איוב ה
קיצור דרך: t2705
תנ"ך > איוב > א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב
הפרק במהדורה המוטעמת
ה א קְֽרָא־נָ֭א הֲיֵ֣שׁ עוֹנֶ֑ךָּ
וְאֶל־מִ֖י מִקְּדֹשִׁ֣ים תִּפְנֶֽה׃
ב כִּֽי־לֶ֭אֱוִיל יַהֲרׇג־כָּ֑עַשׂ
וּ֝פֹתֶ֗ה תָּמִ֥ית קִנְאָֽה׃
ג אֲֽנִי־רָ֭אִיתִי אֱוִ֣יל מַשְׁרִ֑ישׁ
וָאֶקּ֖וֹב נָוֵ֣הוּ פִתְאֹֽם׃
ד יִרְחֲק֣וּ בָנָ֣יו מִיֶּ֑שַׁע
וְיִֽדַּכְּא֥וּ בַ֝שַּׁ֗עַר וְאֵ֣ין מַצִּֽיל׃
ה אֲשֶׁ֤ר קְצִיר֨וֹ ׀ רָ֘עֵ֤ב יֹאכֵ֗ל
וְאֶֽל־מִצִּנִּ֥ים יִקָּחֵ֑הוּ
וְשָׁאַ֖ף צַמִּ֣ים חֵילָֽם׃
ו כִּ֤י ׀ לֹא־יֵצֵ֣א מֵעָפָ֣ר אָ֑וֶן
וּ֝מֵאֲדָמָ֗ה לֹא־יִצְמַ֥ח עָמָֽל׃
ז כִּֽי־אָ֭דָם לְעָמָ֣ל יוּלָּ֑ד
וּבְנֵי־רֶ֗֝שֶׁף יַגְבִּ֥יהוּ עֽוּף׃
ח אוּלָ֗ם אֲ֭נִי אֶדְרֹ֣שׁ אֶל־אֵ֑ל
וְאֶל־אֱ֝לֹהִ֗ים אָשִׂ֥ים דִּבְרָתִֽי׃
ט עֹשֶׂ֣ה גְ֭דֹלוֹת וְאֵ֣ין חֵ֑קֶר
נִ֝פְלָא֗וֹת עַד־אֵ֥ין מִסְפָּֽר׃
י הַנֹּתֵ֣ן מָ֭טָר עַל־פְּנֵי־אָ֑רֶץ
וְשֹׁ֥לֵֽחַ מַ֗֝יִם עַל־פְּנֵ֥י חוּצֽוֹת׃
יא לָשׂ֣וּם שְׁפָלִ֣ים לְמָר֑וֹם
וְ֝קֹדְרִ֗ים שָׂ֣גְבוּ יֶֽשַׁע׃
יב מֵ֭פֵר מַחְשְׁב֣וֹת עֲרוּמִ֑ים
וְֽלֹא־תַעֲשֶׂ֥נָה יְ֝דֵיהֶ֗ם תֻּֽשִׁיָּֽה׃
יג לֹכֵ֣ד חֲכָמִ֣ים בְּעׇרְמָ֑ם
וַעֲצַ֖ת נִפְתָּלִ֣ים נִמְהָֽרָה׃
יד יוֹמָ֥ם יְפַגְּשׁוּ־חֹ֑שֶׁךְ
וְ֝כַלַּ֗יְלָה יְֽמַשְׁﬞשׁ֥וּ בַֽצׇּהֳרָֽיִם׃
טו וַיֹּ֣שַׁע מֵ֭חֶרֶב מִפִּיהֶ֑ם
וּמִיַּ֖ד חָזָ֣ק אֶבְיֽוֹן׃
טז וַתְּהִ֣י לַדַּ֣ל תִּקְוָ֑ה
וְ֝עֹלָ֗תָה קָ֣פְצָה פִּֽיהָ׃
יז הִנֵּ֤ה אַשְׁרֵ֣י אֱ֭נוֹשׁ יוֹכִחֶ֣נּוּ אֱל֑וֹהַּ
וּמוּסַ֥ר שַׁ֝דַּ֗י אַל־תִּמְאָֽס׃
יח כִּ֤י ה֣וּא יַכְאִ֣יב וְיֶחְבָּ֑שׁ
יִ֝מְחַ֗ץ וְיָדָ֥ו תִּרְפֶּֽינָה׃
יט בְּשֵׁ֣שׁ צָ֭רוֹת יַצִּילֶ֑ךָּ
וּבְשֶׁ֓בַע ׀ לֹֽא־יִגַּ֖ע בְּךָ֣ רָֽע׃
כ בְּֽ֭רָעָב פָּדְךָ֣ מִמָּ֑וֶת
וּ֝בְמִלְחָמָ֗ה מִ֣ידֵי חָֽרֶב׃
כא בְּשׁ֣וֹט לָ֭שׁוֹן תֵּחָבֵ֑א
וְֽלֹא־תִירָ֥א מִ֝שֹּׁ֗ד כִּ֣י יָבֽוֹא׃
