ביאור:שופטים ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קיצור דרך: a0705

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י - מהדורות מעומדות של התנ"ך

שופטים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא       (מהדורות נוספות של שופטים ה)


שירת דבורה
Devora by dora.jpg
ציור של גוסטב דורה. ר' דבורה הנביאה בויקיפדיה
א וַתָּשַׁר ←   (דבורה שרה ברוח הנבואה, והצטרף אליה ברק) דְּבוֹרָה וּבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם {ס}
בַּיּוֹם הַהוּא {ר} ←   ({ר} מסמנת שסוף השורה צריך להיות צמוד לקצה השמאלי של העמוד) לֵאמֹר: {ס}
ב בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת בְּיִשְׂרָאֵל, {ס}
בְּהִתְנַדֵּב ←   (כאשר התנדבו נפתלי וזבולון לצאת מלחמה) {ר} עָם - בָּרְכוּ יְהוָה! {ס}
ג שִׁמְעוּ מְלָכִים! הַאֲזִינוּ {ר} רֹזְנִים ←   (שרים)! {ס}
אָנֹכִי - לַיהוָה ←   (אשיר לה' (החזרה על המילה אָנֹכִי היא תופעה נפוצה בשירה במקרא))! אָנֹכִי אָשִׁירָה {ס}
- אֲזַמֵּר {ר} לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל! {ס}


ד יְהוָה בְּצֵאתְךָ {ר} מִשֵּׂעִיר ←   (מהר סיני, כמו בדברים לג, ב: 'יְהוָה מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ'){ס}
בְּצַעְדְּךָ מִשְּׂדֵה אֱדוֹם ←   (ארץ אדום, גם כן כינוי להר סיני){ס}
אֶרֶץ ←   (כל הארץ) {ר} רָעָשָׁה ←   (רעדה), גַּם שָׁמַיִם נָטָפוּ ←   (טיפטפו גשם), {ס}
- גַּם עָבִים ←   (עננים) נָטְפוּ {ר} מָיִם. {ס}
ה הָרִים נָזְלוּ ←   (נמסו למים) מִפְּנֵי יְהוָה, {ס}
זֶה {ר} סִינַי ←   (כמו הר סיני שבזמן מתן תורה גם כן הזדעזע: 'וַיֶּחֱרַד כָּל הָהָר מְאֹד' (שמות יט, יח))! - מִפְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. {ס}
ו בִּימֵי שַׁמְגַּר ←   (השופט שהוזכר בסוף פרק ג) בֶּן {ר} עֲנָת {ס}
- בִּימֵי יָעֵל ←   (שהרגה את סיסרא (כנראה שהיתה אישיות מפורסמת)): חָדְלוּ אֳרָחוֹת ←   (לעבור שיירות של עוברי דרכים (מפחד מהכנענים)), {ס}
וְהֹלְכֵי {ר} נְתִיבוֹת ←   (בנתיבי תחבורה, בדרכים ראשיות), ‏‏יֵלְכוּ ←   (נאלצו ללכת בגלל שודדי דרכים) אֳרָחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת ←   (בדרכים עוקפות מפותלות). {ס}
ז חָדְלוּ פְרָזוֹן ←   (הפסיקו לגור בערים פרזות, ללא חומה (מפני השודדים) וכולם עברו לגור רק בתוך הערים המבוצרות) בְּיִשְׂרָאֵל {ר} חָדֵלּוּ, {ס}
עַד שַׁקַּמְתִּי ←   (שעמדתי) דְּבוֹרָה! שַׁקַּמְתִּי אֵם ←   (אישה, שופטת) בְּיִשְׂרָאֵל. {ס}
ח יִבְחַר ←   (כאשר בחרו להם ישראל) {ר} אֱלֹהִים חֲדָשִׁים -
אָז לָחֶם ←   (קרבה המילחמה) שְׁעָרִים ←   (לשערי העיר). {ס}
מָגֵן אִם יֵרָאֶה ←   (לא יראה, לא קיים) {ר} וָרֹמַח ←   (חרב, חנית (גם לא תראה, כי ישראל לא מוכנים למילחמה)) {ס}
בְּאַרְבָּעִים אֶלֶף ←   (הלוחמים בקרב (שלפני כן לא העזו לתקוף)) בְּיִשְׂרָאֵל. {ס}


