מעשה אפוד (דוראן)/פרק כב
הפרק העשרים ושנים[עריכה]
כבר התבאר הסבה אשר בעבורה נקראו פּוֹעֵל והוּפְעַל והדומים להם – שלא הוזכרו פועליהם, וטעות האחרונים שחשבו כי פּוֹעֵל הוא שלא הוזכר פועלו לבנין פִּעֵל הדגש, ומה שכתבו החכם ר' יונה (הרקמה שער יד), כי הוא שלא הוזכר פועלו לפָעַל קל. והסכימו הראשונים כלם כי הוּפְעַל הוא שלא הוזכר פועלו להִפְעִיל, והביאם אל זה הה"א עליו כמו שבאה על בנין הִפְעִיל. והנכון לפי זה שיקראוהו: שלא הוזכר שם מפעילו, אחר שהוא לבנין הִפְעִיל, ומפני זה קראוהו קצת האחרונים הוּפְעַל סתם. אמנם אין הקפדה בשמות אחר שהובנו הענינים. והנה לפי מה שאני רואה, הוּפְעַל הוא שלא הוזכר פועלו לבנין הִפְעִיל ולבנין פּוֹעֵל. כי "וַאֲשֶׁר הוּרָם" (שמות כט, כז) הוא שלא הוזכר אל "וְהֵרִים הַכֹּהֵן" (ויקרא ב, ט) וכן ל"גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי" (ישעיהו א, ב), אחר ששמוש שניהם שוה כמו שהתבאר; וכן "וְהוּכַן בַּחֶסֶד" (ישעיהו טז, ה) ל"כּוֹנֵן לַמִּשְׁפָּט" (תהלים ט, ח) ול"הֵכִין לִבּוֹ" (תהלים עח, ח); וכן "אֲשֶׁר הוּנַף" (שמות כט, כז) אל "יְנֹפֵף יָדוֹ" (ישעיהו י, לב) ואל "וְהֵנִיף אַהֲרֹן" (במדבר ח, יא); וכן "וְהוּמָת וְתָלִיתָ" (דברים כא, כב) אל "תְּמוֹתֵת רָשָׁע רָעָה" (תהלים לד, כב) ואל "וּפֹתֶה תָּמִית קִנְאָה" (איוב ה, ב); וכן "וַיּוּשַׁב אֶת מֹשֶׁה" (שמות י, ח) ל"נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב" (תהלים כג, ג) ול"כֶּסֶף יָשִׁיב" (שמות כא, לד), אחר שהשמוש בכל אלה שוה כפי מה שהתבאר, וכן בכל מה שידמה לזה. והנה לפי מה שהונח מענין הנִפְעַל וההִתְפַּעֵל עם היותם בניני הפועלים, אין ראוי לבנות עליהם שלא הוזכרו פועליהם, כי הם הפועלים בעצמם ואם כן הם הפועלים גם כן והפעולים יחד נבדלים בבחינות, ומפני זה בהכרח כשיבנה עליו בנין יורה על הפעול הוא בעצמו ויורה על הפועל, ואי אפשר שלא יוזכר פועלו. אמנם החכם ר' יונה כתב בספר השרשים כי "הֻטַּמָּאָה" (דברים כד, ד) ו"הֻכַּבֵּס" (ויקרא יג, נה) ו"הָתְפָּקְדוּ" (במדבר א, מז) הם שלא הוזכר פועליהם לבנין התפעל. והאע כתב "(בספר צחות)" כי "נְגֹאֲלוּ בַדָּם" (ישעיהו נט, ג) "נוּלְּדוּ לְהָרָפָא" (דה"א כ, ח) הם שלא הוזכר פועלם לבנין נפעל. אבל אמר שם ר' יונה שזה לא יהיה כי אם מהמתפעל המתעבר, וזה אמת לפי דרכם שחשבו אפשרות ההתעברות לשני אלה. ועוד יבא הדבור עליהם כפי האמת בעצמו.
ואתן הדמיונים לאלה כפי הנמצא בכתוב. והשמוש בהם מעטי ולא ימצאו בהם כל הסוגים הנזכרים, אבל אכתוב הנמצא כפי סדורם, וראשונה לפוּעַל.
