הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

דבורה הנביאה על שבטי אפרים, בנימין, מכיר וזבולון[עריכה]

באמצע שירת דבורה נאמר:

(שופטים ה יד): "מני אפרים שרשם בעמלק, אחריך בנימין בעממיך; מני מכיר ירדו מחקקים, ומזבולן משכים בשבט ספר"

הפסוק מזכיר ארבעה שבטים, אבל רק אחד מהם - זבולון - השתתף במלחמה המתוארת בפרק הקודם:

(שופטים ד ו): "ותשלח ותקרא לברק בן אבינעם מקדש נפתלי, ותאמר אליו 'הלא צוה ה' אלהי ישראל לך ומשכת בהר תבור ולקחת עמך עשרת אלפים איש מבני נפתלי ומבני זבלון'"

מה משמעות הפסוק שלנו, ומה הקשר בינו לבין המלחמה בפרק ד?

1. מלחמות אחרות[עריכה]

ייתכן שהפסוק מתאר מלחמות אחרות שבהן ה' הושיע/יושיע את ישראל (רש"י, מצודות, מלבי"ם) :

מני אפרים שרשם בעמלק - מלחמת יהושע, שהיה משבט אפרים, בעמלק;
אחריך בנימין בעממיך - אחרי יהושע, גם שאול, משבט בנימין, ילחם בעמלק (שמואל א טו); זה אמנם עדיין לא קרה, אך דבורה הנביאה התייחסה גם לעתיד.
מני מכיר ירדו מחוקקים - " "שרים גדולים שכבשו את האמורי (דברים ג ד)" " (רש"י) ;
ומזבולון מושכים בשבט סופר - במלחמה הנוכחית - " "ומזבולון ירדו כולם, ואף הסופרים, עם שאינם מלומדי מלחמה" " (מצודות) .

אולם:

קשה לראות בפסוק רמז למלחמה כלשהי בעבר או בעתיד; הפסוק מדבר רק על אנשים שבאו, לכל היותר אפשר לפרש שהם באו למלחמה הנוכחית, אבל לא מדובר כאן על מלחמות אחרות.
למרות שדבורה נביאה, אין זה ברור מדוע היא משבחת את ה' על נס שעדיין לא נעשה, ומה הטעם להזכיר שבנימין יילחם בעמלק בעתיד.
לא ברור מדוע דבורה מתייחסת דווקא למלחמות בעמלק, והרי היו עוד הרבה מלחמות שבהן ה' נלחם לישראל.

2. לפני המלחמה[עריכה]

ייתכן שהפסוק מתאר אירועים שקדמו למלחמה המתוארת בפרק ד, למשל, את ההתייעצויות שלפני המלחמה. לפני המלחמה, נשלחו נציגים משבטים שונים לדון במצב הבטחוני ולתכנן תוכנית פעולה:

הגיעו שליחים מני אפרים - משבט אפרים - אשר שרשם בעמלק - שמנהיגם הראשון, יהושע בן-נון, היה המצביא הראשון של עם ישראל, שנלחם במלחמה הראשונה של עם ישראל, נגד עמלק (שמות יז יג): "ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב"; או: הגיעו שליחים מני אפרים - משבט אפרים - אשר שרשם בעמלק - למרות שהם 'תקועים' בין עמלקים (שופטים יב טו): "וימת עבדון בן הלל הפרעתוני, ויקבר בפרעתון בארץ אפרים בהר העמלקי"; בכל זאת טרחו לשלוח שליחים.
הגיעו שליחים מהשבט שנמצא אחריך - אחרי שבט אפרים (כלומר מדרום לו, כי המלחמה היתה בצפון), והוא שבט בנימין , והוא שלח שליחים שהצטרפו אל שבט אפרים בעממיך .
גם מני מכיר - משבט מנשה שבעבר הירדן המזרחי - ירדו מהרי הגלעד אל הירדן (ועלו משם חזרה לצד המערבי) מחוקקים - אנשים חכמים שהשתתפו בהתייעצויות.
וגם מזבולון הגיעו אנשים חכמים - מושכים בשבט סופר . המילה שבט מציינת גם מקל חזק וקשה ששימש להכאה ולמלחמה ; אם כך, ייתכן שהפסוק משבח את אנשי זבולון, שהיו סופרים במקצועם, והפכו את עט-הסופר שלהם לכלי נשק.

וייתכן שהפסוק מתאר דווקא את השבטים שלא יכלו להגיע:

א. שבטים שלא יכלו להגיע לשדה הקרב מסיבות טכניות:

"מני אפריים, שורשם בעמלק": שבט אפריים לא יכל להשתתף, כי שורשם - מקום משכנם הקבוע - נמצא בין עמלקים, יש עמלקים שחוצצים ביניהם לבין שדה הקרב, ולכן לא יכלו להגיע.
"אחריך בנימין, בעממיך": שבט בנימין נמצא מאחרי שבט אפריים (כלומר, מדרום לו, בכיוון הפוך משדה-הקרב שנמצא בצפון), ולכן בוודאי גם הם לא יכלו להגיע.

ב. שבטים שהסתפקו בשליחת אנשי-רוח לדיונים:

"מני מכיר, ירדו מחוקקים": בני מכיר, שישבו בעבר-הירדן המזרחי, דווקא יכלו להגיע, אולם הם לא שלחו לוחמים אלא רק מחוקקים - אנשי רוח... ייתכן שהם באו בתקופה שלפני המלחמה, כדי להשתתף בהתייעצויות של השבטים לגבי המצב הבטחוני הקשה. לתת עצות זה קל, אבל להילחם זה יותר קשה - זו לא עבודה בשביל מחוקקים...
"ומזבולון, מושכים בשבט סופר": גם משבט זבולון הגיעו, בתקופה שלפני המלחמה, סופרים בלבד (אמנם, שבט זבולון השתתף גם במלחמה עצמה ו"חרף נפשו למות").

ראו עוד במאמר אילו שבטים השתתפו במלחמת דבורה וברק?

3. בזמן המלחמה[עריכה]

ייתכן שהפסוק מתייחס לאירועים שקרו במלחמה עצמה, שמשום-מה לא הוזכרו בפרק ד ("דעת מקרא", וכן מרדכי גיחון וחיים הרצוג בספר "מלחמות התנ"ך") , למשל, המשפט " מני אפרים שרשם בעמלק, אחריך בנימין בעממיך " מתייחס לפעולת-הסחה שביצעו שבטי אפריים ובנימין, במטרה למשוך את סיסרא אל נחל קישון, כך שברק ודבורה יוכלו לתקוף אותם מראש הר תבור (פעולה שנרמזת בשופטים ד ז: "ומשכתי אליך אל נחל קישון, את סיסרא שר צבא יבין...").

4. אחרי המלחמה[עריכה]

וייתכן שהפסוק מתייחס לאירועים שקרו אחרי המלחמה שבפרק ד, הנרמזים בפסוק האחרון שבפרק ד (שופטים ד כד): "ותלך יד בני ישראל הלוך וקשה על יבין מלך כנען, עד אשר הכריתו את יבין מלך כנען"- אחרי הנצחון של שבטי זבולון ונפתלי על צבא יבין, היו שבטים נוספים שהתעוררו להילחם במובלעות הכנעניות שבשטחם (ראו שירת דבורה - סיכום המלחמות עם הכנענים ).

ישנו מאמר ישן יותר בנושא דומה: אלו שבטים השתתפו במלחמת דבורה וברק?

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-05-04.

הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:דבורה הנביאה על שבטי אפרים, בנימין, מכיר וזבולון

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvir/joftim/jf-05-14