קטגוריה:בראשית ל טו
נוסח המקרא
ותאמר לה המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בני ותאמר רחל לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי בנך
וַתֹּאמֶר לָהּ הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי וְלָקַחַת גַּם אֶת דּוּדָאֵי בְּנִי וַתֹּאמֶר רָחֵל לָכֵן יִשְׁכַּב עִמָּךְ הַלַּיְלָה תַּחַת דּוּדָאֵי בְנֵךְ.
וַתֹּ֣אמֶר לָ֗הּ הַמְעַט֙ קַחְתֵּ֣ךְ אֶת־אִישִׁ֔י וְלָקַ֕חַת גַּ֥ם אֶת־דּוּדָאֵ֖י בְּנִ֑י וַתֹּ֣אמֶר רָחֵ֗ל לָכֵן֙ יִשְׁכַּ֤ב עִמָּךְ֙ הַלַּ֔יְלָה תַּ֖חַת דּוּדָאֵ֥י בְנֵֽךְ׃
וַ/תֹּ֣אמֶר לָ֗/הּ הַ/מְעַט֙ קַחְתֵּ֣/ךְ אֶת־אִישִׁ֔/י וְ/לָ/קַ֕חַת גַּ֥ם אֶת־דּוּדָאֵ֖י בְּנִ֑/י וַ/תֹּ֣אמֶר רָחֵ֗ל לָכֵן֙ יִשְׁכַּ֤ב עִמָּ/ךְ֙ הַ/לַּ֔יְלָה תַּ֖חַת דּוּדָאֵ֥י בְנֵֽ/ךְ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַרַת לַהּ הַזְעֵיר דִּדְבַרְתְּ יָת בַּעְלִי וְתִסְּבִין אַף יָת יַבְרוּחֵי דִּבְרִי וַאֲמַרַת רָחֵל בְּכֵין יִשְׁכּוֹב עִמִּיךְ בְּלֵילְיָא חֲלָף יַבְרוּחֵי דִּבְרִיךְ׃ |
ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַרַת לָהּ הַזְעֵיר הוּא דִנְסִיבַת יַת בַּעֲלִי וְאַנְתְּ בַּעְיָא לְמֵיסַב אוּף יַת יַבְרוּחֵי דִבְרִי וַאֲמַרַת רָחֵל בְּגִין כֵּן יִשְׁכּוּב עִמָךְ בְּלֵילְיָא הָדֵין חוֹלַף יַבְרוּחֵי דִבְרִיךְ: |
ירושלמי (קטעים): | בִּשְׁבוּעָה יִזְדַמֵן לְוָתִיךְ: |
רש"י
"לכן ישכב עמך הלילה" - שלי היתה שכיבת לילה זו ואני נותנה לך תחת דודאי בנך ולפי שזלזלה במשכב הצדיק לא זכתה להקבר עמו (נדה לא)
[יא] שלי היתה שכיבת הלילה וכו'. דאם לא כן מאי "לכן", אלא שלי היתה שכיבת הלילה ואני נותנת לך תחת דודאי בנך, וזהו "לכן ישכב עמך הלילה", כלומר בשביל הדודאים אני נותן לך שכיבת הלילה:
[יב] ולפי שזלזלה וכו'. דאם לא כן לא היה לו לכתוב לשון "ישכב" אלא לשון 'תקח [י] אישי' כמו שאמרה לאה "המעט קחתך את אישי", אלא שבא לומר שזלזלה כו', לכך לא זכתה לשכב עמו בקבר. ואם תאמר והלא לטובת בניה נקברה בדרך כמו שדרשו רז"ל בפסוק (ר' להלן מח, ז) "ואקברה בדרך", זכות עצמה גדולה מזכות בניה, ושכיבתה במערה יותר גדול היה זכות לה. ולקמן (רש"י שם) לא נתן טעם רק מה שנקברה בדרך ולא הוליכה לעיר בית לחם, וזה לזכות בניה, אבל אם היתה נקברת במערה היה לה זכות יותר גדול:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
לָכֵן יִשְׁכַּב עִמָּךְ הַלַּיְלָה – שֶׁלִּי הָיְתָה שְׁכִיבַת לַיְלָה זוֹ, וַאֲנִי נוֹתְנָהּ לָךְ תַּחַת דּוּדָאֵי בְנֵךְ. וּלְפִי שֶׁזִּלְזְלָה בְּמִשְׁכַּב הַצַּדִּיק, לֹא זָכְתָה לְהִקָּבֵר עִמּוֹ (ב"ר עב,ג).
