קטגוריה:שופטים ה יד
נוסח המקרא
מני אפרים שרשם בעמלק אחריך בנימין בעממיך מני מכיר ירדו מחקקים ומזבולן משכים בשבט ספר
מִנִּי אֶפְרַיִם שָׁרְשָׁם בַּעֲמָלֵק אַחֲרֶיךָ בִנְיָמִין בַּעֲמָמֶיךָ מִנִּי מָכִיר יָרְדוּ מְחֹקְקִים וּמִזְּבוּלֻן מֹשְׁכִים בְּשֵׁבֶט סֹפֵר.
מִנִּ֣י אֶפְרַ֗יִם שׇׁרְשָׁם֙ בַּעֲמָלֵ֔ק אַחֲרֶ֥יךָ בִנְיָמִ֖ין בַּעֲמָמֶ֑יךָ מִנִּ֣י מָכִ֗יר יָֽרְדוּ֙ מְחֹ֣קְﬞקִ֔ים וּמִ֨זְּבוּלֻ֔ן מֹשְׁכִ֖ים בְּשֵׁ֥בֶט סֹפֵֽר׃
מִנִּ֣י אֶפְרַ֗יִם שָׁרְשָׁ/ם֙ בַּ/עֲמָלֵ֔ק אַחֲרֶ֥י/ךָ בִנְיָמִ֖ין בַּֽ/עֲמָמֶ֑י/ךָ מִנִּ֣י מָכִ֗יר יָֽרְדוּ֙ מְחֹ֣קְקִ֔ים וּ/מִ֨/זְּבוּלֻ֔ן מֹשְׁכִ֖ים בְּ/שֵׁ֥בֶט סֹפֵֽר׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
"אחריך" - יקום משבט בנימין שאול בן קיש שיגרמנו ויעמם אותו כגחלים עוממות ויש לפתור בעממיך בחיל של מאתים אלף רגלי שבא שאול עליהם
"מני מכיר ירדו מחקקים" - שרים גדולים שכבשו את האמורי אשר כבשו (דברים ג ד) ששים עיר כל חבל ארגוב שכבש יאירמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"מני" - מן והיו"ד נוספת
"בעממיך" - מלשון עם
"מושכים" - כי הכתיבה עשויה במשיכת הקולמוס
"בשבט" - רצה לומר קולמוס
מצודת דוד
"ירדו מחקקים" - השרים מבני מכיר בן מנשה ירדו בהמלחמה ההיא עם סיסרא ומזבולון ירדו כולם ואף הסופרים עם שאינם מלומדי מלחמה
"אחריך" - כאלו תדבר לאפרים ותאמר אחר מלחמת יהושוע אשר יצא ממך יבוא שאול הבא מבנימין וילחם בעמלק ברוב עם אשר יבאו עמו ממך אתה ישראל וכמו שכתוב (שמואל א טו ד) ויפקדם וגו' מאתים אלף
"בעמלק" - מאז נלחם הוא בעמלק והחלישם כמו שכתוב (שמות יז יג) ויחלש יהושוע את עמלק
"מני אפרים" - מן שבט אפרים ושרשם והוא יהושוע נשיאם
- פרשנות מודרנית:
דבורה הנביאה על שבטי אפרים, בנימין, מכיר וזבולון
באמצע שירת דבורה נאמר:
(שופטים ה יד): "מני אפרים שרשם בעמלק, אחריך בנימין בעממיך; מני מכיר ירדו מחקקים, ומזבולן משכים בשבט ספר"
הפסוק מזכיר ארבעה שבטים, אבל רק אחד מהם - זבולון - השתתף במלחמה המתוארת בפרק הקודם:
(שופטים ד ו): "ותשלח ותקרא לברק בן אבינעם מקדש נפתלי, ותאמר אליו 'הלא צוה ה' אלהי ישראל לך ומשכת בהר תבור ולקחת עמך עשרת אלפים איש מבני נפתלי ומבני זבלון'"
מה משמעות הפסוק שלנו, ומה הקשר בינו לבין המלחמה בפרק ד?
1. מלחמות אחרות
ייתכן שהפסוק מתאר מלחמות אחרות שבהן ה' הושיע/יושיע את ישראל (רש"י, מצודות, מלבי"ם) :
- מני אפרים שרשם בעמלק - מלחמת יהושע, שהיה משבט אפרים, בעמלק;
- אחריך בנימין בעממיך - אחרי יהושע, גם שאול, משבט בנימין, ילחם בעמלק (שמואל א טו); זה אמנם עדיין לא קרה, אך דבורה הנביאה התייחסה גם לעתיד.
- מני מכיר ירדו מחוקקים - " "שרים גדולים שכבשו את האמורי (דברים ג ד)" " (רש"י) ;
- ומזבולון מושכים בשבט סופר - במלחמה הנוכחית - " "ומזבולון ירדו כולם, ואף הסופרים, עם שאינם מלומדי מלחמה" " (מצודות) .
אולם:
- קשה לראות בפסוק רמז למלחמה כלשהי בעבר או בעתיד; הפסוק מדבר רק על אנשים שבאו, לכל היותר אפשר לפרש שהם באו למלחמה הנוכחית, אבל לא מדובר כאן על מלחמות אחרות.
- למרות שדבורה נביאה, אין זה ברור מדוע היא משבחת את ה' על נס שעדיין לא נעשה, ומה הטעם להזכיר שבנימין יילחם בעמלק בעתיד.
- לא ברור מדוע דבורה מתייחסת דווקא למלחמות בעמלק, והרי היו עוד הרבה מלחמות שבהן ה' נלחם לישראל.
2. לפני המלחמה
ייתכן שהפסוק מתאר אירועים שקדמו למלחמה המתוארת בפרק ד, למשל, את ההתייעצויות שלפני המלחמה. לפני המלחמה, נשלחו נציגים משבטים שונים לדון במצב הבטחוני ולתכנן תוכנית פעולה:
- הגיעו שליחים מני אפרים - משבט אפרים - אשר שרשם בעמלק - שמנהיגם הראשון, יהושע בן-נון, היה המצביא הראשון של עם ישראל, שנלחם במלחמה הראשונה של עם ישראל, נגד עמלק (שמות יז יג): "ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב"; או: הגיעו שליחים מני אפרים - משבט אפרים - אשר שרשם בעמלק - למרות שהם 'תקועים' בין עמלקים (שופטים יב טו): "וימת עבדון בן הלל הפרעתוני, ויקבר בפרעתון בארץ אפרים בהר העמלקי"; בכל זאת טרחו לשלוח שליחים.
- הגיעו שליחים מהשבט שנמצא אחריך - אחרי שבט אפרים (כלומר מדרום לו, כי המלחמה היתה בצפון), והוא שבט בנימין , והוא שלח שליחים שהצטרפו אל שבט אפרים בעממיך .
- גם מני מכיר - משבט מנשה שבעבר הירדן המזרחי - ירדו מהרי הגלעד אל הירדן (ועלו משם חזרה לצד המערבי) מחוקקים - אנשים חכמים שהשתתפו בהתייעצויות.
- וגם מזבולון הגיעו אנשים חכמים - מושכים בשבט סופר . המילה שבט מציינת גם מקל חזק וקשה ששימש להכאה ולמלחמה ; אם כך, ייתכן שהפסוק משבח את אנשי זבולון, שהיו סופרים במקצועם, והפכו את עט-הסופר שלהם לכלי נשק.
וייתכן שהפסוק מתאר דווקא את השבטים שלא יכלו להגיע:
א. שבטים שלא יכלו להגיע לשדה הקרב מסיבות טכניות:
- "מני אפריים, שורשם בעמלק": שבט אפריים לא יכל להשתתף, כי שורשם - מקום משכנם הקבוע - נמצא בין עמלקים, יש עמלקים שחוצצים ביניהם לבין שדה הקרב, ולכן לא יכלו להגיע.
- "אחריך בנימין, בעממיך": שבט בנימין נמצא מאחרי שבט אפריים (כלומר, מדרום לו, בכיוון הפוך משדה-הקרב שנמצא בצפון), ולכן בוודאי גם הם לא יכלו להגיע.
ב. שבטים שהסתפקו בשליחת אנשי-רוח לדיונים:
- "מני מכיר, ירדו מחוקקים": בני מכיר, שישבו בעבר-הירדן המזרחי, דווקא יכלו להגיע, אולם הם לא שלחו לוחמים אלא רק מחוקקים - אנשי רוח... ייתכן שהם באו בתקופה שלפני המלחמה, כדי להשתתף בהתייעצויות של השבטים לגבי המצב הבטחוני הקשה. לתת עצות זה קל, אבל להילחם זה יותר קשה - זו לא עבודה בשביל מחוקקים...
- "ומזבולון, מושכים בשבט סופר": גם משבט זבולון הגיעו, בתקופה שלפני המלחמה, סופרים בלבד (אמנם, שבט זבולון השתתף גם במלחמה עצמה ו"חרף נפשו למות").
ראו עוד במאמר אילו שבטים השתתפו במלחמת דבורה וברק?
3. בזמן המלחמה
ייתכן שהפסוק מתייחס לאירועים שקרו במלחמה עצמה, שמשום-מה לא הוזכרו בפרק ד ("דעת מקרא", וכן מרדכי גיחון וחיים הרצוג בספר "מלחמות התנ"ך") , למשל, המשפט " מני אפרים שרשם בעמלק, אחריך בנימין בעממיך " מתייחס לפעולת-הסחה שביצעו שבטי אפריים ובנימין, במטרה למשוך את סיסרא אל נחל קישון, כך שברק ודבורה יוכלו לתקוף אותם מראש הר תבור (פעולה שנרמזת בשופטים ד ז: "ומשכתי אליך אל נחל קישון, את סיסרא שר צבא יבין...").
4. אחרי המלחמה
וייתכן שהפסוק מתייחס לאירועים שקרו אחרי המלחמה שבפרק ד, הנרמזים בפסוק האחרון שבפרק ד (שופטים ד כד): "ותלך יד בני ישראל הלוך וקשה על יבין מלך כנען, עד אשר הכריתו את יבין מלך כנען"- אחרי הנצחון של שבטי זבולון ונפתלי על צבא יבין, היו שבטים נוספים שהתעוררו להילחם במובלעות הכנעניות שבשטחם (ראו שירת דבורה - סיכום המלחמות עם הכנענים ).
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-05-04.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שופטים ה יד"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.