דרך חיים (מהר"ל)/פרק ג משנה ה
פרק ג משנה ה[עריכה]
כל המקבל עליו עול תורה וכו'. גם זה המאמר נסמך בכאן, לומר כי על ידי התורה יש לו דביקות עם השם יתברך, ומפני כך אמר המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ. יש לך לדעת כי ההנהגות אשר הם בעולם הם שלש, כי ההנהגה שצריך האדם לנהוג לפי מנהגו של עולם לחרוש ולזרוע ושאר צרכיו אשר המה צריכים לפי הנהגת סדר העולם וטבעו והאדם הוא משועבד להנהגת הטבע, ועוד יש הנהגה בלתי טבעית והיא הנהגה האנושית אשר מתחדשת מן הבחירה ועל ידי זה הנהגה הנימוסית שהיא על ידי המלכות מה שירצה ומה שלא ירצה וגוזר גזירתו על האדם והוא הנהגת הנימוס, והאדם הוא משועבד גם כן להנהגה הזאת שהוא משועבד אל המלך שעל ידו הנהגה הזאת, וההנהגה השלישית הוא הנהגה אלקית שסדר השם יתברך בעולם איך יהיה נוהג על ידי התורה שנתן השם יתברך. ובזה הנהגת העולם על שלשה דברים, הנהגה האחת מה שצריך אל הטבע, והנהגה השנית בלתי טבעית ווא כפי מה שגוזר המלך והוא הנמוס, הנהגה השלישית היא הנהגת השם יתברך בסדר אלקי למעלה מן הטבע ולמעלה מן הבחירה, עד שהם שלשה הנהגות הנהגה טבעית הנהגה נמוסית הנהגה אלקית בלתי טבעית. ואמר כאשר האדם מקבל עליו עול תורה, אז הוא עם השם יתברך ואז מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ, כי הנהגה השלישית הזאת היא הנהגה אלקית עד שהאדם עם השם יתברך ואז הוא יוצא מן עול מלכות ומן עול דרך ארץ, שאלו שניהם הם מצד עולם הזה ואשר הוא משועבד אל הש"י א"א שיהיה משועבד אל המלכות ואל הטבע. וזה אמרם גם כן בפרק קמא דע"ז (דף ה.) אמר ר' יוסי לא קבלו ישראל את התורה אלא שלא יהא מלאך המות ואומה ולשון שולטת בהן שנאמר אני אמרתי אלקים אתם ובני עליון כלכם אכן כאדם תמותון וכאחד השרים תפולו עד כאן. ומה שאמר שאין מלאך המות שולט בהן, זה הנהגת הטבע שלא יהיו מסורין תחת הטבע שמלאך המות שולט בבני אדם לפי הטבע, ואומה ולשון הוא הנהגה האנושית הבלתי טבעית. כלל הדבר אשר מקבל עליו עול תורה שהיא אלקית הוא יוצא מן גזירת הטבע ומן הגזירה הבלתי טבעית והוא אנושית, וכמו שאמרו בפרק שנו והלחות מכתב אלקים הוא חרות אל תקרי חרות אלא חירות שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה הרי הוא מתעלה וכו', הרי ביארו כי העוסק בתורה הוא מתעלה, ומפני שהוא מתעלה מדריגתו למעלה ממדריגת הטבע שהוא הנהגת העולם וכן ההנהגה האנושית הבלתי טבעית עד שהוא בן חורין מאלו שתי הממשלות אשר אמרנו:
ויש לך להבין מה שאמר שאין לך בן חורין אלא שעוסק בתורה, כי מפני שעוסק בתורה מתעלה על העולם הגשמי כי השכל מתעלה על העולם הגשמי, ומפני זה הוא בן חורין מן הנהגת העולם הטבעי ומן המלכיות, שכל מדריגתם מצד עולם הזה והעוסק בתורה הוא יוצא ממדריגת עולם הזה, ולפיכך אמר כאן שמעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ, כי אע"ג שאי אפשר לאדם בלא פרנסה וצריך הוא למלאכה כדי שיעסוק בתורה, מ"מ אין עליו עול דרך ארץ כי פרנסתו מגעת לו בקלות אשר מקבל עליו עול תורה, כי אז הוא אל השי"ת לגמרי ומתעלה מן עולם הזה. אבל אם פורק מאתו עול תורה אז הוא נוטה אל העולם הזה הגשמי כאשר מסלק מאתו עול תורה שהיא למעלה מן העולם הזה, ולכך נותנים עליו עול מלכות ועול דרך ארץ אשר הם מושלים מצד העולם הזה. וכל עוד שמסלק עצמו מן המדריגה שהיא למעלה מן הטבע ונוטה אל עולם הגשמי, מושלים עליו אלו שני דברים עול מלכות ועול דרך ארץ שהם מצד עולם הזה ודבר זה מבואר. וכאשר תבין דברי חכמה מאד, תדע איך המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ, כי בבית המקדש שלחן בצפון והשלחן הוא שלחן מלכות הוא כנגד הנהגת המלכות, ומנורה בדרום שיש בה שבע נרות הם כנגד שבעה ימי בראשית שהם שבעה ימי הטבע ודבר זה ידוע לחכמים, ואילו התורה במדריגה יותר עליונה, שאלו שנים הם בהיכל שהוא כנגד עולם הזה ואלו התורה היא בארון שהוא בבית קדש הקדשים שהוא כנגד מדריגת עולם העליון, ואלו דברים ברורים למי שמבין דברי חכמה עמוקה. ותדע כי עול מלכות ועול דרך ארץ הם שני דברים מחולקים זה כנגד זה כמו שבארנו, כי זהו הנהגת עולם הטבעי, אבל עול מלכות הנהגה שאינו לפי הטבע רק הנהגה אנושית בלבד, והתורה מתעלה על שניהם ויוצא האדם לחירות מרשותן וממדריגתן על ידי התורה ודי בזה למבינים: