משנה אבות ג ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת אבות · פרק ג · משנה ה | >>

לחצו כאן למהדורת ויקיטקסט המבוארת

[עריכה]

רבי נחוניא בן הקנה אומר, כל המקבל עליו עול תורהטז, מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ.

וכל הפורק ממנו עול תורה, נותנין עליו עול מלכות ועול דרך ארץ.

משנה מנוקדת

[עריכה]

רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנֶה אוֹמֵר:

כָּל הַמְּקַבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה,
מַעֲבִירִין מִמֶּנּוּ עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ ;
וְכָל הַפּוֹרֵק מִמֶּנּוּ עֹל תּוֹרָה,
נוֹתְנִין עָלָיו עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ.

נוסח הרמב"ם

רבי נחוניה בן הקנה אומר:

כל המקבל עליו עול תורה -
מעבירין ממנו - עול מלכות, ועול דרך ארץ.
וכל הפורק ממנו עול תורה -
נותנין עליו - עול מלכות, ועול דרך ארץ.

פירוש הרמב"ם

עול תורה - התמדת הקריאה.

ועול מלכות - טורח המלך וחיילותיו.

ועול דרך ארץ - טורח הזמן.

אמר כי בשכר לקחו עול התורה יצילהו השם יתברך, ויקל מעליו טורח הזמן.

ואמרו פורק עול תורה - שאומר אין תורה מן השמים ואיני סובלה. ואמרו "חרות על הלוחות, חירות על הלוחות", רצה לומר החירות מתולדות הזמן וענייני המלכים, למי שמקבל ועושה מה שנכתב על הלוחות:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

עול מלכות - משא מלך ושרים:

דרך ארץ - עמל וטורח הפרנסה, לפי שמלאכתו מתברכת:

הפורק ממנו עול תורה - האומר קשה עולה של תורה ואיני יכול לסובלה יז:

פירוש תוספות יום טוב

עול תורה. התמדת הקריאה. הרמב"ם:

מעבירין ממנו וכו'. לשון הרמב"ם ואמרו חרות על הלוחות. חירות על הלוחות ר"ל החירות מתולדות הזמן. ועניני המלכים. למי שמקבל ועושה מה שנכתב על הלוחות. ע"כ. וכתב במדרש שמואל בשם הרב מתתיה היצהרי שהרמב"ם גורס שנאמר (שמות ל"ב) חרות על הלוחות קרי חירות ע"כ. ונמצא לשון זה בברייתא דשנו חכמים.

וכל הפורק ממנו עול תורה. פירש הר"ב האומר קשה עולה של תורה ואיני יכול לסובלה ולאו דמתחייב בנפשו דלעיל במפנה חמור מנותנין [עליו] עול דהכא בפורק דודאי דליתא אלא דמתחייב בנפשו דאמרן היינו אם יפגעו בו לסטים או מזיקים מתחייב בנפשו. ודמו היה נדרש מעצמו. כמו ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש (בראשית ט') כדפירש"י שם אבל אפשר שלא יארעו כל רע. אבל הכא נותנין עול וכו' ולא יוכל מלט ) משא עולים הללו. נראה לי:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(טז) (על המשנה) עול תורה. התמדת הקריאה. הר"מ:

(יז) (על הברטנורא) ולאו דמתחייב בנפשו דלעיל במפנה, חמור מנותנין עליו עול דהכא בפורק. דודאי ליתא. אלא דמתחייב דאמרן היינו אם יפגעו בו לסטים או מזיקים מתחייב בנפשו, ודמו היה נדרש מעצמו, אבל אפשר שלא יארעו כל רע. אבל הכא נותנין כו' ולא יוכל מלט. נ"ל:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

כל המקבל כו':    עי' בפירקין דלקמן ריש סי' יו"ד:

תפארת ישראל

יכין

רבי נחוניא בן הקנה אומר כל המקבל עליו עול תורה:    מיירי אף כשפטור מדינא, מדאנוס בעול מלכות לעבוד אדונו, או בעול ד"א לפרנס בני ביתו:

מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ:    מדעביד שלא כדרך הטבע ומסר נפשיה אמצוה, מתעביד ליה ניסא שלא כדרך הטבע [כתענית ד"כ א']:

וכל הפורק ממנו עול תורה:    שאינו טרוד בכל הנ"ל וא"כ מוטל עליו עול תורה, והוא פורקו:

נותנין עליו עול מלכות ועול דרך ארץ:    עד שאפילו שכשירצה ללמוד לא יהיה לו פנאי, כעבד ששופך לו רבו קיתון על פניו ואומר אי אפשי בשמושך [כסוכה כ"ח ב']. מיהו כשאינו נותן על עצמו עול תורה ואינו פורקו, רק שכשיש לו פנאי ללמוד, אז לומד, משלמין לו מדה כנגד מדה שלא בטלה [כסוטה ד"ח ב'], ואין פורקין ואין נותנין עליו שאר מיני עול, רק כדרך הטבע:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים

מגן אבות (רשב"ץ)

[עריכה]


הפירוש רבי נחוניה בן הקנה הוא שחיבר מדרש ספ' הבהיר בקבלה ותלמידיו היו רבי ישמעאל ורבי עקיבא כמו שנזכר בפרקי היכלות. וכבר אמרו חכמים ז"ל בראשון מע"ז רבי יוסי אומר לא קבלו ישראל את התורה אלא כדי שלא יהא מלאך המות ואומה ולשון שולטת בהם שנא' אני אמרתי אלהים אתם ובפרק כיצד מעברין דרשו חרות על הלוחות חירות על הלוחות שהעוסק בתורה הוא בן חורין מעול מלכות וכמו שהוא מוזכר בפרק השותפין שרצו בההוא כלילא דשדו אטבריה אתו לקמיה דר' אמרו ליה ניתבו רבנן בהדן אמר להו לא אמרו ליה ערקינן אמר להו ערוקו ערוק פלגא דליוה לפלגא אתו לקמיה דרבי אמרו ליה ניתבו רבנן בהדן אמר להו לא אמרו ליה ערקינן א"ל ערוקו וערקו כולהו פש ההוא כובס שדיוה אכובס ערק כובס בטל כלילא אמר ראיתם שאין פורענות בא לעולם אלא בשביל עמי הארץ. וכן אמרו בספרי אמר משה לפני הקב"ה שני עולים אתה מטיל על בניך עול תורה ועול מלכות אמר לו אף חובב עמים כל קדושיו בידיך. ומזה הפסוק נפטרו תלמידי חכמים מעול מלכות וכן עול דרך ארץ שהוא צורכי מחייתו הוא מסתלק מהנותן עליו עול תורה להגות בו יומם ולילה וכמו שאמרו בפר' אין עומדין מתוך שחסידים הם תורתן משתמרת ומלאכתן מתברכת וכן בפ' כיצד מברכין אמרו דורות הראשונים עשו תורתן קבע ומלאכתן עראי זה וזה נתקיים בידם. ובמדרש משלי דרשו זה ממה שכתוב אולת קשורה בלב נער שבט מוסר ירחיקנה ממנו. כלומר שבט התורה ועולה ירחיק אולת ועול דרך ארץ הקשורה בלב הנער הרודף אחר אולת ועול דרך ארץ והפורק ממנו עול תורה ואומר קשה הוא עולה ואיני יכול לסובלה יהיה עונשו שיטיל עליו עול מלכות לטרוח בעבודת המלך ועול דרך ארץ שטורח בצורכי מחייתו ולשון המשנה הוא עול דרך הארץ סימן לדבר הלוים שהיו עוסקין בתורה היו פנויים מהעבוד' פרך כי האדם לא נברא אלא לעבוד שנאמר בזעת אפיך תאכל לחם וכו' אם זכה עובד האל ואם לא זכה עובד בני אדם ובאחרון מסנהדרין אמרו תנו רבנן אדם לעמל נברא שנא' כי אדם לעמל יולד. ואיני יודע אם לעמל פה או לעמל מלאכה כשהוא אומר כי אכף עליו פיהו הוי אומר לעמל פה נברא ועדיין איני יודע אם לעמל תורה אם לעמל שיחה כשהוא אומר לא ימוש ספר התורה הזה מפיך הוי אומר לעמל תורה נברא. וכתבו חכמי העכו"ם כי פרוש אחד היה נודד ללחם איה ממקום למקום ונכנס בעיר אחת ומצא בה איש עובד אלילים אמר לו למה אתה עובד לזה האליל אמר לו כדי שיספיק לי פרנסתי אמר לו הפרוש למה אתה בעורון גדול ומה כח יש בזה האליל להספיק לך פרנסתך והוא ממקומו לא ימיש אמר לו העובד ההוא ואתה למי אתה עובד אמר לו לאלהי השמים אשר כחו בכל העולם ויכול לזון בריותיו בכל מקום אמר העובד אל הפרוש ראה כי מעשיך סותרים דבריך ואם האלוה אשר אתה עובד אותו הוא בכל מקום למה יצאתה ממקומך לנוע ממקו' למקום לבקש מחייתך אז הודה לו הפרוש וחזר למקומו. ובילמדנו פרשת תזריע הביאו מעשה בכהן אחד שהיה רואה את הנגעים נתמעטה ידו בקש לצאת לחוצה לארץ קדם לאשתו ואמר לה בשביל שבני אדם רגילים לבוא אצלי לראות את נגעיהם בואי ואני מלמדך שתהא רואה את הנגעים אם ראית שערו של אדם שיבש מעין שלו תהא יודעת שלקה לפי שכל שער ושער ברא לו הקב"ה מעין בפני עצמו שהוא שותה ממנו אמרה לו ומה אם לשער ברא הק"ה מעין שתהא שותה ממנו אתה שאתה אדם וכמה שערות יש בך ובניך מתפרנסין על ידיך כל שכן שיזמין לך הקב"ה פרנסה ונמנע אותו כהן ולא יצא לחוצה לארץ. ורבינו משה ז"ל פירש פורק ממנו עול תורה שאומר אין תורה מן השמים ואיני סובלה:

דרך חיים (מהר"ל)