כב לְשֹׁ֣ד וּלְכָפָ֣ן תִּשְׂחָ֑ק
וּֽמֵחַיַּ֥ת הָ֝אָ֗רֶץ אַל־תִּירָֽא׃
כג כִּ֤י עִם־אַבְנֵ֣י הַשָּׂדֶ֣ה בְרִיתֶ֑ךָ
וְחַיַּ֥ת הַ֝שָּׂדֶ֗ה הׇשְׁלְמָה־לָּֽךְ׃
כד וְֽ֭יָדַעְתָּ כִּֽי־שָׁל֣וֹם אׇהֳלֶ֑ךָ
וּֽפָקַדְתָּ֥ נָ֝וְךָ֗ וְלֹ֣א תֶחֱטָֽא׃
כה וְֽ֭יָדַעְתָּ כִּֽי־רַ֣ב זַרְעֶ֑ךָ
וְ֝צֶאֱצָאֶ֗יךָ כְּעֵ֣שֶׂב הָאָֽרֶץ׃
כו תָּב֣וֹא בְכֶ֣לַח אֱלֵי־קָ֑בֶר
כַּעֲל֖וֹת גָּדִ֣ישׁ בְּעִתּֽוֹ׃
ב כז הִנֵּה־זֹ֖את חֲקַרְנ֥וּהָ כֶּֽן־הִ֑יא
שְׁ֝מָעֶ֗נָּה וְאַתָּ֥ה דַֽע־לָֽךְ׃
מהדורות נוספות
לחץ למטה על [הראה] להצגת התוכן ↓
א קרא נא היש עונך ואל מי מקדשים תפנה
ב כי לאויל יהרג כעש ופתה תמית קנאה
ג אני ראיתי אויל משריש ואקוב נוהו פתאם
ד ירחקו בניו מישע וידכאו בשער ואין מציל
ה אשר קצירו רעב יאכל ואל מצנים יקחהו ושאף צמים חילם
ו כי לא יצא מעפר און ומאדמה לא יצמח עמל
ז כי אדם לעמל יולד ובני רשף יגביהו עוף
ח אולם אני אדרש אל אל ואל אלהים אשים דברתי
ט עשה גדלות ואין חקר נפלאות עד אין מספר
י הנתן מטר על פני ארץ ושלח מים על פני חוצות
יא לשום שפלים למרום וקדרים שגבו ישע
יב מפר מחשבות ערומים ולא תעשינה ידיהם תושיה
יג לכד חכמים בערמם ועצת נפתלים נמהרה
יד יומם יפגשו חשך וכלילה ימששו בצהרים
טו וישע מחרב מפיהם ומיד חזק אביון
טז ותהי לדל תקוה ועלתה קפצה פיה
יז הנה אשרי אנוש יוכחנו אלוה ומוסר שדי אל תמאס
יח כי הוא יכאיב ויחבש ימחץ וידו [וידיו] תרפינה
יט בשש צרות יצילך ובשבע לא יגע בך רע
כ ברעב פדך ממות ובמלחמה מידי חרב
כא בשוט לשון תחבא ולא תירא משד כי יבוא
כב לשד ולכפן תשחק ומחית הארץ אל תירא
כג כי עם אבני השדה בריתך וחית השדה השלמה לך
כד וידעת כי שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא
כה וידעת כי רב זרעך וצאצאיך כעשב הארץ
כו תבוא בכלח אלי קבר כעלות גדיש בעתו
כז הנה זאת חקרנוה כן היא שמענה ואתה דע לך
א קְרָא נָא הֲיֵשׁ עוֹנֶךָּ וְאֶל מִי מִקְּדֹשִׁים תִּפְנֶה.
ב כִּי לֶאֱוִיל יַהֲרָג כָּעַשׂ וּפֹתֶה תָּמִית קִנְאָה.
ג אֲנִי רָאִיתִי אֱוִיל מַשְׁרִישׁ וָאֶקּוֹב נָוֵהוּ פִתְאֹם.
ד יִרְחֲקוּ בָנָיו מִיֶּשַׁע וְיִדַּכְּאוּ בַשַּׁעַר וְאֵין מַצִּיל.
ה אֲשֶׁר קְצִירוֹ רָעֵב יֹאכֵל וְאֶל מִצִּנִּים יִקָּחֵהוּ וְשָׁאַף צַמִּים חֵילָם.
ו כִּי לֹא יֵצֵא מֵעָפָר אָוֶן וּמֵאֲדָמָה לֹא יִצְמַח עָמָל.
ז כִּי אָדָם לְעָמָל יוּלָּד וּבְנֵי רֶשֶׁף יַגְבִּיהוּ עוּף.
ח אוּלָם אֲנִי אֶדְרֹשׁ אֶל אֵל וְאֶל אֱלֹהִים אָשִׂים דִּבְרָתִי.
ט עֹשֶׂה גְדֹלוֹת וְאֵין חֵקֶר נִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר.
י הַנֹּתֵן מָטָר עַל פְּנֵי אָרֶץ וְשֹׁלֵחַ מַיִם עַל פְּנֵי חוּצוֹת.
יא לָשׂוּם שְׁפָלִים לְמָרוֹם וְקֹדְרִים שָׂגְבוּ יֶשַׁע.
יב מֵפֵר מַחְשְׁבוֹת עֲרוּמִים וְלֹא תַעֲשֶׂינָה יְדֵיהֶם תּוּשִׁיָּה.
יג לֹכֵד חֲכָמִים בְּעָרְמָם וַעֲצַת נִפְתָּלִים נִמְהָרָה.
יד יוֹמָם יְפַגְּשׁוּ חֹשֶׁךְ וְכַלַּיְלָה יְמַשְׁשׁוּ בַצָּהֳרָיִם.
טו וַיֹּשַׁע מֵחֶרֶב מִפִּיהֶם וּמִיַּד חָזָק אֶבְיוֹן.
טז וַתְּהִי לַדַּל תִּקְוָה וְעֹלָתָה קָפְצָה פִּיהָ.
יז הִנֵּה אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יוֹכִחֶנּוּ אֱלוֹהַּ וּמוּסַר שַׁדַּי אַל תִּמְאָס.
יח כִּי הוּא יַכְאִיב וְיֶחְבָּשׁ יִמְחַץ וידו [וְיָדָיו] תִּרְפֶּינָה.
יט בְּשֵׁשׁ צָרוֹת יַצִּילֶךָּ וּבְשֶׁבַע לֹא יִגַּע בְּךָ רָע.
כ בְּרָעָב פָּדְךָ מִמָּוֶת וּבְמִלְחָמָה מִידֵי חָרֶב.
כא בְּשׁוֹט לָשׁוֹן תֵּחָבֵא וְלֹא תִירָא מִשֹּׁד כִּי יָבוֹא.
כב לְשֹׁד וּלְכָפָן תִּשְׂחָק וּמֵחַיַּת הָאָרֶץ אַל תִּירָא.
כג כִּי עִם אַבְנֵי הַשָּׂדֶה בְרִיתֶךָ וְחַיַּת הַשָּׂדֶה הָשְׁלְמָה לָךְ.
כד וְיָדַעְתָּ כִּי שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ וּפָקַדְתָּ נָוְךָ וְלֹא תֶחֱטָא.
כה וְיָדַעְתָּ כִּי רַב זַרְעֶךָ וְצֶאֱצָאֶיךָ כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ.
כו תָּבוֹא בְכֶלַח אֱלֵי קָבֶר כַּעֲלוֹת גָּדִישׁ בְּעִתּוֹ.
כז הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן הִיא שְׁמָעֶנָּה וְאַתָּה דַע לָךְ.
(א) קְרָא נָא הֲיֵשׁ עוֹנֶךָּ וְאֶל מִי מִקְּדֹשִׁים תִּפְנֶה.
(ב) כִּי לֶאֱוִיל יַהֲרָג כָּעַשׂ וּפֹתֶה תָּמִית קִנְאָה.
(ג) אֲנִי רָאִיתִי אֱוִיל מַשְׁרִישׁ וָאֶקּוֹב נָוֵהוּ פִתְאֹם.
(ד) יִרְחֲקוּ בָנָיו מִיֶּשַׁע וְיִדַּכְּאוּ בַשַּׁעַר וְאֵין מַצִּיל.
(ה) אֲשֶׁר קְצִירוֹ רָעֵב יֹאכֵל וְאֶל מִצִּנִּים יִקָּחֵהוּ וְשָׁאַף צַמִּים חֵילָם.
(ו) כִּי לֹא יֵצֵא מֵעָפָר אָוֶן וּמֵאֲדָמָה לֹא יִצְמַח עָמָל.
(ז) כִּי אָדָם לְעָמָל יוּלָּד וּבְנֵי רֶשֶׁף יַגְבִּיהוּ עוּף.
(ח) אוּלָם אֲנִי אֶדְרֹשׁ אֶל אֵל וְאֶל אֱלֹהִים אָשִׂים דִּבְרָתִי.
(ט) עֹשֶׂה גְדֹלוֹת וְאֵין חֵקֶר נִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר.
(י) הַנֹּתֵן מָטָר עַל פְּנֵי אָרֶץ וְשֹׁלֵחַ מַיִם עַל פְּנֵי חוּצוֹת.
(יא) לָשׂוּם שְׁפָלִים לְמָרוֹם וְקֹדְרִים שָׂגְבוּ יֶשַׁע.
(יב) מֵפֵר מַחְשְׁבוֹת עֲרוּמִים וְלֹא תַעֲשֶׂינָה יְדֵיהֶם תּוּשִׁיָּה.
(יג) לֹכֵד חֲכָמִים בְּעָרְמָם וַעֲצַת נִפְתָּלִים נִמְהָרָה.
(יד) יוֹמָם יְפַגְּשׁוּ חֹשֶׁךְ וְכַלַּיְלָה יְמַשְׁשׁוּ בַצָּהֳרָיִם.
(טו) וַיֹּשַׁע מֵחֶרֶב מִפִּיהֶם וּמִיַּד חָזָק אֶבְיוֹן.
(טז) וַתְּהִי לַדַּל תִּקְוָה וְעֹלָתָה קָפְצָה פִּיהָ.
(יז) הִנֵּה אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יוֹכִחֶנּוּ אֱלוֹהַּ וּמוּסַר שַׁדַּי אַל תִּמְאָס.
(יח) כִּי הוּא יַכְאִיב וְיֶחְבָּשׁ יִמְחַץ וידו [וְיָדָיו] תִּרְפֶּינָה.
(יט) בְּשֵׁשׁ צָרוֹת יַצִּילֶךָּ וּבְשֶׁבַע לֹא יִגַּע בְּךָ רָע.
(כ) בְּרָעָב פָּדְךָ מִמָּוֶת וּבְמִלְחָמָה מִידֵי חָרֶב.
(כא) בְּשׁוֹט לָשׁוֹן תֵּחָבֵא וְלֹא תִירָא מִשֹּׁד כִּי יָבוֹא.
(כב) לְשֹׁד וּלְכָפָן תִּשְׂחָק וּמֵחַיַּת הָאָרֶץ אַל תִּירָא.
(כג) כִּי עִם אַבְנֵי הַשָּׂדֶה בְרִיתֶךָ וְחַיַּת הַשָּׂדֶה הָשְׁלְמָה לָךְ.
(כד) וְיָדַעְתָּ כִּי שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ וּפָקַדְתָּ נָוְךָ וְלֹא תֶחֱטָא.
(כה) וְיָדַעְתָּ כִּי רַב זַרְעֶךָ וְצֶאֱצָאֶיךָ כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ.
(כו) תָּבוֹא בְכֶלַח אֱלֵי קָבֶר כַּעֲלוֹת גָּדִישׁ בְּעִתּוֹ.
(כז) הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן הִיא שְׁמָעֶנָּה וְאַתָּה דַע לָךְ.
א קְרָא נָא - הֲיֵשׁ עוֹנֶךָּ האם יש מי שיענה לך? ה' לא יענה לך כי אתה לא באמת קורא אליו?, וְאֶל מִי מִקְּדֹשִׁים מהמלאכים תִּפְנֶה? ב כִּי לֶאֱוִיל את הטיפש יַהֲרָג כָּעַשׂ כעס, וּפֹתֶה את הפתי תָּמִית קִנְאָה. ג אֲנִי רָאִיתִי אֱוִיל מַשְׁרִישׁ יציב, עם שורשים נטועים באדמה, וָאֶקּוֹב נָוֵהוּ אך ביתו קולל פִתְאֹם. ד יִרְחֲקוּ בָנָיו מִיֶּשַׁע מלהנצל, וְיִדַּכְּאוּ בַשַּׁעַר בשער העיר, במקום הומה וְאֵין מַצִּיל. ה אֲשֶׁר קְצִירוֹ את תבואתו של האויל רָעֵב יֹאכֵל כל אדם רעב יכול לבא ולקחת, וְאֶל מִצִּנִּים הסלים שלהם יִקָּחֵהוּ, וְשָׁאַף צַמִּים וילגמו הצמאים חֵילָם את מיץ פירותיו.
ו כִּי לֹא יֵצֵא מֵעָפָר אָוֶן רשע מהאדמה (כל הסבל בעולם מקורו באדם), וּמֵאֲדָמָה לֹא יִצְמַח עָמָל. ז כִּי אָדָם לְעָמָל יוּלָּד הוא האחראי לרשע שנולד בעולם, וּבְנֵי רֶשֶׁף והאדם הוא הגורם לחצים ש- יַגְבִּיהוּ עוּף שאמנם חצים נופלים על האויב כביכול מהשמים, אבל האמת היא שקשתים ירו אותם אל על.
