משנה אבות ג דפוסים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

משנה אבות ג: הדף הראשי * מהדורה מנוקדת * נוסח הרמב"ם * נוסח הדפוסים * ברטנורא * עיקר תוספות יום טוב

משנה א[עריכה]

עקביא בן מהללאל אומר, הסתכל בשלשה דברים ואין אתה בא לידי עברה.

דע, מאין באת, ולאן אתה הולך, ולפני מי אתה עתיד לתן דין וחשבון.

מאין באת, מטפה סרוחה, ולאן אתה הולך, למקום עפר רמה ותולעה.

ולפני מי אתה עתיד לתן דין וחשבון, לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.

משנה ב[עריכה]

רבי חנינא סגן הכהנים אומר, הוי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה, איש את רעהו חיים בלעו.

רבי חנניא בן תרדיון אומר, שנים שיושבין ואין ביניהן דברי תורה, הרי זה מושב לצים, שנאמר (תהלים א), ובמושב לצים לא ישב.

אבל שנים שיושבין ויש ביניהם דברי תורה, שכינה שרויה ביניהם, שנאמר (מלאכי ג), אז נדברו יראי יי איש אל רעהו ויקשב יי וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי יי ולחשבי שמו.

אין לי אלא שנים.

מנין שאפלו אחד שיושב ועוסק בתורה, שהקדוש ברוך הוא קובע לו שכר, שנאמר (איכה ג), ישב בדד וידם כי נטל עליו.

משנה ג[עריכה]

רבי שמעון אומר, שלשה שאכלו על שלחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה, כאלו אכלו מזבחי מתים, שנאמר (ישעיה כח), כי כל שלחנות מלאו קיא צאה בלי מקום.

אבל שלשה שאכלו על שלחן אחד ואמרו עליו דברי תורה, כאלו אכלו משלחנו של מקום ברוך הוא, שנאמר (יחזקאל מא), וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה'.

משנה ד[עריכה]

רבי חנינא בן חכינאי אומר, הנעור בלילה והמהלך בדרך יחידי והמפנה לבו לבטלה, הרי זה מתחיב בנפשו.

משנה ה[עריכה]

רבי נחוניא בן הקנה אומר, כל המקבל עליו על תורה, מעבירין ממנו על מלכות ועל דרך ארץ.

וכל הפורק ממנו על תורה, נותנין עליו על מלכות ועל דרך ארץ.

משנה ו[עריכה]

רבי חלפתא בן דוסא איש כפר חנניה אומר, עשרה שיושבין ועוסקין בתורה, שכינה שרויה ביניהם, שנאמר (תהלים פב), אלהים נצב בעדת אל.

ומנין אפלו חמשה, שנאמר (עמוס ט), ואגדתו על ארץ יסדה.

ומנין אפלו שלשה, שנאמר (תהלים פב), בקרב אלהים ישפט.

ומנין אפלו שנים, שנאמר (מלאכי ג), אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע וגו'.

ומנין אפלו אחד, שנאמר (שמות כ), בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך.

משנה ז[עריכה]

רבי אלעזר איש ברתותא אומר, תן לו משלו, שאתה ושלך שלו.

וכן בדוד הוא אומר (דברי הימים א כט) כי ממך הכל ומידך נתנו לך.

רבי שמעון אומר, המהלך בדרך ושונה ומפסיק ממשנתו ואומר, מה נאה אילן זה ומה נאה ניר זה, מעלה עליו הכתוב כאלו מתחיב בנפשו.

משנה ח[עריכה]

רבי דוסתאי ברבי ינאי משום רבי מאיר אומר, כל השוכח דבר אחד ממשנתו, מעלה עליו הכתוב כאלו מתחיב בנפשו, שנאמר (דברים ד), רק השמר לך ושמר נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך.

יכול אפלו תקפה עליו משנתו, תלמוד לומר (שם) ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך, הא אינו מתחיב בנפשו עד שישב ויסירם מלבו.

משנה ט[עריכה]

רבי חנינא בן דוסא אומר, כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו, חכמתו מתקימת.

וכל שחכמתו קודמת ליראת חטאו, אין חכמתו מתקימת.

