קטגוריה:ישעיהו לח י

<< | ספר ישעיהו • פרק ל"ח • פסוק י' | >>

מהדורת הכתיב:

אני אמרתי בדמי ימי אלכה בשערי שאול פקדתי יתר שנותי.

המהדורה המנוקדת:

אֲנִי אָמַרְתִּי בִּדְמִי יָמַי אֵלֵכָה בְּשַׁעֲרֵי שְׁאוֹל פֻּקַּדְתִּי יֶתֶר שְׁנוֹתָי.

המהדורה המוטעמת:

אֲנִ֣י אָמַ֗רְתִּי בִּדְמִ֥י יָמַ֛י אֵלֵ֖כָה בְּשַׁעֲרֵ֣י שְׁא֑וֹל פֻּקַּ֖דְתִּי יֶ֥תֶר שְׁנוֹתָֽי׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

אֲנִ֣י אֲנִ֣י - כינוי גוף, אישי, גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 589
מורפ': HPp1cs אָמַ֗רְתִּי אָמַ֗רְתִּי - פועל, קל, עבר, גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 559
מורפ': HVqp1cs בִּדְמִ֥י בִּ - מילת יחס
דְמִ֥י - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: b/1824
מורפ': HR/Ncmsc יָמַ֛י יָמַ֛ - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 3117
מורפ': HNcmpc/Sp1cs אֵלֵ֖כָה אֵלֵ֖כָה - פועל, קל, עתיד, גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 3212
מורפ': HVqi1cs בְּשַׁעֲרֵ֣י בְּ - מילת יחס
שַׁעֲרֵ֣י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך

צורת יסוד: b/8179
מורפ': HR/Ncmpc שְׁא֑וֹל שְׁא֑וֹל - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 7585
מורפ': HNp פֻּקַּ֖דְתִּי פֻּקַּ֖דְתִּי - פועל, פועל (Pu'al), עבר, גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 6485 a
מורפ': HVPp1cs יֶ֥תֶר יֶ֥תֶר - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 3499 a
מורפ': HNcmsc שְׁנוֹתָֽי שְׁנוֹתָֽ - שם עצם, נקבה, רבים, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 8141
מורפ': HNcfpc/Sp1cs׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

אֲנִ֣י מונח (משרת, דרגא 5) אָמַ֗רְתִּי רביעי (משנה, דרגא 3)

בִּדְמִ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) יָמַ֛י תביר (משנה, דרגא 3)

אֵלֵ֖כָה טפחא (מלך, דרגא 2)

בְּשַׁעֲרֵ֣י מונח (משרת, דרגא 5) שְׁא֑וֹל אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

פֻּקַּ֖דְתִּי טפחא (מלך, דרגא 2)

יֶ֥תֶר מרכא (משרת, דרגא 5) שְׁנוֹתָֽי סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

אֲנִי אָמַרְתִּי: בִּדְמִי בחצי יָמַי אֵלֵכָה בְּשַׁעֲרֵי שְׁאוֹל, פֻּקַּדְתִּי חוסרתי את יֶתֶר שְׁנוֹתָי.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"אני אמרתי בדמי ימי" - כשראיתי ימי בדמי בשממון וחרישה כמו נדמה כל עם כנען (צפניה א) כלומר כשחליתי אמרתי אלכה בשערי שאול עתה אמות לפי שעד אותו היום לא נתרפא חולה "פקדתי יתר שנותי" - כמו (במדבר לא) לא נפקד ממנו איש נחסרתי שאר שנותי ויונתן תירגם על דוכרני לטב איתוספו על שני נפקדתי לטובה ונתייתרו שנותי

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת ציון

"בדמי" - ענין כריתה וכן ער מואב נדמה (לעיל ט"ו)

"פקדתי" - ענין חסרון כמו יפקד מושבך (שמואל א כ)

מצודת דוד

"פקדתי" - חסרתי שנותי הנשארים עד מלאת השנים הקצובים לרוב בני אדם

"בדמי ימי" - בכריתת ימי אלך אל הקבר

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"אני אמרתי בדמי ימי", המליצה תצייר את הזמן, הולך ומתנענע תמיד מעת הולד האדם עד מותו, שאז ידמו הימים וישתוקו מתנועתם, והנה הזמן בעצמו הוא אפס, והוא רק תנאי השגת הדברים הנמצאים בפועל בערך השגתנו שאנו משיגים כל הדברים נקשרים עם חלק מחלקי הזמן, ועת ישיב הדבר המוחש אל האפס אז גם הזמן אפס, כי הזמן הוא רק שיעור המשך מציאות הדבר הנמצא בפעל, לא דבר נמצא באמת בפני עצמו, כמו שהתבאר בחכמת בקור השכל, עפ"ז מצייר כי האדם בעת מותו טרם נבלה ונרקב, שהגוף עדיין קיים ונמצא בפעל, ומקושר עדיין עם הזמן כל עוד שישנו במציאות, עוד ימיו קיימים רק שהם דוממים ושותקים ואינם מתנענעים, כי תנועת הימים ופעולתם לא יצוייר רק עם תנועת הנמצא הנקשר עם הזמן שהוא חיי האדם, ובמותו הגם שהיא ככל הדברים המושגים בחוש מקושר עם הזמן, מ"מ זמנו דוממת בלתי מתנענעת, עז"א כי אמרתי "שאלכה בשערי שאול עם דמי ימי", שטרם יבלני השאול המבלה הגוף (שזה ימלץ שהוא עדן הולך בשעריו ולא הגיע אל תוך השאול המבלה ומשיב אל האפס) אהיה נמצא בו עם ימי הדוממים והשובתים, אולם אחרי שאבוא אל בטן השאול והיכליו, שהיא אחרי אפיסת הגויה אז "פקדתי יתר שנותי", אז יעדר הזמן המיועד לי לגמרי וישוב אל האפס, ויחסר מחשבוני השנים האלה שהיו נחשבים בחשבון חיי, אם הייתי חי: