופה, בן עשרים לרדוף, בן שלשים לכח, בן ארבעים לבינה, בן חמשים לעצה, בן ששים לזקנה, בן שבעים לשיבה, בן שמונים לגבורה, בן תשעים לשוח, בן מאה כאילו מת ועבר ובטל מן העולם.

משנה כב[עריכה]

בן בג בג אומר, הפך בה והפך בה, דכולה בה.

ובה תחזי, וסיב ובלה בה, ומינה לא תזוע, שאין לך מדה טובה הימנה.

משנה כג[עריכה]

בן הא הא אומר, לפום צערא אגרא.

משנה אבות ה: הדף הראשי * מהדורה מנוקדת * נוסח הרמב"ם * נוסח הדפוסים * ברטנורא * עיקר תוספות יום טוב