ט לִבִּי ←   (רחשי הכבוד של ליבי נתונים) {ר} לְחוֹקְקֵי ←   (למנהיגי) יִשְׂרָאֵל {ס}
הַמִּתְנַדְּבִים ←   (המוזכרים בפסוק ב) בָּעָם - בָּרְכוּ {ר} יְהוָה! {ס}
י רֹכְבֵי אֲתֹנוֹת ←   (על נקבה של חמור) צְחֹרוֹת ←   (אתונות לבנות היו נחשבות לכלי תחבורה של אנשים מכובדים) {ס}
יֹשְׁבֵי {ר} עַל מִדִּין ←   (באוהל על בגדים שפרשו על האדמה) וְהֹלְכֵי עַל דֶּרֶךְ ←   (בדרכים), שִׂיחוּ ←   (דברו על הנס שארע)! {ס}
יא מִקּוֹל ←   (בשמוע את קולות) מְחַצְצִים ←   (מחלקי הגדודים) בֵּין {ר} מַשְׁאַבִּים ←   (מעיינות ובארות)! {ס}
שָׁם יְתַנּוּ ←   (ישירו ויספרו) צִדְקֹת ←   (על ישועות) יְהוָה, {ס}
צִדְקֹת {ר} פִּרְזוֹנוֹ ←   (שעשה לערים הפרזות (שהציל את הערים שהוזכרו בפסוק ז)) בְּיִשְׂרָאֵל! {ס}
אָז יָרְדוּ לַשְּׁעָרִים ←   (למילחמה) עַם {ר} יְהוָה. {ס}


יב עוּרִי עוּרִי דְּבוֹרָה! {ס}
עוּרִי {ר} עוּרִי! דַּבְּרִי שִׁיר! {ס}
קוּם בָּרָק! וּשְׁבֵה שֶׁבְיְךָ בֶּן {ר} אֲבִינֹעַם! {ס}
יג אָז יְרַד ←   (ירדו) שָׂרִיד לְאַדִּירִים ←   (שרידי המנהיגים (שעברו את תקופת השיעבוד)) עָם ←   (שבעם), {ס}
יְהוָה {ר} יְרַד לִי ←   (ירד לישראל, לעזור להם בקרב) בַּגִּבּוֹרִים ←   (בקרב הגיבורים). {ס}
יד מִנִּי ←   (הגיבורים שהוזכרו לעיל הם משבט) אֶפְרַיִם שָׁרְשָׁם ←   (מוצאם) {ר} בַּעֲמָלֵק ←   (בהר 'העמלקי' (איזור ליד הר גריזים)) {ס}
אַחֲרֶיךָ ←   (ואחרי שבט אפריים הלכו לקרב שבט) בִנְיָמִין בַּעֲמָמֶיךָ ←   (בציבאותיך), {ס}
מִנִּי {ר} מָכִיר ←   (כינוי לשבט מנשה, על שם בנו היחיד (במדבר כו, כט)) יָרְדוּ מְחֹקְקִים {ס}
וּמִזְּבוּלֻן מֹשְׁכִים ←   (ירדו המפקדים) בְּשֵׁבֶט ←   (בעט, שכותבים פקודות בעט) {ר} סֹפֵר. {ס}
טו וְשָׂרַי ←   (שרים) בְּיִשָּׂשכָר עִם דְּבֹרָה, {ס}
וְיִשָּׂשכָר {ר} כֵּן ←   (כמו) בָּרָק, בָּעֵמֶק שֻׁלַּח בְּרַגְלָיו. {ס}


