קטגוריה:דניאל ט יז

<< | ספר דניאל • פרק ט' • פסוק י"ז | >>

ועתה שמע אלהינו אל תפלת עבדך ואל תחנוניו והאר פניך על מקדשך השמם למען אדני.

וְעַתָּה שְׁמַע אֱלֹהֵינוּ אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תַּחֲנוּנָיו וְהָאֵר פָּנֶיךָ עַל מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם לְמַעַן אֲדֹנָי.

המהדורה המוטעמת:

וְעַתָּ֣ה ׀ שְׁמַ֣ע אֱלֹהֵ֗ינוּ אֶל־תְּפִלַּ֤ת עַבְדְּךָ֙ וְאֶל־תַּ֣חֲנוּנָ֔יו וְהָאֵ֣ר פָּנֶ֔יךָ עַל־מִקְדָּשְׁךָ֖ הַשָּׁמֵ֑ם לְמַ֖עַן אֲדֹנָֽי׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וְעַתָּ֣ה וְ - ו' החיבור
עַתָּ֣ה - תואר הפועל

צורת יסוד: c/6258
מורפ': HC/D׀ שְׁמַ֣ע שְׁמַ֣ע - פועל, קל, ציווי, גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 8085
מורפ': HVqv2ms אֱלֹהֵ֗ינוּ אֱלֹהֵ֗י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
נוּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, רבים

צורת יסוד: 430
מורפ': HNcmpc/Sp1cp אֶל אֶל - מילת יחס

צורת יסוד: 413
מורפ': HR־תְּפִלַּ֤ת תְּפִלַּ֤ת - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 8605
מורפ': HNcfsc עַבְדְּךָ֙ עַבְדְּ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
ךָ֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 5650
מורפ': HNcmsc/Sp2ms וְאֶל וְ - ו' החיבור
אֶל - מילת יחס

צורת יסוד: c/413
מורפ': HC/R־תַּ֣חֲנוּנָ֔יו תַּ֣חֲנוּנָ֔י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 8469
מורפ': HNcmpc/Sp3ms וְהָאֵ֣ר וְ - ו' החיבור
הָאֵ֣ר - פועל, הפעיל, ציווי, גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/215
מורפ': HC/Vhv2ms פָּנֶ֔יךָ פָּנֶ֔י - שם עצם, זכר ונקבה, רבים, נסמך
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 6440
מורפ': HNcbpc/Sp2ms עַל עַל - מילת יחס

צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR־מִקְדָּשְׁךָ֖ מִקְדָּשְׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
ךָ֖ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 4720
מורפ': HNcmsc/Sp2ms הַשָּׁמֵ֑ם הַ - מילית, ה' הידיעה
שָּׁמֵ֑ם - תואר, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/8076
מורפ': HTd/Aamsa לְמַ֖עַן לְמַ֖עַן - מילת יחס

צורת יסוד: 4616
מורפ': HR אֲדֹנָֽי אֲדֹנָֽ - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 136
מורפ': HNcmpc/Sp1cs׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וְעַתָּ֣ה מונח לגרמה (שליש, דרגא 4) ׀ פסיק (לגרמה) (שליש, דרגא 4)

שְׁמַ֣ע מונח (משרת, דרגא 5) אֱלֹהֵ֗ינוּ רביעי (משנה, דרגא 3)

אֶל־תְּפִלַּ֤ת מהפך (משרת, דרגא 5) עַבְדְּךָ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

וְאֶל־תַּ֣חֲנוּנָ֔יו מונח, זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וְהָאֵ֣ר מונח (משרת, דרגא 5) פָּנֶ֔יךָ זקף קטן (מלך, דרגא 2)

עַל־מִקְדָּשְׁךָ֖ טפחא (מלך, דרגא 2)

הַשָּׁמֵ֑ם אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

לְמַ֖עַן טפחא (מלך, דרגא 2)

אֲדֹנָֽי סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וְעַתָּה שְׁמַע אֱלֹהֵינוּ אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תַּחֲנוּנָיו, וְהָאֵר פָּנֶיךָ עַל מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם, לְמַעַן אֲדֹנָי השם שלך הקדוש, כפי שאתה ראוי לכבוד זה.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות