ביאור:בראשית כט כג
בראשית כט כג: "וַיְהִי בָעֶרֶב, וַיִּקַּח אֶת לֵאָה בִתּוֹ, וַיָּבֵא אֹתָהּ אֵלָיו, וַיָּבֹא אֵלֶיהָ."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כט כג.
מדוע נתן לבן את לאה ליעקב?
[עריכה]וַיְהִי בָעֶרֶב
[עריכה]לאחר שהמשתה נמשך זמן מה, ירד הערב. לבן חיכה שיעקב ישתכר, שהשמש תשקע ולא יהיה אור כדי לראות את הכלה. המשתה המשיך והיה רעש כך שיעקב לא היה יכול לדבר או לשמוע את לאה.
וַיָּבֵא אֹתָהּ אֵלָיו, וַיָּבֹא אֵלֶיהָ
[עריכה]בקיצור ולעניין - ויבא אותה, ויבוא אליה. בלי טקס, בלי רשמיות, ללא עדים, ללא דיבורים.
ניתן להבין שלא היה הבדל משמעותי בשערות ובמבנה הגוף בין לאה לרחל.
וַיָּבֹא אֵלֶיהָ
[עריכה]נאמר בכבוד, "וַיָּבֹא אֵלֶיהָ" - אולם לא נאמר בפרוש שהוא בא פעם אחת בלבד, ולא מספר פעמים.
יעקב חשב שהוא בא לרחל אהובתו. כבר שבע שנים הוא עובד במרץ, וחולם על היום הזה. סביר שהוא בא מספר פעמים, ופעם אחת נוספת בבוקר לפני אילת השחר. לאה הרכה קיבלה אותו בשמחה ובכבוד. היא היתה כלה מאושרת ביותר. למרות שנאמר - "וַיַּרְא יְהוָה כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה" (ביאור:בראשית כט לא), וזה קרה רק לאחר היום הראשון, בכל זאת סביר שאלוהים אף פעם לא סגר את רחמה, ורחמה היה פתוח בברכת אלוהים מהיום הראשון (ביאור:בראשית כט לא), וכך סביר שלאה נכנסה להריון כבר ביום חתונתה, לפני שרחל נעשתה האישה הראשונה של יעקב והגבילה את ביקוריה של לאה, וכך מנעה מיעקב להתאהב בלאה.
בצורה זאת אלוהים מנע מלאה את האפשרות שלאה בכוונה תימנע מלהכנס להריון, מחשש שיוולד לה ילד קטן וזעיר כמו יעקב (יעקב נולד זעיר ונשאר קטן כל חייו (ביאור:בראשית כו לד).
לאומת זאת, כאשר יעקב בא לרחל למחרת בלילה, הוא כבר היה עייף וסחוט מהלילה הקודם. הוא היה מבולבל וכועס, וגם רחל לא היתה במצב רוח שמח. רחל לא נכנסה להריון בלילה הראשון, ומאז היא נמנעה מלהכנס להריון כדי לראות האם יוולד ללאה ילד גדול או זעיר כאביו.
פקודת יצחק ליעקב
[עריכה]יצחק ניסה את יעקב כדי לראות אם אלוהים יעניק ליעקב אישה ועושר, כדי לוודא שאלוהים בחר את יעקב להיות יורשו, ולכן יצחק הורה ליעקב (ביאור:בראשית כח ב): "קוםּ לֵךְ פַּדֶּנָה אֲרָם, בֵּיתָה בְתואֵּל אֲבִי אִמֶּךָ; וְקַח לְךָ מִשָּׁם אִשָּׁה, מִבְּנוֹת לָבָן אֲחִי אִמֶּךָ” (ביאור:בראשית כח ב). יעקב הגיע ללבן: "ויְַסַפֵּר לְלָבָן, אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה”. סביר שיעקב סיפר ללבן את כל הסיפור, כולל עניין הבכורה שהוא קנה (ביאור:בראשית כט כו) וברכת יצחק שהוא לקח במרמה, וכל זאת כדי שלבן ייתן לו מחסה ויעניק לו אחת מבנותיו כאישה. אין הוכחה שרחל ידעה שיעקב אוהב אותה. בטוח שלבן ויעקב נמנעו לספר לה שהיא עומדת להתחתן עם יעקב כדי שהיא לא תתנגד לנישואין או תפגע אם יעקב יחליט לא לשאת אותה לאישה. רחל ולאה לא הבינו שהמשתה הוא מסיבת נישואין. רחל לא ידעה שיעקב רצה אותה בלבד, ולאה לא הבינה שהיא נלקחה למיטה של יעקב במקום רחל. לאחר שיעקב התלונן על כך שלבן רימה אותו ונתן לו את הבת הבכורה ולא את הצעירה, לבן עונה לו: "לֹא יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנו לָּתֵת הַצְעִּירָה, לִפְנֵי הַבְּכִירָה". מכאן אנו מבינים שלבן היה מודע לכך שיעקב הצעיר קנה את הבכורה וגזל את ברכת אביו מאחיו הבכור.
בעיותיו של לבן, מדוע לבן נתן את לאה לפני רחל?
[עריכה]- לבן חשש שרחל תסרב להתחתן עם יעקב הזעיר (ביאור:בראשית כה כו).
לבן שמר בסוד את העיסקה שלו עם יעקב. ייתכן שהוא חשש שרחל תסרב להנשא ליעקב שהיה איש זעיר, וייתכן שהיא חששה שילדיו יהיו זעירים כמוהו. לאחר שלאה קיבלה את יעקב, ואת ברכת אלוהים, הקנאה דחפה את רחל להסכים להנשא ליעקב, למרות שהיא המשיכה לחשוב שאביה "מְכָרָנוּ" (ביאור:בראשית לא טו). - לבן חשש שיעקב יחזור מיד לכנען
לבן לא היה מעוניין שיעקב ייקח את רחל ויחזור מיד לכנען כשם שעשה עבד אברהם עם רבקה, לכן הוא ניסה להאריך את שהותו של יעקב. - לבן רצה לחנך את נכדיו בביתו
לבן רצה להשפיע על חינוך נכדיו כדי שהם ירכשו את אופיו האמיץ ולא את אופיו החששן של יעקב. ואכן, בהמשך שמעון ולוי מציגים אופי אמיץ והחלטי כמו של לבן כאשר הם מענישים את אנשי שכם ומזהירים את כל יושבי כנען. - לבן דאג לביטחונה של משפחת יעקב
לבן לא ידע אם עשו סלח ליעקב. לבן קיווה שאחרי שנים רבות, בזכות שתי בנותיו ושתי פילגשיו, משפחתו של יעקב תגדל מאוד והריגת יעקב לא תחסל את כל זרעו של יעקב, וכך, גם אם יעקב ימות, ברכת אלוהים תתקיים בנותרים. - לבן חשש שעשו יבוא לשאת את לאה (חז"ל)
לבן שמע מיעקב על הבטחת אלוהים ליעקב ועל חלום הסולם. לבן הבין שכל ברכת אלוהים הופקדה בידי יעקב. לבן חשש שעשו ישמע שיעקב התחתן עם בתו הצעירה ויבוא מהר לשאת את הבכירה. לכן, הוא חיתן קודם את לאה עם יעקב בהנחה שיעקב לא יוותר על רחל ויעבוד עבורה עוד שבע שנים. - לבן היה חייב לתת את כל בנותיו
יצחק הורה ליעקב לקחת אחת מבנותיו של לבן כאשתו (ביאור:בראשית כח ב). לא ברור האם יצחק ידע את מספר בנותיו של לבן. ללבן היו שתי בנות והוא לא ידע מי הראויה יותר לקיים את ברכתו לרבקה (ביאור:בראשית כד ס): "אֲחֹתֵנו,ּ אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה; וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ, אֵת שַׁעַר שֹׂנְאָיו.”. לכן לבן נתן את כל בנותיו כדי להימנע מתלונות שמא הוא נתן ליעקב את הפחותה מבנותיו. - לבן רצה להמשיך להעסיק את יעקב שהביא לו רווח טוב
לבן הודה בדבריו שבזכות יעקב הוא זכה ברווח טוב, כדבריו: "נִחַשְׁתִּי, וַיְבָרְכֵנִי יְהוָה בִּגְלָלֶךָ" (ביאור:בראשית ל כז), ולכן לבן רצה להמשיך להחזיק את יעקב אצלו. מקובל לחשוב שלבן בורך בעושר כספי, אבל סביר יותר שלבן בורך בבנים ויורשים אחרי שהיו לו רק שתי בנות. - לבן רצה שליעקב תהיה משפחה גדולה
לבן ידע שריבוי נשים יביא לתחרות בין הנשים וכך לריבוי ילדים. שרה ילדה רק פעם אחת, כמוה גם רבקה, אלא שבמקרה נולדו לה תאומים. בקצב כזה ברכת אלוהים לא תתקיים. לבן חשב שהגיע הזמן לתת ליעקב הרבה נשים וכך ליצור בסיס רחב של בנים הקרובים בגילם ובנפשם.
- לבן חשש שרחל תסרב להתחתן עם יעקב הזעיר (ביאור:בראשית כה כו).
מקורות
[עריכה]נלקח בחלקו מ- סנדובסקי, אילן .(14/09/2010). פסח: אסור לנשים לקלל את לבן הארמי. [גרסה אלקטרונית]. אתר מאמרים. מ:http://www.articles.co.il/article.php?id=80762