הוא היה אומר, כל שמעשיו מרבין מחכמתו, חכמתו מתקימת.

וכל שחכמתו מרבה ממעשיו, אין חכמתו מתקימת.

משנה י[עריכה]

הוא היה אומר, כל שרוח הבריות נוחה הימנו, רוח המקום נוחה הימנו.

וכל שאין רוח הבריות נוחה הימנו, אין רוח המקום נוחה הימנו.

רבי דוסא בן הרכינס אומר, שנה של שחרית, ויין של צהרים, ושיחת הילדים, וישיבת בתי כנסיות של עמי הארץ, מוציאין את האדם מן העולם.

משנה יא[עריכה]

רבי אלעזר המודעי אומר, המחלל את הקדשים, והמבזה את המועדות, והמלבין פני חברו ברבים, והמפר בריתו של אברהם אבינו עליו השלום, והמגלה פנים בתורה שלא כהלכה, אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים, אין לו חלק לעולם הבא.

משנה יב[עריכה]

רבי ישמעאל אומר, הוי קל לראש ונוח לתשחרת, והוי מקבל את כל האדם בשמחה.

משנה יג[עריכה]

רבי עקיבא אומר, שחוק וקלות ראש, מרגילין‏[1] לערוה.

מסורת, סיג לתורה.

מעשרות, סיג לעשר.

נדרים, סיג לפרישות.

סיג לחכמה, שתיקה.

  1. ^ בחלק מכתה"י ובמחז"ו: את האדם


משנה יד[עריכה]

הוא היה אומר, חביב אדם שנברא בצלם.

חבה יתרה נודעת לו שנברא בצלם, שנאמר (בראשית ט), כי בצלם אלהים עשה את האדם.

חביבין ישראל שנקראו בנים למקום.

חבה יתרה נודעת להם שנקראו בנים למקום, שנאמר (דברים יד), בנים אתם לה' אלהיכם.

חביבין ישראל, שנתן להם כלי חמדה.

חבה יתרה נודעת להם שנתן להם כלי חמדה שבו נברא העולם, שנאמר (משלי ד), כי לקח טוב נתתי לכם, תורתי אל תעזבו.

משנה טו[עריכה]

הכל צפוי, והרשות נתונה, ובטוב העולם נדון.

והכל לפי רב המעשה.

משנה טז[עריכה]

הוא היה אומר, הכל נתון בערבון, ומצודה פרוסה על כל החיים.

החנות פתוחה, והחנוני מקיף, והפנקס פתוח, והיד כותבת, וכל הרוצה ללוות יבוא וילוה, והגבאים מחזירים תדיר בכל יום, ונפרעין מן האדם מדעתו ושלא מדעתו, ויש להם על מה שיסמוכו, והדין דין אמת, והכל מתקן לסעודה.

משנה יז[עריכה]

רבי אלעזר בן עזריה אומר:

אם אין תורה, אין דרך ארץ.

אם אין דרך ארץ, אין תורה.

אם אין חכמה, אין יראה.

אם אין יראה, אין חכמה.

אם אין בינה, אין דעת.

אם אין דעת, אין בינה.

אם אין קמח, אין תורה.

אם אין תורה, אין קמח.

הוא היה אומר, כל שחכמתו מרבה ממעשיו, למה הוא דומה, לאילן שענפיו מרבין ושרשיו מעטין, והרוח באה ועוקרתו והופכתו על פניו, שנאמר (ירמיה יז), והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבוא טוב ושכן חררים במדבר ארץ מלחה ולא תשב.

אבל כל שמעשיו מרבין מחכמתו, למה הוא דומה, לאילן שענפיו מעטין ושרשיו מרבין, שאפלו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזין אותו ממקומו, שנאמר (שם), והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו ולא יראה כי יבא חם, והיה עלהו רענן, ובשנת בצרת לא ידאג, ולא ימיש מעשות פרי.

משנה יח[עריכה]

רבי אליעזר בן חסמא אומר: קנין ופתחי נדה, הן הן גופי הלכות.

תקופות וגמטריאות פרפראות לחכמה.

משנה אבות ג: הדף הראשי * מהדורה מנוקדת * נוסח הרמב"ם * נוסח הדפוסים * ברטנורא * עיקר תוספות יום טוב