בִּפְלַגּוֹת ←   (במחנות) רְאוּבֵן - גְּדֹלִים חִקְקֵי ←   (החלטות) {ר} לֵב ←   (חשובות (רק החלטות אך לא מעשי התנדבות)). {ס}
טז לָמָּה יָשַׁבְתָּ בֵּין הַמִּשְׁפְּתַיִם ←   (גדרות הצאן)?! {ס}
לִשְׁמֹעַ {ר} שְׁרִקוֹת עֲדָרִים ←   (הרועים לעדריהם)? {ס}
לִפְלַגּוֹת ←   (חזרה על סוף הפסוק הקודם) רְאוּבֵן גְּדוֹלִים חִקְרֵי {ר} לֵב. {ס}
יז גִּלְעָד ←   (כינוי לשבטי גד ומנשה השוכנים בגילעד) בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן שָׁכֵן ←   (הוא שוכן, כביכול רחוק ולא יכול להגיע ולהשתתף במילחמה) {ס}
וְדָן {ר} - לָמָּה יָגוּר ←   (בזמן שאחיו יוצאים לקרב הוא ממשיך לעסוק ב) אֳנִיּוֹת, {ס}
אָשֵׁר יָשַׁב לְחוֹף {ר} יַמִּים {ס}
וְעַל מִפְרָצָיו יִשְׁכּוֹן? {ס}


יח זְבֻלוּן {ר} עַם ←   (הוא שבט שלעומתם) חֵרֵף נַפְשׁוֹ לָמוּת, {ס}
וְנַפְתָּלִי עַל מְרוֹמֵי ←   (חרף את נפשו על הר תבור) {ר} שָׂדֶה. {ס}
יט בָּאוּ מְלָכִים ←   (בעלי הברית של יבין) נִלְחָמוּ ←   (תפקידם היה לעצור את השבטים שבאו מדרום מלעזור לברק) {ס}
אָז {ר} נִלְחֲמוּ מַלְכֵי כְנַעַן {ס}
בְּתַעְנַךְ עַל מֵי {ר} מְגִדּוֹ. {ס}
בֶּצַע כֶּסֶף ←   (אבל לא זכו לתפוס שלל, כי ישראל ניצחו אותם) לֹא לָקָחוּ. {ס}


כ מִן {ר} שָׁמַיִם ←   (מהשמיים, כביכול הכוכבים והמזלות) נִלְחָמוּ, {ס}
הַכּוֹכָבִים מִמְּסִלּוֹתָם ←   (ממסלוליהם) נִלְחֲמוּ עִם {ר} סִיסְרָא. {ס}
כא נַחַל קִישׁוֹן גְּרָפָם ←   (שטף את האויבים), {ס}
נַחַל {ר} קְדוּמִים ←   (קדום הוא) נַחַל קִישׁוֹן. {ס}
תִּדְרְכִי נַפְשִׁי ←   (דבורה אומרת לעצמה ולכל ישראל) {ר} עֹז ←   (בגבורה)! {ס}
כב אָז ←   (כאשר מלכי כנען נמלטו) הָלְמוּ עִקְּבֵי סוּס {ס}
מִדַּהֲרוֹת, {ר} דַּהֲרוֹת אַבִּירָיו ←   (סוסי המילחמה). {ס}