העוברים בשלמים – "שֻׁלַּח בְּרַגְלָיו" (שופטים ה, טו), "וּמֹרַק וְשֻׁטַּף" (ויקרא ו, כא) – הרי"ש לא תקבל הדגשות; "פֻּקַּדְתִּי יֶתֶר שְׁנוֹתָי" (ישעיהו לח, י); "עֻלְּפוּ שָׁכְבוּ" (ישעיהו נא, כ), "לֹא חֹרָבוּ" (שופטים טז, ז); "עֻזְּבָה עִיר" (ירמיהו מט, כה), "פִתְּחָה אָזְנֶךָ" (ישעיהו מח, ח) – החירק מקום השורק, ובאתנח – "עַל בָּנִים רֻטָּשָׁה" (הושע י, יד), "וְהִיא מֹרָטָּה" (יחזקאל כא, טז); "לֹא שֻׁכַּבְתְּ" (ירמיהו ג, ב).
שם הפעול – "וְרֶגֶל מוּעָדֶת" (משלי כה, יט); "עָלָיו עֻלְפֶּה" (יחזקאל לא, טו) – בה"א נוספת.
המקור – "גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי" (בראשית מ, טו).
העתידים – "יְרֻחַם יָתוֹם" (הושע יד, ד), "וְשֹׁמֵר אֲדֹנָיו יְכֻבָּד" (משלי כז, יח); "וְאַתֶּם תְּלֻקְּטוּ" (ישעיהו כז, יב), "תְּרָצְּחוּ כֻלְּכֶם" (תהלים סב, ד); לבן אשר – "בַּחֶבֶל תְּחֻלָּק" (עמוס ז, יז)
הדמיון לנחי הפ"א שהיא אל"ף – "וְאֻסַּף שְׁלַלְכֶם" (ישעיהו לג, ד); "אֻכְּלוּ כְּקַשׁ" (נחום א, י).
שם הפעול – "אֵינֶנּוּ אֻכָּל" (שמות ג, ב).
העתידים – "חֶרֶב תְּאֻכְּלוּ" (ישעיהו א, כ).
הדמיון לנחי הפ"א שהיא יו"ד. העוברים – "אֲשֶׁר יֻלַּד לוֹ" (בראשית לה, כו); "יֻלְּדוּ עַל בִּרְכֵּי יוֹסֵף" (בראשית נ, כג).
שמות הפעולים – "לַנַּעַר הַיּוּלָּד" (שופטים יג, ח); "כָּהֵם יוּקָשִׁים" (קהלת ט, יב).
הדמיון לנחי הלמ"ד שהיא אל"ף או ה"א. העוברים – "לֹא זוּנָּה" (יחזקאל טז, לד), "לֹא קֹרָא" (ישעיהו סה, א); "חֻלֵּיתָ כָמוֹנוּ" (ישעיהו יד, י); "כָּסּוּ הָרִים" (תהלים פ, יא); "גֻּלְּתָה הֹעֲלָתָה" (נחום ב, ח).
המקור – "אֵת כָּל עֻנּוֹתוֹ" (תהלים קלב, א).
העתידים – "וּמֹחַ עַצְמוֹתָיו יְשֻׁקֶּה" (איוב כא, כד); "וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם" (בראשית ב, א), "וַיְכֻסּוּ הֶהָרִים" (בראשית ז, כ).
הדמיון לחסרי הפ"א שהיא למ"ד או נו"ן. העוברים – "וְלֻקַּח מֵהֶם קְלָלָה" (ירמיהו כט, כב), "אַרְמוֹן נֻטָּשׁ" (ישעיהו לב, יד); "לֻקֳחָה זֹּאת" (בראשית ב, כג) – בלא דגש והקו"ף חטופה.
שם הפעול – "לֻקָּח מֵאִתָּךְ" (מ"ב ב, י).
הדמיון לחסר הפ"א ונח הלמ"ד שהן נו"ן וה"א – "וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה" (שמות ט, לא); "וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה" (שמות ט, לא).
הדמיון לכפול העי"ן והלמ"ד – "שֻׁדַּד עָר מוֹאָב" (ישעיהו טו, א); "שָׁדְּדָה נִינְוֵה" (נחום ג, ז); "חִתְּתָה קַשְּׁתוֹתָם" (ירמיהו נא, נו) – בחירק מקום שורק, כמו "לֹא פִתְּחָה" (ישעיהו מח, ח); "וְכֻתְּתוּ גוֹי בְּגוֹי" (דה"ב טו, ו).
העתידים – "לֹא יְרֻנָּן" (ישעיהו טז, י); "תְּקֻלַּל חֶלְקָתָם" (איוב כד, יח).
הדמיון לכפול הפ"א והלמ"ד ונח הלמ"ד – "הֹרָה גָבֶר" (איוב ג, ג).
הדמיון להופעל מהשלמים. העוברים – "הָכְרַת מִנְחָה" (יואל א, ט); "הָשְׁבָּרְתִּי קָדַרְתִּי" (ירמיהו ח, כא); "בֹּשׁוּ וְהָכְלְמוּ" (ירמיהו יד, ג); "וְלֹא הָכְלַמְנוּ" (ש"א כה, טו); "לֹא הֻמְלַחַתְּ" (יחזקאל טז, ד).
המקור – "וְהָמְלֵחַ לֹא הֻמְלַחַתְּ וְהָחְתֵּל" (שם); ובה"א – "רְדָה וְהָשְׁכְּבָה" (יחזקאל לב, יט).
העתידים – "כָּלִיל תָּקְטָר" (ויקרא ו, טו); "וַתֻּשְׁלְכִי אֶל פְּנֵי הַשָּׂדֶה" (יחזקאל טז, ה).
הדמיון לנחי הפ"א שהיא יו"ד. העוברים – "וְהוּרַד הַמִּשְׁכָּן" (במדבר י, יז); "וְהוּשַׁבְתֶּם לְבַדְּכֶם" (ישעיהו ה, ח).
המקור – "יוֹם הֻלֶּדֶת" (בראשית מ, כ).
העתידים – "נָהָר יוּצַק" (איוב כב, טז); "אֶל שְׁאוֹל תּוּרָד" (ישעיהו יד, טו); "לִירוּשָׁלִַם תּוּשָׁב" (ישעיהו מד, כו).
הדמיון לנחי העי"ן שהיא יו"ד או וי"ו. העוברים – "הֻקַם עָל" (ש"ב כג, א); "מַדּוּעַ הוּטֲלוּ" (ירמיהו כב, כח).
העתידים – "אֶל מַרְאָיו יֻטָל" (איוב מא, א); "בְּרִיתִי תֻפַר" (ירמיהו לג, כא); "שֶׁמֶן תּוּרַק" (שיר השירים א, ג).
הדמיון לנחי הלמ"ד שהיא ה"א. העוברים – "הָגְלָה מִירוּשָׁלַיִם" (אסתר ב, ו), "הֹעֲלָה עַל הַמִּזְבֵּחַ" (שופטים ו, כח); "כִּי הָחֳלֵיתִי" (מ"א כב, לד) – דינו הה"א בחטף או שורק והחי"ת פתוחה. "נֻסוּ הָפְנוּ" (ירמיהו מט, ח); "אֲשֶׁר הָגְלְתָה" (אסתר ב, ו), ובלא ה"א – "גֻּלְּתָה הֹעֲלָתָה" (נחום ב, ח), ובהעמדה – "גֻּלְּתָה הֹעֲלָתָה" (נחום ב, ח).
המקור – "וְהָפְדֵּה לֹא נִפְדָּתָה" (ויקרא יט, כ).
הדמיון לנחי הפ"א והלמ"ד שהן יו"ד ואל"ף – "מֵעַמִּים הוּצָאָה" (יחזקאל לח, ח).
הדמיון לנחי העי"ן והלמ"ד שהן יו"ד ואל"ף. העוברים – "וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן" (ויקרא יג, ט); "הֻבָאתָה הֵנָּה" (יחזקאל מ, ד) – בה"א; "כִּי הוּבְאוּ" (בראשית מג, יח); "הֻבָאת לָךְ" (בראשית לג, יא).
הדמיון לחסר הפ"א שהיא נו"ן ולחסר הקצוות. העוברים – "וְהֻמְּכוּ כַּכֹּל" (איוב כד, כד), אם שרשו נמך.
המקור – "הֻגֵּד הֻגַּד" (יהושע ט, כד).
העתידים – "לֹא יֻקַּם" (שמות כא, כא), "וְכִי יֻתַּן מַיִם" (ויקרא יא, לח); "כֵּן תֻּתְּכוּ" (יחזקאל כב, כב); "וַתֻּתַּשׁ בְּחֵמָה" (יחזקאל יט, יב).
הדמיון לחסר הפ"א ונח הלמ"ד שהן נו"ן וה"א. העוברים – "אֲשֶׁר הֻכָּה" (במדבר כה, יד); "אֲשֶׁר הֻכֵּיתִי" (זכריה יג, ו).
העתידים – "וַיֻּכּוּ שֹׁטְרֵי" (שמות ה, יד); "עַל מֶה תֻכּוּ" (ישעיהו א, ה).
הדמיון לכפול העי"ן והלמ"ד וחסר הפ"א. "וְיֻדַּד כְּחֶזְיוֹן לָיְלָה" (איוב כ, ח).