ביאור:דברי הימים ב א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(הופנה מהדף A25b01)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

קיצור דרך: a25b01

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
דברי הימים א: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט
דברי הימים ב: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו       (מהדורות נוספות של דברי הימים ב א)


א וַיִּתְחַזֵּק שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִיד עַל מַלְכוּתוֹ, וַיהוָה אֱלֹהָיו עִמּוֹ וַיְגַדְּלֵהוּ לְמָעְלָה. ב וַיֹּאמֶר שְׁלֹמֹה לְכָל יִשְׂרָאֵל לְשָׂרֵי הָאֲלָפִים וְהַמֵּאוֹת וְלַשֹּׁפְטִים וּלְכֹל נָשִׂיא לְכָל יִשְׂרָאֵל רָאשֵׁי הָאָבוֹת. ג וַיֵּלְכוּ שְׁלֹמֹה וְכָל הַקָּהָל עִמּוֹ לַבָּמָה אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן, כִּי שָׁם הָיָה אֹהֶל מוֹעֵד הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה בַּמִּדְבָּר. ד אֲבָל אֲרוֹן הָאֱלֹהִים הארון שבו היו מונחים הלוחות, לא היה בגבעון כיון ש- הֶעֱלָה דָוִיד מִקִּרְיַת יְעָרִים ששם היה הארון אחרי שהפלישתים החזירו אותו שמואל א ז בַּהֵכִין לוֹ דָּוִיד מקום, כִּי נָטָה לוֹ הקים לו אֹהֶל בִּירוּשָׁלָ‍ִם. ה וּמִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר עָשָׂה בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר שָׂם לִפְנֵי מִשְׁכַּן יְהוָה, וַיִּדְרְשֵׁהוּ שְׁלֹמֹה וְהַקָּהָל שלמה עמד לפרק את המשכן בגבעון, כיון שרצה בנות את בית המקדש, לכן הוא דרש אותו בקרבנות לפני הפירוק, כמו שדרשו אותו בקרבנות בשעת הבניה. ו וַיַּעַל שְׁלֹמֹה שָׁם עַל מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת לִפְנֵי יְהוָה אֲשֶׁר לְאֹהֶל מוֹעֵד, וַיַּעַל עָלָיו עֹלוֹת אָלֶף. ז בַּלַּיְלָה הַהוּא נִרְאָה אֱלֹהִים לִשְׁלֹמֹה, וַיֹּאמֶר לוֹ שְׁאַל מָה אֶתֶּן לָךְ. ח וַיֹּאמֶר שְׁלֹמֹה לֵאלֹהִים אַתָּה עָשִׂיתָ עִם דָּוִיד אָבִי חֶסֶד גָּדוֹל, וְהִמְלַכְתַּנִי תַּחְתָּיו. ט עַתָּה יְהוָה אֱלֹהִים יֵאָמֵן דְּבָרְךָ יקויים דבריך עִם דָּוִיד אָבִי, כִּי אַתָּה והרי אתה הִמְלַכְתַּנִי עַל עַם רַב כַּעֲפַר הָאָרֶץ ואם אני לא יוכל לשפוט אותם לא אוכל להיות מלך, ולא יקויים דבריך שדברת לדוד שבנו יהיה מלך. י עַתָּה חָכְמָה וּמַדָּע תֶּן לִי וְאֵצְאָה לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה וְאָבוֹאָה, כִּי מִי יִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ הַזֶּה הַגָּדוֹל. {ס}
יא וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לִשְׁלֹמֹה יַעַן אֲשֶׁר הָיְתָה זֹאת עִם לְבָבֶךָ וְלֹא שָׁאַלְתָּ עֹשֶׁר נְכָסִים וְכָבוֹד וְאֵת נֶפֶשׁ שֹׂנְאֶיךָ וְגַם יָמִים רַבִּים לֹא שָׁאָלְתָּ, וַתִּשְׁאַל לְךָ חָכְמָה וּמַדָּע אֲשֶׁר תִּשְׁפּוֹט אֶת עַמִּי אֲשֶׁר הִמְלַכְתִּיךָ עָלָיו. יב הַחָכְמָה וְהַמַּדָּע נָתוּן לָךְ, וְעֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד אֶתֶּן לָךְ אֲשֶׁר לֹא הָיָה כֵן לַמְּלָכִים אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ וְאַחֲרֶיךָ לֹא יִהְיֶה כֵּן. יג וַיָּבֹא שְׁלֹמֹה לַבָּמָה אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן אחרי שפרק אותה והביא אותה ל- יְרוּשָׁלַ‍ִם מִלִּפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד את הבמה הוא הביא מלפני אהל מועד, וַיִּמְלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל. {פ}
יד וַיֶּאֱסֹף שְׁלֹמֹה רֶכֶב וּפָרָשִׁים וַיְהִי לוֹ אֶלֶף וְאַרְבַּע מֵאוֹת רֶכֶב וּשְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף פָּרָשִׁים, וַיַּנִּיחֵם והניח חלק מהם בְּעָרֵי הָרֶכֶב בערי ישראל. ועל שם שהם היו שם קראו לערים אלו ערי הרכב וְעִם וחלק עם הַמֶּלֶךְ בִּירוּשָׁלָ‍ִם. טו וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב בִּירוּשָׁלַ‍ִם כָּאֲבָנִים, וְאֵת הָאֲרָזִים נָתַן כַּשִּׁקְמִים אֲשֶׁר בַּשְּׁפֵלָה לָרֹב. טז וּמוֹצָא הַסּוּסִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה מִמִּצְרָיִם, וּמִקְוֵא אסיפה, מקום שהסוסים אסופים, מרוכזים שם. (אורוה), סֹחֲרֵי הַמֶּלֶךְ מִקְוֵא יִקְחוּ בִּמְחִיר סוחרי המלך קנו את כל האורות של הסוסים בסיטונאות במצרים, כך שהם היו אחראים עליהם ויכלו למכור לאחרים באיזה מחיר שרצו. יז וַיַּעֲלוּ וַיּוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם מֶרְכָּבָה מספר סוסים שמתאימים למרכבה, ארבעה סוסים בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף וְסוּס בַּחֲמִשִּׁים וּמֵאָה, וְכֵן לְכָל מַלְכֵי הַחִתִּים וּמַלְכֵי אֲרָם בְּיָדָם יוֹצִיאוּ. יח וַיֹּאמֶר שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְהוָה וּבַיִת לְמַלְכוּתוֹ.