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
" ולקחת גם את דודאי בני" להוסיך אהבתך ושנאתו אותי:
" לכן ישכב עמך הלילה" שתקדם פעולת הדודאים וסגולתם בך לפעולת' בי ולא יגיעך נזק במה שתתני לי מהם עתה כי לא יחדל מי שימצא מהם בעדי אחרי כן כל שכן בהיותם הפקר כמו שאז"ל:מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
וטעם יעקב שהיה עושה הפרש בין ב' נשיו לצד שאין עליו חיוב לאה זולת עונה האמורה בתורה (משפטים כ"א י') לא יגרע כי לא נשאה ברצונו ובידיעתו וכמעשה שהיה, מה שאין כן רחל אשתו זאת ובה עבד פעם ראשונה ושניה:
לכן ישכב וגו'. יראה כי ברצון רחל היה הדבר תלוי, ואומר' לכן פי' על נתינתך לי דודאים וכו':
או ירצה לשון שבועה משום שהם דברים שאין נקנים אלא בשבועה כי לא הקנית לה דבר שיש בו ממש, ועיין מה שכתבתי בפסוק (כ"ה ל"ג) השבעה לי במכר בכורת עשו:ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
לכן. בגימטריא מדה במדה.
בלוי כתיב כי ילדתי לו ג' ובזבולון כתיב כי ילדתי לו ו' כשילדה ג' אמרה הרי ילדתי ג' שהם חלקי וכשילדה עוד ג' אמרה הרי ילדתי ו' ב' חלקים:
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ל טו.
לָכֵן יִשְׁכַּב עִמָּךְ הַלַּיְלָה
דּוּדָאֵי בְּנִי
ראובן, ילד כבן ארבע, שיחק בשדה ליד הבית, ושב לביתו עם צמח הדודא. רחל ראתה את ראובן עם הדודאים וחשבה שלאה מכינה תרופה שעוזרת לה להכנס להריון, והיא החליטה שהיא חייבת לקבל את הדודאים כדי לעזור לה להכנס להריון.
הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי, וְלָקַחַת גַּם אֶת דּוּדָאֵי בְּנִי
מדברי לאה אנו לומדים שרחל הגבילה את הביקורים של לאה, ולא נתנה לה את עונתה.
למרות שלאה החליטה לעמוד מהריונות, ככתוב: "וַתַּעֲמֹד מִלֶּדֶת" (ביאור:בראשית כט לה), נראה שהיא נפגעה וסבלה מהיחס של רחל, ומצאה הזדמנות להשיב לה.
מדברי לאה, ניתן גם להבין שלרחל היה מספיק כוח במשפחה לדרוש מלאה לתת לה בלי תשלום. אולם לאחר דברי לאה, רחל התרככה ולא רצתה להראות רשעה, וויתרה ללאה לקבל משהו בתמורה.
לָכֵן יִשְׁכַּב עִמָּךְ הַלַּיְלָה, תַּחַת דּוּדָאֵי בְנֵךְ
בשלב הזה גם רחל וגם לאה לא קיבלו מתנת נשואין מלבן, והיו תלויות בחסדי יעקב.
יעקב היה עשיר מאוד בכנען, כפי שיצחק העניק לו את כל נחלתו ורכושו, ככתוב: "הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ" (ביאור:בראשית כז כט).
רחל שמעה את תחינתה של לאה לבוא ליעקב כדי שהוא לא ישכח אותה, ימשיך לאהוב אותה ואת ילדיה ויתן להם מירושתו, וייתכן שהיא תכנס להריון נוסף.
בשלב הזה סביר שבלהה כבר היתה בהריון, וסביר שגם זלפה כבר היתה בהריון.
סביר שרחל כעסה שלאה דחפה את זלפה ליעקב כדי לא לאפשר לרחל לשפר את היחס בין ילדי לאה לילדי רחל.
רחל החליטה לוותר ללילה אחד בלבד - שלאה תבוא ליעקב. רחל לא חשבה שהיא מוותרת על דבר בעל ערך, הן מה הסיכויים שבדיוק ביום הזה היא לאה תכנס להריון?
רש"י מסביר, 'שרחל הוענשה ולא נקברה במערת המכפלה, בגלל שהיא וויתרה על הלילה שלה עם יעקב הצדיק.'
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית ל טו"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.