קטגוריה:בראשית נ ט

היה ספק האם יוסף נשאר בתפקידו כמשנה למלך כאשר הוא לא נכנס לפרעה, וביקש מעבדי פרעה לדבר בשמו, ככתוב: "וַיְדַבֵּר יוֹסֵף אֶל בֵּית פַּרְעֹה לֵאמֹר: אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֵיכֶם, דַּבְּרוּ נָא בְּאָזְנֵי פַרְעֹה לֵאמֹר" (ביאור:בראשית נ ד).

הפסוק הזה מראה שיוסף לא איבד דבר מכוחו. הוא המשנה למלך אשר "וּבִלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם" (ביאור:בראשית מא מד). הוא פקד על ראש הצבא, ולקח צבא כרצונו. הוא לקח את פאר הצבא ברכב ופרשים, כיאה למשנה למלך מצרים היוצא למסע לכנען. הוא שילם לצבא מכספו של פרעה ללא חשבון, ועיכב את המסע שבעה ימים כדי לבכות בכבוד לאביו.

יוסף בא להרשים את אנשי כנען בכבודו של יעקב. הוא ידע שיעקב ישאר לבד במערת המכפלה ואנשים יכולים לפגוע בקבר. לכן הנוכחות הצבאית הודיעה לאנשים להיזהר בכבודו של יעקב, כדי לא להכעיס את מלך מצרים האדיר.

יוסף ידע:

• שאברהם עם שלושה בני ברית ו318 בני-ביתו ניצח 4 מלכים מנוסים במלחמה, ככתוב: "יֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו, וַיַּכֵּם" (ביאור:בראשית יד טו)
• שעשו בא עם 400 חילים וגרם פחד מוות ליעקב.
• ששמעון ולוי הגיבורים הרגו את שכם, ושאר אחיו ביחד כבשו את העיר שכם.

סביר שיוסף בא מאורגן עם צבא מספיק גדול להגן נגד התקפה חזיתית או לילית של 400 חילים.
סביר שיוסף הביא בערך חמשת אלפים חילים, ומרכבות ופרשים: "מַּחֲנֶה כָּבֵד מְאֹד".

עצם העובדה שיוסף לקח צבא כזה גדול וחזק, והשאיר אזור בממלכה עם פחות חילים, ללא בקשת רשות מפרעה, מעיד שיוסף היה המשנה למלך ועשה מחוץ לארמון כרצונו.