ביאור:דברי הימים ב יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(הופנה מהדף A25b18)
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
דברי הימים א: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט
דברי הימים ב: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו       (מהדורות נוספות של דברי הימים ב יח)


א וַיְהִי לִיהוֹשָׁפָט עֹשֶׁר וְכָבוֹד לָרֹב, וַיִּתְחַתֵּן לְאַחְאָב יהורם בנו התחתן עם בת אחאב. ב וַיֵּרֶד לְקֵץ שָׁנִים אחרי מספר שנים לנישואי בנו לבת אחאב אֶל אַחְאָב לְשֹׁמְרוֹן וַיִּזְבַּח לוֹ אַחְאָב צֹאן וּבָקָר לָרֹב וְלָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ, וַיְסִיתֵהוּ פיתה אותו לַעֲלוֹת למלחמה אֶל רָמוֹת גִּלְעָד כדי לכבוש אותה מידי ארם, כיון שהיתה שייכת לישראל. ג וַיֹּאמֶר אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה הֲתֵלֵךְ עִמִּי רָמֹת גִּלְעָד, וַיֹּאמֶר לוֹ כָּמוֹנִי כָמוֹךָ וּכְעַמְּךָ עַמִּי וְעִמְּךָ בַּמִּלְחָמָה. ד וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, דְּרָשׁ נָא כַיּוֹם אֶת דְּבַר יְהוָה. ה וַיִּקְבֹּץ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶת הַנְּבִאִים אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ נביאי שקר (תרגום ומצודות) וי"א נביאי אמת (רש"י) וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם הֲנֵלֵךְ אֶל רָמֹת גִּלְעָד לַמִּלְחָמָה אִם אֶחְדָּל, וַיֹּאמְרוּ עֲלֵה וְיִתֵּן הָאֱלֹהִים בְּיַד הַמֶּלֶךְ. ו וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט הַאֵין פֹּה נָבִיא לַיהוָה עוֹד, וְנִדְרְשָׁה מֵאֹתוֹ יהושפט לא קבל את דבריהם כיון שכולם נבאו באותו לשון, והיה לו בקבלה שאין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד. ז וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוֹשָׁפָט עוֹד אִישׁ אֶחָד לִדְרוֹשׁ אֶת יְהוָה מֵאֹתוֹ וַאֲנִי שְׂנֵאתִיהוּ כִּי אֵינֶנּוּ מִתְנַבֵּא עָלַי לְטוֹבָה כִּי כָל יָמָיו לְרָעָה הוּא מִיכָיְהוּ בֶן יִמְלָא, וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט אַל יֹאמַר הַמֶּלֶךְ כֵּן. ח וַיִּקְרָא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל סָרִיס משרת אֶחָד, וַיֹּאמֶר מַהֵר (מיכהו) מִיכָיְהוּ בֶן יִמְלָא. ט וּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה יוֹשְׁבִים אִישׁ עַל כִּסְאוֹ מְלֻבָּשִׁים בְּגָדִים וְיֹשְׁבִים בְּגֹרֶן מגרש פתוח ששמש לאסיפות פֶּתַח שַׁעַר שֹׁמְרוֹן, וְכָל הַנְּבִיאִים מִתְנַבְּאִים לִפְנֵיהֶם. י וַיַּעַשׂ לוֹ צִדְקִיָּהוּ בֶן כְּנַעֲנָה קַרְנֵי בַרְזֶל, וַיֹּאמֶר כֹּה אָמַר יְהוָה בְּאֵלֶּה תְּנַגַּח אֶת אֲרָם עַד כַּלּוֹתָם. יא וְכָל הַנְּבִאִים נִבְּאִים כֵּן לֵאמֹר, עֲלֵה רָמֹת גִּלְעָד וְהַצְלַח וְנָתַן יְהוָה בְּיַד הַמֶּלֶךְ. יב וְהַמַּלְאָךְ אֲשֶׁר הָלַךְ לִקְרֹא לְמִיכָיְהוּ דִּבֶּר אֵלָיו לֵאמֹר הִנֵּה דִּבְרֵי הַנְּבִאִים פֶּה אֶחָד טוֹב אֶל הַמֶּלֶךְ, וִיהִי נָא דְבָרְךָ כְּאַחַד מֵהֶם וְדִבַּרְתָּ טּוֹב. יג וַיֹּאמֶר מִיכָיְהוּ, חַי יְהוָה כִּי אֶת אֲשֶׁר יֹאמַר אֱלֹהַי אֹתוֹ אֲדַבֵּר. יד וַיָּבֹא אֶל הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֵלָיו מִיכָה הֲנֵלֵךְ אֶל רָמֹת גִּלְעָד לַמִּלְחָמָה אִם אֶחְדָּל, וַיֹּאמֶר בברכה למלך, ולא בנבואה עֲלוּ וְהַצְלִיחוּ וְיִנָּתְנוּ בְּיֶדְכֶם. טו וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַמֶּלֶךְ עַד כַּמֶּה פְעָמִים אֲנִי מַשְׁבִּיעֶךָ, אֲשֶׁר לֹא תְדַבֵּר אֵלַי רַק אֱמֶת בְּשֵׁם יְהוָה אני רוצה נבואה מה' ולא ברכה. טז וַיֹּאמֶר רָאִיתִי אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל נְפוֹצִים עַל הֶהָרִים כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶן רֹעֶה כיון שמלכם שמשול לרועה ימות במלחמה, וַיֹּאמֶר יְהוָה לֹא אֲדֹנִים לָאֵלֶּה אין להם מלך כיון שהוא מת במלחמה יָשׁוּבוּ אִישׁ לְבֵיתוֹ בְּשָׁלוֹם. יז וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוֹשָׁפָט, הֲלֹא אָמַרְתִּי אֵלֶיךָ לֹא יִתְנַבֵּא עָלַי טוֹב כִּי אִם לְרָע. {ס}
יח וַיֹּאמֶר לָכֵן שִׁמְעוּ דְבַר יְהוָה, רָאִיתִי אֶת יְהוָה יוֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם מלאכים ורוחות עֹמְדִים עַל יְמִינוֹ וּשְׂמֹאלוֹ מלאכים סניגורים בימינו ומלאכים מקטרגים בשמאלו, וגם רוחות נפטרים שהיה להם צד בענין להעיד לחובתו או לזכותו, לדון את אחאב, והדין יצא לחובה שהוא צריך למות. יט וַיֹּאמֶר יְהוָה מִי יְפַתֶּה מי מוכן לפתות את אחאב, ובאיזה אופן הוא יפתה אֶת אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְיַעַל וְיִפֹּל בְּרָמוֹת גִּלְעָד, וַיֹּאמֶר כל אחד אמר את דעתו זֶה אֹמֵר כָּכָה וְזֶה אֹמֵר כָּכָה. כ וַיֵּצֵא הָרוּחַ הרוח של נביות היזרעאלי שאחאב ואשתו איזבל הרגו וַיַּעֲמֹד לִפְנֵי יְהוָה וַיֹּאמֶר אֲנִי אֲפַתֶּנּוּ, וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו בַּמָּה. כא וַיֹּאמֶר אֵצֵא וְהָיִיתִי לְרוּחַ שֶׁקֶר בְּפִי כָּל נְבִיאָיו, וַיֹּאמֶר תְּפַתֶּה וְגַם תּוּכָל צֵא וַעֲשֵׂה כֵן. כב וְעַתָּה הִנֵּה נָתַן יְהוָה רוּחַ שֶׁקֶר בְּפִי נְבִיאֶיךָ אֵלֶּה, וַיהוָה דִּבֶּר עָלֶיךָ רָעָה. {ס}
כג וַיִּגַּשׁ צִדְקִיָּהוּ בֶן כְּנַעֲנָה וַיַּךְ אֶת מִיכָיְהוּ עַל הַלֶּחִי, וַיֹּאמֶר בהקנטה אם אתה יודע כל כך טוב מה שקורא בשמים, תגיד לי אֵי זֶה הַדֶּרֶךְ באיזה דרך עָבַר רוּחַ יְהוָה מֵאִתִּי לְדַבֵּר אֹתָךְ. כד וַיֹּאמֶר מִיכָיְהוּ הִנְּךָ רֹאֶה בַּיּוֹם הַהוּא, אֲשֶׁר תָּבוֹא חֶדֶר בְּחֶדֶר לְהֵחָבֵא. כה וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל קְחוּ אֶת מִיכָיְהוּ וַהֲשִׁיבֻהוּ אֶל תושיבו אותו אצל אָמוֹן שַׂר הָעִיר, וְאֶל יוֹאָשׁ בֶּן הַמֶּלֶךְ. כו וַאֲמַרְתֶּם כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ שִׂימוּ זֶה בֵּית הַכֶּלֶא, וְהַאֲכִלֻהוּ לֶחֶם לַחַץ וּמַיִם לַחַץ עַד שׁוּבִי בְשָׁלוֹם. כז וַיֹּאמֶר מִיכָיְהוּ אִם שׁוֹב תָּשׁוּב בְּשָׁלוֹם לֹא דִבֶּר יְהוָה בִּי, וַיֹּאמֶר שִׁמְעוּ עַמִּים כֻּלָּם. {פ}
כח וַיַּעַל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה אֶל רָמֹת גִּלְעָד. כט וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוֹשָׁפָט הִתְחַפֵּשׂ וָבוֹא אני צריך להתחפש ולבא בַמִּלְחָמָה כיון שאני חושש לדברי מכיהו, אבל עליך הוא לא אמר, לכן וְאַתָּה לְבַשׁ בְּגָדֶיךָ, וַיִּתְחַפֵּשׂ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיָּבֹאוּ בַּמִּלְחָמָה. ל וּמֶלֶךְ אֲרָם צִוָּה אֶת שָׂרֵי הָרֶכֶב אֲשֶׁר לוֹ לֵאמֹר לֹא תִּלָּחֲמוּ אֶת הַקָּטֹן אֶת הַגָּדוֹל, כִּי אִם אֶת מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְבַדּוֹ כיון שהוא שמע ממרגליו את נבואת מכיהו שה' גזר רק על אחאב למות. לא וַיְהִי כִּרְאוֹת שָׂרֵי הָרֶכֶב אֶת יְהוֹשָׁפָט וְהֵמָּה אָמְרוּ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הוּא וַיָּסֹבּוּ עָלָיו לְהִלָּחֵם, וַיִּזְעַק יְהוֹשָׁפָט לעזרה מחיליו וַיהוָה עֲזָרוֹ על ידי ש- וַיְסִיתֵם אֱלֹהִים פתה אותם בלבם, נתן האלהים בלבם שיסורו מִמֶּנּוּ לכמה דקות ובנתיים הם שמו לב שהוא מלך יהודה (כמבואר בפסוק הבא). לב וַיְהִי כִּרְאוֹת שָׂרֵי הָרֶכֶב כִּי לֹא הָיָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, וַיָּשֻׁבוּ מֵאַחֲרָיו. לג וְאִישׁ מָשַׁךְ נעמן שר צבא מלך ארם (תרגום) וי"א חייל מישראל (רש"י) בַּקֶּשֶׁת לְתֻמּוֹ וַיַּךְ אֶת מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בֵּין הַדְּבָקִים וּבֵין הַשִּׁרְיָן בין חיבורי החלקים, שנמצא בין חלקי השריון, וַיֹּאמֶר לָרַכָּב הֲפֹךְ (ידיך) יָדְךָ וְהוֹצֵאתַנִי מִן הַמַּחֲנֶה כִּי הָחֳלֵיתִי נעשיתי חולה, אני לא מרגיש טוב. לד וַתַּעַל הַמִּלְחָמָה ותתגבר המלחמה בַּיּוֹם הַהוּא וּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הָיָה מַעֲמִיד בַּמֶּרְכָּבָה היה מתחזק לעמוד במרכבה, כדי שלא ידעו שהוא נפצע וינוסו מהמלחמה נֹכַח מול אֲרָם עַד הָעָרֶב, וַיָּמָת לְעֵת בּוֹא הַשָּׁמֶשׁ.