ח אוּלָם אֲנִי אֶדְרֹשׁ אם הייתי במקומך הייתי מתפלל אֶל אֵל, וְאֶל אֱלֹהִים אָשִׂים דִּבְרָתִי. ט עֹשֶׂה גְדֹלוֹת וְאֵין חֵקֶר שאין להם מידה, נִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר. י הַנֹּתֵן מָטָר עַל פְּנֵי אָרֶץ, וְשֹׁלֵחַ מַיִם עַל פְּנֵי חוּצוֹת האדמה. יא לָשׂוּם וכן הוא שם שְׁפָלִים לְמָרוֹם, וְקֹדְרִים וכפופים שָׂגְבוּ יֶשַׁע הוא מושיע ומגביה אותם. יב מֵפֵר מַחְשְׁבוֹת עֲרוּמִים של חכמים רשעים, וְלֹא תַעֲשֶׂינָה יְדֵיהֶם תּוּשִׁיָּה את תוכניתם. יג לֹכֵד חֲכָמִים חכמים להרע בְּעָרְמָם במזימתם, וַעֲצַת נִפְתָּלִים רמאים נִמְהָרָה שהם תיכננו במהירות. יד יוֹמָם יְפַגְּשׁוּ לאן שיפנו יראו רק חֹשֶׁךְ, וְכַלַּיְלָה יְמַשְׁשׁוּ בַצָּהֳרָיִם. טו וַיֹּשַׁע מֵחֶרֶב מִפִּיהֶם את המסכנים מלהיות למאכל לרשעים, וּמִיַּד חָזָק - אֶבְיוֹן מושיע את האביון. טז וַתְּהִי לַדַּל תִּקְוָה, וְעֹלָתָה עוולה קָפְצָה פִּיהָ תסגור את פיה מלהזיק.
יז
הִנֵּה אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ טוב לו לאדם ש- יוֹכִחֶנּוּ אֱלוֹהַּ, וּמוּסַר שַׁדַּי אַל תִּמְאָס.
יח
כִּי הוּא יַכְאִיב וְיֶחְבָּשׁ אך לאחר מכן ירפא, יִמְחַץ (וידו) וְיָדָיו תִּרְפֶּינָה ירפאו.
יט
בְּשֵׁשׁ משש צָרוֹת יַצִּילֶךָּ, וּבְשֶׁבַע ובנגע השביעי שעלול היה ליפול עליך לֹא יִגַּע בְּךָ רָע.
כ
בְּרָעָב בתקופת רעב פָּדְךָ הציל אותך מִמָּוֶת, וּבְמִלְחָמָה מִידֵי חָרֶב.
כא
בְּשׁוֹט לָשׁוֹן כאשר רשעים משוטטים בארץ לחפש אנשים להלשין עליהם תֵּחָבֵא תהיה מוסתר במחבוא, וְלֹא תִירָא מִשֹּׁד משודדים כִּי יָבוֹא.
כב
לְשֹׁד למחלה, אסון (השווה ל"מִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם" - תהלים צא ו) וּלְכָפָן רעב תִּשְׂחָק, וּמֵחַיַּת הָאָרֶץ אַל תִּירָא.
כג
כִּי עִם אַבְנֵי הַשָּׂדֶה בְרִיתֶךָ כביכול יש לך הסכם עם האבנים שלא תכשל בהם, וְחַיַּת הַשָּׂדֶה הָשְׁלְמָה לָךְ הובאה לידי הסכם שלום איתך.
כד
וְיָדַעְתָּ כִּי שָׁלוֹם יהיה שרוי בשלום אָהֳלֶךָ, וּפָקַדְתָּ נָוְךָ וְלֹא תֶחֱטָא ולא תפספס, לא תחסר דבר בביתך.
כה
וְיָדַעְתָּ כִּי רַב זַרְעֶךָ, וְצֶאֱצָאֶיךָ כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ.
כו
תָּבוֹא בְכֶלַח בזמן הראוי אֱלֵי קָבֶר, כַּעֲלוֹת גָּדִישׁ כפי שהגדיש (ערמת התבואה שנקצרה) הולכת ועולה במהלך הקציר בְּעִתּוֹ כאשר השיבולים בשלות.
כז
הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ - כֶּן הִיא, שְׁמָעֶנָּה וְאַתָּה דַע לָךְ.
{פ}
פסוקי הפרק
טקסטים נוספים העוסקים בפרק
פירושים ומאמרים על הפרק: