ביאור:דניאל ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

קיצור דרך: a3409

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

דניאל פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב       (מהדורות נוספות של דניאל ט)


המראה השלישי של דניאל

א בִּשְׁנַת אַחַת לְדָרְיָוֶשׁ בֶּן אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מִזֶּרַע מָדָי להבדיל בינו לבין דריווש הפרסי (נחמיה יב כב), אֲשֶׁר הָמְלַךְ על ידי חיל פרס ומדי שכבשו את עיר הבירה בבל עַל מַלְכוּת כַּשְׂדִּים בבל. ב בִּשְׁנַת אַחַת לְמָלְכוֹ, אֲנִי, דָּנִיֵּאל, בִּינֹתִי בַּסְּפָרִים, מִסְפַּר הַשָּׁנִים מתי נגמר מספר השנים אֲשֶׁר הָיָה דְבַר יְהוָה אֶל יִרְמִיָה הַנָּבִיא כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד אֶתְכֶם (ירמיהו כט י) והתברר לי שהוא לְמַלֹּאות לְחָרְבוֹת יְרוּשָׁלַ‍ִם שִׁבְעִים שָׁנָה שאת השבעים שנה מונים מזמן חורבן בית המקדש. ג וָאֶתְּנָה אֶת פָּנַי אֶל אֲדֹנָי הָאֱלֹהִים לְבַקֵּשׁ תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים, בְּצוֹם וְשַׂק וָאֵפֶר. ד וָאֶתְפַּלְלָה לַיהוָה אֱלֹהַי וָאֶתְוַדֶּה, וָאֹמְרָה: אָנָּא אֲדֹנָי, הָאֵל הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי מִצְו‍ֹתָיו. ה חָטָאנוּ וְעָוִינוּ, (והרשענו) הִרְשַׁעְנוּ וּמָרָדְנוּ, וְסוֹר והננו סרים מִמִּצְו‍ֹתֶךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ. ו וְלֹא שָׁמַעְנוּ אֶל עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר דִּבְּרוּ בְּשִׁמְךָ אֶל מְלָכֵינוּ, שָׂרֵינוּ וַאֲבֹתֵינוּ, וְאֶל כָּל עַם הָאָרֶץ כל פשוטי העם. ז לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה הנאמות לקיים דברים שיסודם בדין צדק וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה כפי שאנו רואים היום, לְאִישׁ יְהוּדָה וּלְיוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַ‍ִם וּלְכָל יִשְׂרָאֵל הַקְּרֹבִים וְהָרְחֹקִים בְּכָל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתָּם שָׁם בְּמַעֲלָם בחטאם אֲשֶׁר מָעֲלוּ חטאו בָךְ נגדך. ח יְהוָה, לָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים, לִמְלָכֵינוּ לְשָׂרֵינוּ וְלַאֲבֹתֵינוּ, אֲשֶׁר חָטָאנוּ לָךְ. ט לַאדֹנָי אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִחוֹת, כִּי אף על פי ש- מָרַדְנוּ בּוֹ. י וְלֹא שָׁמַעְנוּ בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, לָלֶכֶת בְּתוֹרֹתָיו אֲשֶׁר נָתַן לְפָנֵינוּ בְּיַד עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים. יא וְכָל יִשְׂרָאֵל עָבְרוּ אֶת תּוֹרָתֶךָ וְסוֹר והיו הולכים וסרים לְבִלְתִּי שְׁמוֹעַ בְּקֹלֶךָ, וַתִּתַּךְ עָלֵינוּ נשפכה עלינו הָאָלָה וְהַשְּׁבֻעָה הקללה על הפרת השבועה אֲשֶׁר כְּתוּבָה בְּתוֹרַת מֹשֶׁה כגון בדברים כח‎‎ עֶבֶד הָאֱלֹהִים, כִּי חָטָאנוּ לוֹ. יב וַיָּקֶם אֶת (דבריו) דְּבָרוֹ אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלֵינוּ וְעַל שֹׁפְטֵינוּ הכונה כאן למושלים, ראשי העם אֲשֶׁר שְׁפָטוּנוּ ששלטו עלינו, לְהָבִיא עָלֵינוּ רָעָה גְדֹלָה, אֲשֶׁר לֹא נֶעֶשְׂתָה תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם כַּאֲשֶׁר נֶעֶשְׂתָה בִּירוּשָׁלָ‍ִם. יג כַּאֲשֶׁר כָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה אֵת כָּל הָרָעָה הַזֹּאת בָּאָה אכן היא הגיעה עָלֵינוּ, וְלֹא חִלִּינוּ התפללנו אֶת פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֵינוּ לָשׁוּב מֵעֲו‍ֹנֵנוּ וּלְהַשְׂכִּיל בַּאֲמִתֶּךָ להתבונן בכך שאתה הוא אל אמת. יד וַיִּשְׁקֹד וימהר יְהוָה עַל הָרָעָה בביצוע הרעה וַיְבִיאֶהָ עָלֵינוּ, כִּי אכן צַדִּיק יְהוָה אֱלֹהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשָׂיו אֲשֶׁר עָשָׂה, וְלֹא שָׁמַעְנוּ בְּקֹלוֹ. טו וְעַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ אֶת עַמְּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה, וַתַּעַשׂ לְךָ שֵׁם כַּיּוֹם הַזֶּה, חָטָאנוּ רָשָׁעְנוּ.

טז אֲדֹנָי! כְּכָל צִדְקֹתֶךָ כפי שנהגת בפעמים הקודמות שהושעת אותנו, יָשָׁב נָא אַפְּךָ וַחֲמָתְךָ מֵעִירְךָ יְרוּשָׁלַ‍ִם הַר קָדְשֶׁךָ, כִּי בַחֲטָאֵינוּ בגלל חטאינו וּבַעֲו‍ֹנוֹת אֲבֹתֵינוּ יְרוּשָׁלַ‍ִם וְעַמְּךָ הפכו ירושלים ועם ישראל לְחֶרְפָּה לְכָל סְבִיבֹתֵינוּ. יז וְעַתָּה שְׁמַע אֱלֹהֵינוּ אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תַּחֲנוּנָיו, וְהָאֵר פָּנֶיךָ עַל מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם, לְמַעַן אֲדֹנָי השם שלך הקדוש, כפי שאתה ראוי לכבוד זה. יח הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשֲׁמָע, (פקחה) פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ, כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ כִּי אלא עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. יט אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקֲשִׁיבָה, וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר אל תאחר (תעכב) את הגאולה, לְמַעֲנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ.

כ וְעוֹד אֲנִי מְדַבֵּר וּמִתְפַּלֵּל וּמִתְוַדֶּה חַטָּאתִי וְחַטַּאת עַמִּי יִשְׂרָאֵל, וּמַפִּיל תְּחִנָּתִי לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהַי עַל ומתפלל שיבנה הַר קֹדֶשׁ אֱלֹהָי. כא וְעוֹד אֲנִי מְדַבֵּר בַּתְּפִלָּה, וְהָאִישׁ גַּבְרִיאֵל אֲשֶׁר רָאִיתִי בֶחָזוֹן בַּתְּחִלָּה בימי בלשאצר דניאל ח טז מֻעָף בִּיעָף מועף בטיסה נֹגֵעַ אֵלַי כְּעֵת מִנְחַת עָרֶב בִּזמן הקרבת מנחת ערב (תמיד של בין הערביים - במדבר כח ח). כב וַיָּבֶן הבין אותי. עזר לי להבין וַיְדַבֵּר עִמִּי, וַיֹּאמַר: "דָּנִיֵּאל, עַתָּה יָצָאתִי לְהַשְׂכִּילְךָ בִינָה. כג בִּתְחִלַּת תַּחֲנוּנֶיךָ כשהתחלת להתחנן יָצָא דָבָר מאת ה' להגיד לך וַאֲנִי בָּאתִי לְהַגִּיד כִּי חֲמוּדוֹת אָתָּה אתה בעל מעלות חמודות (טובות), וּבִין בַּדָּבָר תן לב להבין בדבר וְהָבֵן בַּמַּרְאֶה. כד שָׁבֻעִים שִׁבְעִים אחרי שבעים שנות שמיטה (שבוע הוא כנוי למחזור שנת שמיטה) מחורבן בית ראשון, דהיינו 490 שנה. 70 שנה גלות בבל ו-420 שנה תקופת בית שני נֶחְתַּךְ נגזר עַל עַמְּךָ וְעַל עִיר קָדְשֶׁךָ שיחרב ביהמ"ק בפעם השניה (על ידי טיטוס הרומאי) ויצאו לגלות, כדי לְכַלֵּא הַפֶּשַׁע (ולחתם) וּלְהָתֵם (חטאות) חַטָּאת לגמור את העונשים שצריכים ישראל לקבל על החטאים, ע"י עונש הגלות וּלְכַפֵּר עָו‍ֹן וּלְהָבִיא צֶדֶק עֹלָמִים ואחרי שתתכפר חטאתם בגלות יבוא צדק עולמים, וְלַחְתֹּם להיות נגמר ומתקיים חָזוֹן וְנָבִיא חזיונות הנביאים שניבאו בשורות טובות לישראל וְלִמְשֹׁחַ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים לבנות את בית המקדש השלישי ולמשוח אותו בשמן המישחה. כה וְתֵדַע וְתַשְׂכֵּל מִן מֹצָא דָבָר ממה שיוצא ומובן מדברי ירמיהו הנביא שאמרירמיהו כט י "כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד אֶתְכֶם" שמונחים בדבריו שני תאריכים לפקידת ישראל. התאריך הראשון: לְהָשִׁיב וְלִבְנוֹת יְרוּשָׁלַ‍ִם עַד מָשִׁיחַ נָגִיד כשימשחו את הנגיד (המלך). כורש הפרסי שצוה לבנות את בית המקדש השני בשנה הראשונה למלכותו עזרא א ועלו חלק מהיהודים לארץ ישראל שָׁבֻעִים שִׁבְעָה התאריך להכרזת כורש היתה 52 שנה לחורבן, שהם שבע שמיטות, 49 שנה, ועוד שלש שנים (ולא מוזכרים כיון שהם לא שמיטה שלימה), והם 70 שנה מכיבוש נבוכדנאצר את יהויקים, וְשָׁבֻעִים שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם והתאריך השני יהיה: עוד שתי שמיטות ו-4 שנים (ולא מוזכרים כיון שהם לא שמיטה שלימה) שאז יבנה בית המקדש ע"י דריוש השני בשנה השנייה למלכותו, שהם 70 שנה מהחורבן. ושישים שמיטות שהם 420 שנה יעמוד בית המקדש השני תָּשׁוּב וְנִבְנְתָה רְחוֹב רחובות ירושלים וְחָרוּץ חפירות שעושים סביב לחומה להגנה מהאויב, וּבְצוֹק הָעִתִּים תקופת ביהמ"ק ה-II תהיה בעיתים של מצוקה, יהיה צרות מהגויים ומלחמות פנימיות.. כו וְאַחֲרֵי הַשָּׁבֻעִים שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם אחרי חורבן הבית השני יִכָּרֵת מָשִׁיחַ יתבטלו המלכים מעם ישראל וְאֵין לוֹ לישראל עוד מלך, וְהָעִיר ירושלים וְהַקֹּדֶשׁ והמקדש יַשְׁחִית עַם נָגִיד הַבָּא העם המולך שילחם בישראל, הוא רומי, וְקִצּוֹ בַשֶּׁטֶף וסופו שישטף וְעַד קֵץ מִלְחָמָה ועד שתהיה המלחמה האחרונה, מלחמת גוג נֶחֱרֶצֶת שֹׁמֵמוֹת ירושלים תהיה כרותה ושממה. כז וְהִגְבִּיר בְּרִית לָרַבִּים טיטוס יחזק ברית עם שרי ישראל שָׁבוּעַ אֶחָד 7 שנים לפני החורבן, וַחֲצִי הַשָּׁבוּעַ ואחרי חצי שבוע, 3 שנים, יפר את הברית ויעלה על ירושלים יַשְׁבִּית ויבטל הקרבת‎‎ זֶבַח וּמִנְחָה, וְעַל כְּנַף ובמקום גבוה ישים שִׁקּוּצִים מְשֹׁמֵם עבודה זרה שנאלמת דום כאבן, וְעַד כָּלָה וְנֶחֱרָצָה ממשלתו תתקיים עד שכליה וכריתה תִּתַּךְ עַל שֹׁמֵם תשפך על העבודה זרה. {פ}


הערות

  • (פסוק כו) וְאַחֲרֵי הַשָּׁבֻעִים שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם יִכָּרֵת מָשִׁיחַ (יתבטלו המלכים מעם ישראל) וְאֵין לוֹ (לישראל עוד מלך) - רש"י ופרשנים נוספים מסבירים שאגריפס המלך ימות ע"י הרומאים, והוא היה המלך האחרון, ובכך תתבטל המלכות מישראל. ועיין בוויקפדיה בערך "אגריפס השני" שאגריפס השני שהיה המלך האחרון, לא מת ע"י הרומאים (ראה גם בית הורדוס), אדרבא הוא היה נגד המרד של היהודים ברומיים, ומת מיתה רגילה.