כג "אוֹרוּ ←   (קללו) מֵרוֹז ←   (את העיר הנקראת 'מרוז' שלא הצטרפה לעזרת ישראל)" אָמַר מַלְאַךְ יְהוָה, "אֹרוּ אָרוֹר {ר} יֹשְׁבֶיהָ, {ס}
כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת יְהוָה, {ס}
לְעֶזְרַת {ר} יְהוָה בַּגִּבּוֹרִים". {ס}
כד תְּבֹרַךְ מִנָּשִׁים יָעֵל - אֵשֶׁת חֶבֶר {ר} הַקֵּינִי, {ס}
מִנָּשִׁים ←   (יותר מכל הנשים בעולם) בָּאֹהֶל ←   (היושבות באוהל) תְּבֹרָךְ. {ס}
כה מַיִם {ר} שָׁאַל ←   (ביקש (ראה בפרק הקודם פסוק יט)) - חָלָב נָתָנָה, {ס}
בְּסֵפֶל אַדִּירִים ←   (של שרים, מפואר וגדול) הִקְרִיבָה ←   (קירבה אליו) {ר} חֶמְאָה ←   (השמנת שמעל החלב, ויש מפרשים:כינוי ליין לבן). {ס}
כו יָדָהּ לַיָּתֵד תִּשְׁלַחְנָה {ס}
וִימִינָהּ ←   (את יד ימין שלה) {ר} לְהַלְמוּת ←   (לפטיש) עֲמֵלִים ←   (פועלים), {ס}
וְהָלְמָה סִיסְרָא, מָחֲקָה ←   (השמידה) {ר} רֹאשׁוֹ, {ס}
וּמָחֲצָה וְחָלְפָה ←   (העבירה את היתד דרך) רַקָּתוֹ. {ס}
כז בֵּין {ר} רַגְלֶיהָ כָּרַע ←   (שכב עייף) נָפַל שָׁכָב, {ס}
בֵּין רַגְלֶיהָ כָּרַע {ר} נָפָל, {ס}
בַּאֲשֶׁר ←   (במקום בו) כָּרַע ←   (שכב לישון) - שָׁם נָפַל שָׁדוּד ←   (הרוג). {ס}
כח בְּעַד {ר} הַחַלּוֹן נִשְׁקְפָה ←   (השקיפה בדאגה) וַתְּיַבֵּב אֵם סִיסְרָא, בְּעַד הָאֶשְׁנָב ←   (דרך החלון. ושאלה:): {ס}
"מַדּוּעַ בֹּשֵׁשׁ רִכְבּוֹ {ר} לָבוֹא? {ס}
מַדּוּעַ אֶחֱרוּ פַּעֲמֵי ←   (להישמע צעדי) מַרְכְּבוֹתָיו?" {ס}
כט חַכְמוֹת {ר} שָׂרוֹתֶיהָ תַּעֲנֶינָּה ←   (תשבנה לה), {ס}
אַף הִיא תָּשִׁיב אֲמָרֶיהָ {ר} לָהּ ←   (לעצמה): {ס}
ל "הֲלֹא ←   (הם מתעכבים כי) יִמְצְאוּ - יְחַלְּקוּ שָׁלָל! {ס}
רַחַם ←   (אישה, שבויית מילחמה) {ר} רַחֲמָתַיִם ←   (או שתי נשים) לְרֹאשׁ ←   (לכל) גֶּבֶר! {ס}
שְׁלַל צְבָעִים {ר} לְסִיסְרָא! {ס}
שְׁלַל צְבָעִים רִקְמָה, {ס}
צֶבַע {ר} רִקְמָתַיִם ←   (רקום כפליים) לְצַוְּארֵי שָׁלָל! ←   (על צואר השבויות)". {ס}
לא כֵּן ←   (כמו סיסרא) יֹאבְדוּ כָל אוֹיְבֶיךָ יְהוָה! {ר}
וְאֹהֲבָיו ←   (ולעומת זאת אוהבי ה' יאירו) כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ ←   (כשכוחה של השמש הולך וגובר, כלומר: ילכו ויתגברו (כאן סוף השירה)). {ס}
וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה. {ר} {ש}

ביאורי פסוקים


הערות

  • "מָגֵן אִם ←   (לא (אם יראה אז יהיה זה יוצא דופן)) יֵרָאֶה" (פסוק ח) - "מגן ולא יראה" הפכה לסיסמת השב"כ כנראה בהשראת פסוק זה (למרות שמשמעות הפסוק איננה חיובית).